האם ישנה הצדקה ליתרות מט"ח כה גדולות בישראל? - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם ישנה הצדקה ליתרות מט"ח כה גדולות בישראל?

ישראל, גם אם אין לה את יתרות המט"ח הגדולות בעולם, בדרך להיות אחת המדינות בעולם המערבי עם היחס הכי גבוה בין יתרות המט"ח לתמ"ג

תגובות

"השער של הדולר ביחס לשקל מתקרב בצעדי ענק לעבר התחזית ארוכת הטווח שלנו – 3.4 שקלים לדולר"', אומר היום אלי שיראזי, מנהל חדר עסקאות בפינקסו מקבוצת למבקס בסקירתו. מאז העלה סטנלי פישר את הריבית בכ-0.5% התחזק השקל ביחס לדולר בכ- 1.73% לשער של 3.46 שקלים. מאז תחילת השנה השקל התחזק בכ-2.16% וזאת לאחר שהתחזק בכ- 6.5% בשנה שעברה.

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח מאז מארס 2008 אז הדולר הגיע לשפל היסטורי של 3.2 שקלים לדולר. מתחילת ההתערבות תפחו יתרות המט"ח של בנק ישראל בכ-40 מיליארד דולר לכ-69.3 מיליארד דולר נכון לסוף שנת 2010 – יתרות המט"ח כמעט ושולשו ביחס לתקופה שקדמה להתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח.

בתחילה תירץ בנק ישראל את התערבותו בצורך להגדיל את יתרות המט"ח עד לכ-40 מיליארד דולר אך סף זה עבר ונשכח. לאחר מכן נשמעה הסיבה שיתרות המט"ח הגדולות עשויות לשמש את ישראל בעיתות חירום אך בנק ישראל מודה כבר זמן רב בגלוי ששער החליפין המקומי החזק מדאיג אותו.

"בנק ישראל רשם הפסדים בשנה שעברה בעקבות התערבותו בשוק המט"ח והפסדים אלה מתחילים להעלות מספר סימני שאלה לגבי היעילות והכדאיות הכלכלית בהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח" אומר שיראזי. "ובמילים אחרות: נשאלת השאלה האם כבר חצינו את נקודת האיזון או שמה עדיין התערבות זו כדאית. ואם כדאית, האם יעילה?"

בנק ישראל פרסם את דו"ח יתרות המט"ח שלו וממנו עולה כי הבנק רשם תשואה של 1.2% לעומת תשואה ממוצעת של 3.8% בשנים 2001-2010 אך במונחים שקליים נרשמה תשואה שלילית של 7.1% כתוצאה מהיחלשות המטבעות הזרים בהם מחזיק בנק ישראל.

עדות נוספת להפסד שנגרם משערוך יתרות המט"ח עלה מוקדם יותר השנה כשהבנק דיווח על הפסד על הנייר של כ-17.6 מיליארד שקל כתוצאה משערוך יתרות המט"ח. אך כשמנסים לבחון את היעילות הכלכלית של התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח קשה לבחון אותה במונחי תשואה.

כאמור, בנק ישראל החל את התערבותו בשוק המט"ח כשהדולר נגע בשפל של 3.2 שקלים לדולר. בספטמבר 2008, כמה חודשים לאחר תחילת ההתערבות הראשונה, קרס ליהמן ברד'רס והמשבר הגיע לשיאו שנה לאחר מכן.

בשנה זו, שנת 2009, היצוא של ישראל פחת בכ-12.44% ביחס לשנת 2008 והתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח גם היא הגיעה לשיאה. התוצאה הייתה שהשער הממוצע של השקל ביחס לדולר היה 3.93 שקלים לדולר – שער שאפשר למשק הישראלי בכלל וליצואנים בפרט לצלוח את המשבר בקלות יחסית.

בשנת 2010 הייתה כבר עלייה ביצוא של כ-13.5% ביחס ל-2009 וגם בשנה זו נהנו היצואנים מהרוח הגבית שסיפק סטנלי פישר. כלומר, שמחשבים את ההפסד או את הרווח של פעילות בנק ישראל יש להתחשב גם בתועלת שהניבה הפעילות של בנק ישראל ליצואנים הישראלים ולמשק הישראלי בכללותו.

אך נאמר רק לשם הדיון שההתערבות הייתה כדאית. מה עם היעילות? הדולר ממשיך להיחלש וההתערבות, ברור למדי, רק מעכבת תהליכים כלכליים אך לא עוצרת אותם, אומרים בפינקסו.

"להערכתנו, העלאת הריבית בכ-0.5% לרמה של 3% פתחה פער ריביות כה גדול שקשה יהיה לעצור את השיטפון של המשקיעים בשקל", מעריך שיראזי. "רק התערבות חזקה הרבה יותר תועיל בטווח הקצר אך כפי שהוכח, התערבות זו רק תעכב את תהליך התחזקות השקל. לכן, לדעתנו, יש לנקוט בצעדים רגולטורים חריפים יותר מאלה שננקטו עד כה – צעדים גם שיפחיתו את הצורך ברכישות המט"ח שסימן הכדאיות על ראשן מונח כבר זמן רב."

בפינקסו סבורים כי אם לא יינקטו צעדים רגולטורים מתאימים ייאלץ בנק ישראל להגדיל עוד יותר את יתרות המט"ח שלו. אך כיצד יתרות המט"ח של בנק ישראל ביחס לתמ"ג נראות בהשוואה בינלאומית? בנקים ברחבי העולם מנסים בדומה לסטנלי פישר להיאבק בהתחזקות המטבע המקומי שלהם. דוגמא טובה להתערבות כמו זו שנוקט פישר היא של הבנק המרכזי בשוויץ שהפסיד ב-2010 כ-20.7 מיליארד דולר עקב התערבות כושלת בשוק המט"ח.

בשנים 2005-2007 שיעור יתרות המט"ח מהתמ"ג בישראל נע סביב 13%. בשנת 2008 הוא עלה לכ- 15.7% ובשנת 2009 היה התוצר המקומי הגולמי בישראל 197 מיליארד דולר ויתרות המט"ח של המשק היו כ-60 מיליארד דולר - 30% מהתמ"ג. בשנת 2010 צמחו היתרות לכ-74 מיליארד לצד תמ"ג של 217 מיליארד – שיעור יתרות המט"ח ביחס לתמ"ג כבר עלה לכ-34%.

ישראל ממוקמת בסולם זה אחרי טייוואן לה יש 48% יתרות מט"ח ביחס לתמ"ג וערב הסעודית לה יש 69% יתרות מט"ח ביחס לתמ"ג. שוויץ גם מחזיקה ביתרות מט"ח גדולות: בשנת 2010 יתרות המט"ח של שוויץ הגיעו לכ-277 מיליארד דולר ביחס לתמ"ג של 522 מיליארד דולר – למעלה מ-50%.

אך מאחורינו יש מדינות כמו סין לה יש יתרות המט"ח הגדולות בעולם – 2.65 טריליון דולר ואצלה שיעור זה מגיע לכ-26% בלבד מהתמ"ג. ומה עם רוסיה? שיעור יתרות המט"ח של רוסיה מגיע לכ-21% בלבד מהתמ"ג ובאוסטרליה 4% בלבד.

נגיד בנק ישראל כבר הודיע בהזדמנויות שונות כי יתרות המט"ח ייתכן ויגיעו ל 100 מיליארד דולר עוד השנה ואם כך כבר מדובר ביחס הגבוה מ- 40%. ישראל, גם אם אין לה את יתרות המט"ח הגדולות בעולם, בדרך להיות אחת המדינות בעולם המערבי עם היחס הכי גבוה בין יתרות המט"ח לתמ"ג.

הכותב הוא אלי שיראזי, מנהל חדר עסקאות בפינקסו מקבוצת למבקס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#