מי רוצה להיות מיליונר? בכירי החיתום עולים יותר מ-4 מיליון שקל כל אחד - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי רוצה להיות מיליונר? בכירי החיתום עולים יותר מ-4 מיליון שקל כל אחד

סך הגיוסים של החברות זינק ביותר סך הגיוסים של החברות זינק ביותר מ-50% לעומת 2009 - ועמם נסקו הכנסות החתמים ומשכורות הבכירים בחברות החיתום ■ עלות שכרו של מנכ"ל לאומי פרטנרס, עופר גרינבאום הגיעה ל-4.6 מיליון שקל ב-2010 ■ מנכ"ל אקסלנס חיתום, שרון יגר הסתפק ב-4 מיליון שקלמ-50% לעומת 2009 - ועמם נסקו הכנסות החתמים ומשכורות הבכירים בחברות החיתום. עלות שכרו של מנכ"ל לאומי פרטנרס, עופר גרינבאום הגיעה ל-4.6 מיליון שקל ב-2010; מנכ"ל אקסלנס חיתום, שרון יגר הסתפק ב-4 מיליון שקל

2תגובות

2010 עמדה בסימן המשך ההתאוששות מהמשבר הכלכלי, ועמה גם הפשרת שוקי האשראי בעולם ובכללם שוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל. מגמה זו באה לידי ביטוי בצורה ברורה בתוצאותיהן של חברות החיתום, שנחשפו בדו"חות השנתיים של החברות הציבוריות שאליהן הן קשורות. ההכנסות השנתיות של שני גופי החיתום המובילים - כלל חיתום ופועלים אי.בי.אי - קפצו בכ-50% בהשוואה ל-2009, ובכירי החברות התברגו לצמרת מקבלי השכר במשק.

תעשיית החיתום בישראל, שבאמצעותה מגייסות החברות הון ואשראי, מונה כעשרה שחקנים עיקריים, שארבעה מהם הובילו כ-70% מההנפקות בשנה האחרונה. כמה מהשחקנים חידשו בשנה האחרונה את פעילותם בתחום בשל התעוררות שוק האשראי החוץ-בנקאי. נתונים שאספה חברת החיתום רוסאריו קפיטל מלמדים כי כלל חיתום, שבשליטת צחי סולטן (80.2%), המשיכה להוביל גם ב-2010 את התחום עם 56 הנפקות. אחריה נמצאות פועלים אי.בי.אי עם 48 הנפקות, לאומי פרטנרס עם 26 הנפקות ואקסלנס נשואה חיתום עם 25 הנפקות.

במקומות החמישי והשישי, לפי מספר הנפקות, נמצאים לידר הנפקות (14) ואנליסט חיתום לשעבר (13); ואחריהם דש איפקס (11), מיטב הנפקות (10), מנורה מבטחים (9), רוסאריו קפיטל (6) ודיסקונט חיתום, שהוקמה השנה מחדש בראשות היו"ר מנשה רם.

להשאיר את הרווחים בבית

גם במבחן ההכנסות - נתון חשוב נוסף שבשונה מתחומים אחרים משקף באופן ישיר את רווחי החברה - שמרה כלל חיתום על מיקומה הראשון בטבלה. הכנסותיה הסתכמו ב-59 מיליון שקל ב-2010. המתחרה העיקרית, פועלים אי.בי.אי בראשותו של ארז גולדשמידט, רשמה הכנסות של 41.7 מיליון שקל.

בשורת הרווח התפעולי הפערים אף חדים יותר. כלל חיתום רשמה רווח של 40.3 מיליון שקל ב-2010, לעומת רווח של 15.2 מיליון שקל שהציגה פועלים אי.בי.אי. עם זאת, בפועלים נרשם הפסד של כ-10 מיליון שקל בגין ירידת ערך במניות אלון גז, שבהן החזיקה החברה בשל התחייבות חיתומית.

כמו בשנים קודמות, גם ב-2010 חלק ניכר מההכנסות של שתי חברות החיתום הגדולות נבע מחברות קשורות ומבעלי עניין. גופים הקשורים לבעלי השליטה בחברות או למחזיקי מניות בהן העדיפו לבצע גם בשנה החולפת הנפקות באמצעות החתם הקשור אליהן, במטרה להקטין את עלות החיתום לקבוצה ולהשאיר הרווחים ב"בית". 27% מהכנסותיה של כלל חיתום ב-2010 (כ-16 מיליון שקל) הגיעו דרך חברות קשורות, וכ-22% מהכנסות פועלים אי.בי.אי (9.3 מיליון שקל) הגיעו מצדדים קשורים.

TheMarker

עוד בלטה במבחן ההכנסות לידר הנפקות, בראשות רנן כהן, שצברה 38 מיליון שקל ב-2010 מפעילות החיתום. רמת הכנסות זו מעמידה אותה בשורה הראשונה של החתמים בשוק. לאחר לידר נמצאת ברשימה אקסלנס חיתום, בראשות המנכ"ל שרון יגר, עם הכנסות של 20 מיליון שקל, ואחריה דש איפקס, בראשות היו"ר אהרון סמרה והמנכ"ל גלעד שמעוני, עם הכנסות של 15 מיליון שקל. לאומי פרטנרס, גוף החיתום השלישי בגודלו מבינת מספר ההנפקות, אינו מפרסם דו"חות מלאים, כך שנתונים על הכנסותיו אינם מופיעים ברשימה.

בונוסים שמנים

חברות החיתום אמנם אינן נסחרות באופן עצמאי בבורסה, אבל חלקן קשורות לגופים פיננסיים גדולים כמו חברות ביטוח, בתי השקעות ובנקים. הדבר מאפשר לדלות מגוון נתונים אודותיהן, כולל שכר בכיריהן. שכר המנהלים בחברות החיתום מורכב משכר חודשי, שאינו גבוה במיוחד ביחס למשכורות בשוק ההון, שאליו מיתוספים בונוסים שמנים במיוחד, בהתאם לביצועיהם - ככל שרווחי החיתום גבוהים יותר, כך נוסק הבונוס לספירת מיליוני השקלים.

TheMarker

את רשימת החתמים המיליונרים מוביל עופר גרינבאום, מנכ"ל לאומי פרטנרס, שעלות שכרו הגיעה ל-4.6 מיליון שקל ב-2010. לאומי פרטנרס, כאמור, אינה מפרסמת את תוצאותיה, אך עלות שכרו התברגה לטבלת המשתכרים בדו"חות בנק לאומי, המחזיק בלאומי פרטנרס. עלות שכרו השנתית של גרינבאום מורכבת משכר של 533 אלף שקל, ממענק של 4 מיליון שקל ומהפרשות סוציאליות.

אחריו ברשימה נמצא מנכ"ל אקסלנס חיתום, שרון יגר, שעלות שכרו ב-2010 הגיעה ל-4 מיליון שקל. סכום זה כולל עלות שכר שנתית של 687 אלף שקל ובונוס בגובה 3.3 מיליון שקל. במקום השלישי נמצא רנן כהן מלידר הנפקות עם עלות שכר של 3 מיליון שקל. בשונה מגרינבאום ומיגר, עלות שכרו של כהן כללה גם אופציות בשווי 533 אלף שקל.

אחריהם מדורגים ארז גולדשמידט מפועלים אי.בי.אי עם עלות שכר הקרובה ל-3 מיליון שקל, ומאיר דלאל יו"ר אנליסט חיתום לשעבר שעלות שכרו הסתכמה ב-725 אלף שקל, לא כולל רווחיו מבעלות על 35% ממניות אנליסט חיתום לשעבר.

רשימה זו היא חלקית מאחר שלא כל חברות החיתום קשורות לחברות ציבוריות באופן המשפיע מהותית על תוצאותיהן. כך, נפקדת מרשימת החתמים המיליונרים מנכ"לית כלל חיתום, טל רובינשטיין, שלפי הערכות בשוק השתכרה יותר מגרינבאום. מנהלים נוספים שאין נתונים אודות שכרם הם: מנכ"ל ברק קפיטל צביקה מאנס, מנכ"ל מיטב חיתום אליאב בר-דוד ויו"ר דש איפקס אהרון סמוחה.

TheMarker

הבנקים מגייסים חובות

סיכום כללי שהכינו בדן אנד ברדסטריט אודות שוק החיתום ב-2010 מלמד כי סך הגיוסים של החברות הגיע ל-50 מיליארד שקל - זינוק של יותר מ-50% לעומת 2009 (29 מיליארד שקל). מרבית הגיוסים, 39 מיליארד שקל, היו באיגרות חוב וכ-12 מיליארד שקל במניות. בסך הכל בוצעו בשנה החולפת 382 הנפקות, מתוכן 197 (52%) הנפקות של אג"ח והשאר של מניות.

חלק הארי של ההנפקות שבוצעו ב-2010 - כמעט 80% מהיקף הגיוסים - נעשה באמצעות הנפקת חוב. סביבת הריבית הנמוכה ששררה במשק דחפה חברות לביצוע ההנפקות תוך ניצול מרווח הריבית הנמוך הדרוש לגיוס, מעל לאג"ח הממשלתיות. בראש מגייסי החוב ניצבים הבנקים, שגייסו כ-15.2 מיליארד שקל בשנה החולפת (כ-40% מכלל החוב). במקום השני נמצאות חברות הנדל"ן והבינוי עם גיוס חוב של כ-8 מיליארד שקל (21% מכלל החוב שהונפק).

TheMarker

בין המגייסות הבולטות באג"ח: קבוצת דלק (גייסה כ-2 מיליארד שקל, לא כולל הפניקס), חברות מקבוצת אי.די.בי (כ-1.7 מיליארד שקל), אלביט מערכות שגייסה לראשונה בתולדותיה חוב בבורסה בתל אביב בהיקף של כמיליארד שקל, וחברות מקבוצת פישמן שגייסו יחד כ-570 מיליון שקל. 56% מהאג"ח שהונפקו הן צמודות למדד (כ-21.5 מיליארד שקל), 18% בריבית משתנה (כ-7 מיליארד שקל) וכ-26% בריבית קבועה (10.1 מיליארד שקל).

מגמה בולטת נוספת בגיוסי האג"ח היתה ביצוע גיוסים באמצעות הרחבה של סדרות קיימות. בשנה החולפת בוצעו יותר מ-50 הנפקות בדרך של הרחבת סדרה, לעומת 30 ב-2009. מגמה זו מוסברת בהתאוששות השוק, מה שאיפשר לחברות רבות לשוב ולגייס חוב נוסף בסדרות שהמח"מ שנותר להן עדיין ארוך. "בדרך זו ניתן לבצע גיוס מהיר ובהיקפים משתנים, התואמים את ההעדפה של המשקיעים לסדרות גדולות ונזילות", כתבו בדו"ח השנתי שהוציאה חברת החיתום רוסאריו קפיטל.

ביחס לשלל גיוסי החוב הענקיים, היקף גיוסי ההון ב-2010 היה נמוך באופן משמעותי. היקף הגיוס הכולל של החברות הגיע לכ-12 מיליארד שקל - 18 הנפקות ראשוניות של מניות (PIO) ו-35 הנפקות שניוניות לחברות סחירות. תחום הנדל"ן והבינוי ניצב בראש רשימת החברות המגייסות במניות, עם היקף גיוס של כ-5.7 מיליארד שקל. הנפקת עזריאלי הובילה את ההנפקות הראשוניות בתחום הנדל"ן עם גיוס של כ-2.5 מיליארד שקל ביוני.

הנפקות בולטות נוספות ביצעו אלעד קנדה (כ-260 מיליון שקל), אלקטרה מוצרי צריכה (כ-120 מיליון שקל), כמעט חינם (כ-56 מיליון שקל) וברק קפיטל (כ-70 מיליון שקל). בשנה החולפת גייסו לראשונה חמש חברות ממגזר חיפושי הגז והנפט - בהיקף כולל של כ-300 מיליון שקל - וכן גויסו כ-180 מיליון שקל במגזר הביומד על ידי חמש חברות.

נערכים לחודק

המלצות ועדת חודק בנוגע לשוק האשראי נכנסו לתוקף רק ברבעון האחרון של 2010 (אוקטובר), אבל השוק עדיין לא החל ליישמן באופן מלא. הוועדה, שהוקמה בסוף 2008 בעקבות המשבר בשווקים ובשל היקף ההשקעות הגבוה של גופים מוסדיים באג"ח קונצרניות, קבעה תקנות בנוגע להשקעות של המוסדיים.

בין השאר נקבע כי גופים מוסדיים יחויבו להצהיר על מדיניות השקעות מנומקת, לקבוע התניית "שעבוד שלילי" (התחייבות של המנפיק לא לשעבד נכס בלא קבלת הסכמה של מחזיקי האג"ח) ולעמוד באמות מידה פיננסיות שאי-עמידה בהן עלולה להוות עילה לפירעון מיידי. עוד הוחלט על יישומו של מנגנון "נציגות דחופה", הקובע כינוס של שלושת המחזיקים הגדולים של סדרת האיגרות בעת הפרה של קובננטים (התניות פיננסיות). עם זאת, יישומן של התקנות עדיין לא בוצע במלואו.

כך, ב-2010 נרשמה עלייה מהותית בהיקף גיוסי החוב של חברות ללא דירוג - יותר מ-4.5 מיליארד שקל, לעומת כ-400 מיליון שקל ב-2009. גיוסי האג"ח הלא מדורגות התאפשרו הודות להתניות פיננסיות טובות שסיפקו המגייסות ולשעבודים שהעמידו.

חברות הדירוג מעלות ומידרוג דירגו בשנה החולפת 148 אג"ח חברות, כש-49 חברות יצאו להנפקות אג"ח בלא דירוג. בחינה של תמהיל הדירוגים בהנפקות האג"ח, על פי דירוג מעלות, מלמדת כי כ-41% מהאג"ח הקונצרניות דורגו ברמת -AA ומעלה. תמהיל הדירוגים של מידרוג מלמד כי 8% מהאג"ח דורגו ברמת Aa3 ומעלה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#