הצעת חוק: יוקשח הפיקוח על פעילות החברות להמרת מט"ח - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעת חוק: יוקשח הפיקוח על פעילות החברות להמרת מט"ח

ח"כ שי חרמש מציע להקטין את הסף המינימלי לדיווח על המרת כספים: "הצ'יינג'ים נהפכו לצינור המרכזי להלבנת כספים"

תגובות

>> הצעת חוק שהגיש ח"כ שי חרמש (קדימה) בסוף השבוע מבקשת להרחיב את הפיקוח על חברות להמרת מט"ח (צ'יינג'ים), במטרה להקשות על הלבנת הון ולהקל על חקירת מקרים כאלה. בין השאר, מוצע להפחית את הסכום שעל כל עסקה שמעליו החברות מחויבות לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ולהקשיח את החובות בדבר זיהוי הלקוחות ושמירת מסמכים.

"החוק הקיים לאיסור הלבנת הון לא נתן את דעתו על תפקיד הצ'יינג'ים בתחום הלבנת הון", אמר חרמש. "מאז שנות ה-90 נהפך ענף הצ'יינג'ים לענף משגשג שמעניק מגוון שירותים פיננסיים ומגלגל סכומי עתק, שנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. במרוצת השנים נהפכו הצ'יינג'ים לצינור המרכזי להלבנת כספים.

אי-פי

"רשויות האכיפה מעריכות כי שירותי המט"ח מהווים שיעור גבוה מאוד מבין מלביני ההון המקצועיים, וכי סכומי הכסף המזומן שעוברים מדי יום במערכת הצ'יינג'ים אינם נופלים ואף עולים על אלה שעוברים במערכת הבנקאות הרשמית. ואולם בעוד שבבנקים, בחברות הביטוח וברשות ני"ע יש נוהלי דיווח קפדניים ופיקוח צמוד, ממשיך הכסף המולבן לזרום דרך הצ'יינג'ים כמעט ללא הפרעה, למרות הוראות החוק הקיים".

לפי הערכות משרד האוצר, בישראל פועלות כ-2,000 חברות להמרת מט"ח שכמעט אינן מדווחות על עסקות חשודות לרשות לאיסור הלבנת הון, כפי שדורש מהן החוק. הרשות מקבלת מדי שנה רק עשרות דיווחים בשנה, לעומת אלפי דיווחים המועברים דרך הבנקים.

הצעת החוק של חרמש מנמיכה את סף הדיווח האוטומטי על המרת מט"ח מ-50 אלף שקל ל-25 אלף שקל, ומחייבת את נותני שירותי המטבע לשמור העתקי המחאות ומסמכים כדי למנוע "דרדוס" - פיצול עסקות גדולות לסכומים נמוכים מסף הדיווח.

חרמש גיבש את הצעת החוק לאחר התייעצות עם הרשות לאיסור הלבנת הון ועם רשות המסים. לדבריו, הדרך הנפוצה והקלה ביותר לבצע הלבנת הון היא ביצוע העברות מרובות של כספים בין מדינות ותחומי שיפוט שונים, בסכומים הנמוכים מסף הדיווח.

חרמש מציע להוסיף עבירה של מסירת פרטים כוזבים בבקשה לרישום כנותני שירותי מטבע. כיום קובע החוק עבירה שדינה שנת מאסר על עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם של חברות למתן שירותי מט"ח, וכן על אי מתן הודעה בכתב על שינויים. כעת מבקש חרמש לקבוע כי גם מסירת פרטים כוזבים בעת הגשת בקשה לרישום או בעת דיווח על שינויים תהיה עבירה פלילית.

עוד מוצע להרחיב את מגזר נותני שירות המטבע, כך שהחוק יחול גם על מי שעיסוקו במסירת נכס פיננסי כנגד מטבע, למשל מי שעוסק בהמרת מזומנים בצ'ק בנקאי. עוד מוצע להוסיף לרשימת נותני המטבע את מי שעוסק בניכיון צ'קים (פקטורינג) ובמסירת נכסים פיננסיים כנגד המחאת זכויות במסגרת הניכיון.

בנוסף, מציע חרמש לקבוע באופן חד משמעי וברור כי יחיד או תאגיד לא יעסקו במתן שירותי מטבע אם לא נרשם במרשם ברשות להלבנת הון כחלק מחובת הרישוי ובמקביל לענישה הקבועה בחוק למי שאינו נרשם במרשם שירותי המטבע.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#