מחזיקי האג"ח לא זוכים להגנה מספקת - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחזיקי האג"ח לא זוכים להגנה מספקת

חברה שמנפיקה אג"ח מתחייבת כלפי נושיה שלא לשעבד את מכלול נכסיה כמקשה אחת, למעט בחריגים מותרים — אך התחייבות זו לא מונעת ממנה לשעבד כל אחד ואחד מנכסיה בשעבוד קבוע

2תגובות
ראש ועדת חודק, עו"ד דוד חודק
מוטי מילרוד

שוק ההון הישראלי עבר כברת דרך ארוכה וטובה מאז יישום המלצות חוזר חודק, אך נראה שיש עוד מקום לשיפור. במסגרת ניסיון לקבוע פרמטרים להתנהלות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת אג"ח, עמדה ועדת חודק על החולשות הקיימות בשוק האג"ח הישראלי — ובהן היעדר אמצעים מספקים להבטחת פירעון החוב.

בהקשר זה ציינה הוועדה כי השוק בישראל נעדר מרכיבים מהותיים, שנותנים מענה למגוון הסיכונים שאליהם חשופים מחזיקי האג"ח. לפי הדו"ח, אחד הסעיפים הנפוצים ביותר באג"ח המונפקות בשווקים מפותחים הוא התחייבות לשעבוד שלילי. משמעות השעבוד השלילי היא התחייבות החברה לאי־יצירת שעבודים נוספים. היעדרה של התחייבות זו כלפי מחזיקי אג"ח בישראל עלול לגרום להם להיות נחותים ביחס לנושים חדשים, ובפרט במקרה של קשיי החזר וחדלות פירעון.

הוועדה המליצה לחייב את הגופים המוסדיים לקבוע מדיניות בנוגע להיקף ההתניות ואמות המידה הרצויות, ולהתייחס להתחייבות לאי־יצירת שעבודים במקרה שהחברה לא העניקה לגופים המוסדיים בטוחה הולמת בחריגים מקובלים שפורטו בדו"ח. האוצר קיבל את מרבית המלצות הוועדה ופירסם בעקבותיה את חוזר "הוראות לעניין השקעת גופים מוסדיים באיגרות חוב לא־ממשלתיות", שכונה חוזר חודק.

במסגרת חוזר חודק נקבע כי על המוסדיים לקבוע מדיניות השקעות לעניין ההתחייבויות שיכללו באג"ח הנרכשות על ידם, תוך פירוט עילות מקובלות לפירעון מיידי, שראוי שייכללו בשטר. המלצות החוזר תורגמו לנהלים פנימיים בגופים המוסדיים.

הוראות החוזר הביאו לשינוי משמעותי וחיובי באופן הליך ההנפקה והשפיעו לטובה על יחסי הכוחות ועל התשומות שהושקעו במסמכי ההנפקה והמשא ומתן שאותו מבצעים המוסדיים מול החברות המנפיקות לפני הנפקת אג"ח לציבור. מרבית הגופים המוסדיים קיבלו על עצמם את המלצות החוזר, וקבעו בנהלים פנימיים כי בהיעדר בטוחה מספקת, יש לדרוש התחייבות לשעבוד שלילי מהחברה המנפיקה.

ואולם כוונות לחוד ומציאות לחוד. הפרקטיקה שהשתרשה בשוק היא שבאיגרות חוב שאינן מובטחות בבטוחה, המנפיק מתחייב כלפי מחזיקי האג"ח באי־יצירת שעבוד שוטף. המשמעות היא שהחברה המנפיקה מתחייבת כלפי נושיה שלא לשעבד את מכלול נכסיה כמקשה אחת, למעט בחריגים מותרים, אלא שההתחייבות אינה מונעת ממנה לשעבד כל אחד ואחד מנכסיה בשעבוד קבוע.

זה קצת כמו ללכת בלי ולהרגיש עם — הוראות השטר עומדות בנהלים הפנימיים, ההתחייבות לאי־יצירת שעבוד לכאורה ניתנה, אך אין מאחוריה הגנה ממשית למחזיקים, והם עדיין עשויים להיות נחותים ביחס לנושים חדשים. זה לא אומר שאין כדאיות בהנפקות מסוג זה, שכן סיכון ותשואה מתאימה בצדן, אך נראה כי כוחות השוק בחרו בדרכים אחרות, טובות יותר או פחות, להבטחת יכולת פירעון החוב.

הכותבת היא עורכת דין ומנהלת פעילות נאמנות של שיין שירותי נאמנות שוק הון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#