רון אייכל: "פישר רק דוחה את הקץ; זהו טיבן של כלכלות חזקות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רון אייכל: "פישר רק דוחה את הקץ; זהו טיבן של כלכלות חזקות"

בעקבות העלאת הריבית: עד כמה יושפעו היצואנים ועסקים בקשיים, והאם הנגיד ימשיך ברכישות המט"ח על אף שקופת היתרות של המדינה מלאה

3תגובות

>> בשבוע שעבר הדהים נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את השווקים כשהעלה את ריבית בנק ישראל ב-0.5% - ל-3.0%. העלאת הריבית, לצד העלאת תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2011 מ-3.8% ל-4.5%, הביאו למתקפה מחודשת של ספקולנטים על השקל, נוכח פערי הריבית הגדולים בין השקל למטבעות הבינלאומיים העיקריים: דולר, יורו, ין יפאני וליש"ט בריטי.

שערו היציג של הדולר ירד בשבוע שעבר ב-2.50%, ל-3.473 שקלים - השער הנמוך ביותר זה שנתיים וחצי. מתחילת החודש ירד שער הדולר מול השקל ב-4.2%. גם היורו נחלש ביום שישי, ב-0.61% ל-4.916 שקל. בסיכום כולל של השבוע שעבר נחלש היורו ב-2.5%.

בלומברג

בנק הפועלים: ההתערבות מחלישה השקל

בחמישי האחרון שב בנק ישראל ורכש דולרים, בהיקף של 250 מיליון דולר. ואולם השפעת הרכישות על מגמת השוק היתה שולית. החלטת הריבית של הנגיד וההתפתחויות בשוק המט"ח עוררו לא מעט שאלות, כולל עד כמה נמוך הדולר ירד בשבועות הקרובים, אם צפויה מתקפת ספקולנטים על השקל, וכן אם הנגיד ימשיך במדיניות רכישות המט"ח שלו, על אף שקופת היתרות של המדינה מלאה, ולמרות שרכישת היתרות וניהולן גורמות הפסדי ענק חסרי תקדים לבנק ישראל ולמדינת ישראל.

שני בנקים הגדולים ניסו לתת תשובות לשאלות אלה בסוף השבוע. בבנק הפועלים מעריכים כי המסחר בדולר ובשוקי המניות בעולם ישפיע על שער החליפין של השקל בתקופה הקרובה. לדעת הבנק, "הגורם העיקרי התומך בהיחלשות השקל הוא התערבויות בנק ישראל במסחר במגוון דרכים. בין הגורמים התומכים בהתחזקות השקל ניתן למנות את הכלכלה היציבה בישראל והציפיות להעלאות ריבית נוספות על ידי בנק ישראל ובעקבותיהן הרחבת הפער בין הריבית השקלית לדולרית".

בבנק לאומי סבורים כי "ללא החרפה במצב הביטחוני, ימשיך השקל להתחזק על רקע האיתנות היחסית של המשק המקומי, כפי שהיא משתקפת בנתוני הצמיחה הגבוהים לרבעון הרביעי של 2010 ועל רקע פער הריביות שצפוי להמשיך ולהתרחב. יש להביא בחשבון כי בנק ישראל ינקוט צעדים שונים כדי למתן מגמה זו".

"הריבית תעלה מעתה בקצב אטי"

ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים ולשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר באוצר, סבור כי חרף העלאת הריבית ב-0.5% בשבוע שעבר, תוואי הריבית של הנגיד לשנה הקרובה לא ישתנה משמעותית.

לדבריו, הדבר ניכר במק"מים ובאג"חים. עד להעלאת הריבית הם גילמו ריבית שנתית של 4.0%, ואחרי העלאה ריבית של 4.1% - הבדל לא משמעותי. מאידך, סבור שראל, העלאת הריבית שיכנעה את השווקים כי הנגיד איתן בדעתו לשמור על יעד האינפלציה השנתי של הממשלה - 1%-3%. עד להעלאת הריבית, הציפיות של שוק ההון, לכל הטווחים, קצרים, בינוניים וארוכים, היו לאינפלציה של יותר מ-3% (3.7% לטווח של שנה, 3.5% לשנה השנייה). לאחר העלאת הריבית ירדו הערכות האינפלציה לטווח של 2.5%-3.0%. לדברי שראל, "הנגיד חיזק את האמינות של היעד ואת האמינות של מדיניות הבנק. אם הציפיות יישארו ברמה החדשה, בתוך התחום, הצורך בהעלאה נוספת של הריבית עשוי להידחות בכמ חודשים".

לדעת שראל, התחזקות השקל, מבחינת בנק ישראל, שוות ערך להעלאת הריבית, כי היא מחלישה את הצמיחה במשק ואת האינפלציה, וזה מה שעושה העלאת הריבית. הריבית תעלה מעתה בקצב אטי יותר.

העלאת הריבית ב-0.5% הקדימה העלאות ריבית ולא שינתה תוואי. לדברי שראל, אם השקל לא היה מתחזק בתקופה האחרונה, מחיר הדלק היה עולה יותר בתחילת אפריל ומדד אפריל היה עולה יותר. הוא סבור כי מעניין יהיה לעקוב בזמן הקרוב אחרי התנהגות הספקולנטים בשווקי המטבע של ישראל. הוא לא היה מייעץ להם לבצע מתקפה של השוק הישראלי. הרי גם לבנקים הזרים הפעילים בישראל יש מודלים שונים לפעילות המשק ולפעילות בנק ישראל, ולשווי המשקל הנכון של השקל-מט"ח." ככל שהשקל התחזק בחודשים האחרונים, פוטנציאל ההתחזקות העתידי שלו, לפי המודלים שלהם, נחלש. הם דיברו על הסביבה העכשוויות של 3.47 שקל לדולר, פלוס מינוס, במודלים שלהם", ציין.

לדעת שראל, רכישת דולרים בשלב זה על ידי בנק ישראל, היא מהלך לא נכון. לדבריו, המהלך היה נכון לפני שנתיים וגם לפני שנה. "בנק ישראל הגיע לרמה האופטימלית של היתרות או אפילו מעבר לרמה זו, מצב שגורם להפסדי הון גדולים לבנק ישראל, כפי שראינו מדו"ח בנק ישראל ל-2010. אם הדיבורים הבאים מבנק ישראל על קניית מניות בכספי היתרות נכונים, כלומר הקמת קרן השקעות על ידי הבנק, משמעות הדבר היא כי גם בנק ישראל סבור כי יש לו יתרות ברמה של מעבר לנדרש. לדברי שראל לבנק ישראל יש כעת כלי פעילות אפקטיבי חדש-ישן".

לדבריו, "בניגוד לעבר הלא רחוק, כשריבית הבנק היתה נמוכה מאוד, 0.5%, הריבית כיום היא 3.0%, והבנק יכול להפחית ריבית ככלי מדיניות - מה שלא ניתן היה לעשות כשהריבית היתה אפסית. כלומר, במקום כל האמצעים הרגולטוריים החדשים שבהם השתמש הבנק בשנה האחרונה, אם הבנק יחשוב כי השקל התחזק מדי, או שהצמיחה נחלשה מדי, הוא יכול להוריד את הריבית ברבע אחוז, בתוך התוואי הראשי של העלאות ריבית. אם הבנק יראה שהשקל התחזק עד סוף החודש לאזור ה-3.40 שקלים לדולר, והוא יחשוב שזה לא נכון, הוא יכול להפחית את הריבית".

"בעולם מדברים על העלאות - פה עושים"

"בזמן שבעולם מדברים על העלאות ריבית, פה מעלים את הריבית בפועל. כמו שהמצב נראה כרגע, ב-2011 ו-2012 השקל ימשיך להתחזק, כי הריביות כאן עולות בקצב מהיר יותר מהעולם ובשורה התחתונה זה מה שקובע", העריך בסוף השבוע רון אייכל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. לדבריו, היחלשות הדולר עד כה היא "לא סוף הסיפור" - והדולר צפוי להיחלש לרמה של 3.35 שקלים.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש, אמר כי "הכוחות שפועלים להתחזקות השקל כיום חלשים יותר מבתחילת השנה. אם עליית ריבית כזו היתה מתרחשת בתחילת 2010, היינו רואים התחזקות הרבה יותר משמעותית של השקל".

"הכלכלה הישראלית חזקה והריביות עולות בקצב מהר יותר מבעולם", הוסיף אייכל. לדבריו, המצב הגיאו-פוליטי ממתן את קצב ירידת שער הדולר. "מספיק שתהיה רגיעה נוספת בלוב וירידה באי-הוודאות שיש כיום במצרים ובסוריה, כדי שהמשקיעים הזרים, שעדיין מפחדים קצת, יחזרו להשקיע בישראל. ברגע שהזרים יחזרו להשקיע בשוק המקומי, במיוחד במניות, השקל עוד יכול להתחזק בצורה משמעותית".

בכל הקשור להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, אייכל מטיל ספק ביכולתו של הנגיד לעצור את ירידת הדולר בפערי הריבית הנוכחיים. "ההתערבות במט"ח לא משנה את ערך המטבע בטווח הארוך. זה לא עובד לא ביפאן, לא בברזיל ולא בסינגפור - בנקים מרכזיים פשוט לא מצליחים לשנות את המגמה. בנק ישראל קנה יותר מ-40 מיליארד דולר, ואנחנו רואים שהמגמה נמשכת. בטח ובטח כשכלכלת ישראל נמצאת במקום מצוין בהשוואה בינלאומית. במקרה הטוב פישר מצליח לבלום באופן זמני את ההיחלשות. במקרה הרע גם זה לא. הוא רק דוחה את הקץ זהו טיבן של כלכלות חזקות - בסופו של יום המטבע שלהן מתחזק", אומר אייכל.

זבז'ינסקי, סבור כי לא מדובר על חוסר יכולת של בנק ישראל. "אם בנק ישראל היה רוצה, הוא היה יכול לבלום את המגמה במחיר נמוך הרבה יותר מבעבר", אומר זבז'ינסקי. "פעילות הזרים בתחום המט"ח נחתכה בחצי מאז תחילת השנה בשל דרישת הנזילות שהציב בנק ישראל מהבנקים ובשל עלייה משמעותית של פרמיית הסיכון של ישראל".

למרות שביכולתו לבלום את התחזקות השקל, מציין זבז'ינסקי, בנק ישראל התערב רק בצורה מינורית בשוק המט"ח יחסית להיקפים הגדולים אליהם התרגלנו בשנתיים האחרונות. "ייתכן שבבנק ישראל צופים שמגמת ההיחלשות הנוכחית של הדולר היא לא מגמה שתימשך, אלא רק תגובה מקומית לריבית", אומר זבז'ינסקי. "יכול להיות שבבנק הגיעו למסקנה שהתערבות בשוק המט"ח היא לא הדרך היחידה, ואולי לא הדרך הכי טובה, לתמוך ביצוא. להתערבות במסחר במט"ח יש השפעה גם על יבוא ועל הצריכה, ולכן עדיף לפעול באופן ממוקד. כך למשל, משרד האוצר הגדיל השבוע את הקרן לפיתוח סחר חוץ ל-2.5 מיליארד דולר שתעזור ליצואנים לרכוש ביטוח לטווח ארוך כנגד התחזקות השקל".

"להיערך להעלאת 1% נוסף עד סוף השנה"

"עסקים צריכים להיערך לקראת העלאת הריבית ב-1% נוסף עד סוף השנה, אפשרות עליה הצביע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר", אמר בסוף השבוע חיים כהן, מנכ"ל חברת דן אנד ברדסטריט ישראל, המרכזת מאגר נתונים על מצבן הפיננסי של רוב החברות במשק.

לדבריו, כל העלאת ריבית משפיעה על התייקרות אשראי שנוטלים עסקים והקטנת פעילות הצרכנים. "מאות עסקים בקשיים שלא נערכו לכך, נמצאים עתה בסיכון גבוה מאוד, על סף קריסה, בעקבות העלאת הריבית בשבוע שעבר, אף שהיה ברור שהריבית תעלה", הוסיף.

"העלאת הריבית משפיעה על כלל העסקים, מכיוון שצרכנים מקטינים הוצאות והמכירות נפגעות. העלאת הריבית גם מקטינה את הנזילות של העסק, כל עוד הוא לא יכול לגלגל את ההתייקרות על הצרכן. אם הביקוש למוצר קשיח, ההעלאה תתגלגל לצרכן והעסק לא ייפגע. אבל בכל הענפים שבהם יש תחרות עזה, הביקוש גמיש וישנם תחליפים, העסק ייפגע", אמר כהן.

לדבריו, העלאת הריבית מגדילה את מרווח סיכון הריבית - ריבית שמשלמים עסקים מעל לריבית הקבועה שנגזרת מריבית בנק ישראל ו-1.5% ריבית פריים שגוזרים הבנקים המלווים - של כל עסק מעבר להעלאה.

"כל התייקרות ריבית היא דרמטית לעסקים, מכיוון שיש עסקים רבים שנמצאים על התפר בין המשך פעילות לקריסה, ולכן אפילו ההתייקרות האחרונה של הריבית תפיל אותם, כי מי שנמצא בסיכון משלם ממילא ריבית אסטרונומית לבנקים", הוסיף.

לדבריו, בפברואר היתה עלייה של 0.25% במדד העסקים בסיכון, נתון המעיד על החמרה במצב העסקים במשק. במדד מארס צפויה החמרה דומה.

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, התחומים הפחות יציבים הם מסעדות, חנויות בגדים ורהיטים, תחומים שבהם ישנה תחרות עזה. תחומים פחות מסוכנים הם תעשייה, כימיקלים, נפט, תקשורת ושירותים פיננסיים, שרובם מתאפיינים בתחרות חלשה במיוחד.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#