הריבית, האינפלציה ותיק ההשקעות שלכם - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הריבית, האינפלציה ותיק ההשקעות שלכם

העלאת הריבית הנחושה שביצע בנק ישראל משנה כמה כללים בשוק ההון ומחזירה סוף סוף למשחק את הריבית הריאלית החיובית. איך ישפיע המהלך הזה על האטרקטיביות של אפיקי ההשקעה השונים? ההשפעה תלויה בציפיות החדשות שיתפתחו כעת בשוק

2תגובות

>> בשבוע שעבר נפל דבר בישראל. בניגוד לציפיות המוקדמות החליט בנק ישראל להגביר את מאמציו ולהילחם באינפלציה בכלי העיקרי שעומד לרשותו - הריבית לטווח קצר.

כחלק ממלחמה זו הכריז בנק ישראל בשבוע שעבר על העלאת הריבית ב-0.5%, לרמה של 3%. הקפצה כזו של הריבית לאחר כמעט שנתיים של העלאות מדודות ואטיות של 0.25% היא הצהרה ברורה מצד הבנק כי האיום המרכזי על המשק הישראלי הוא העלייה המהירה במדד המחירים לצרכן - כלומר האינפלציה.

והאינפלציה אכן מאיימת. ב-12 החודשים האחרונים קפץ מדד המחירים לצרכן ב-4.2%, ושד האינפלציה התעורר מרבצו. אינפלציה שחורגת מיעדיה מחלישה את כוח הקנייה שלנו, ומחייבת אותנו לחפש פתרונות לשמירת ערכם של חסכונותינו. בצד הריאלי אינפלציה מעמידה בסיכון גם את הצמיחה במשק, מכיוון שהיא מעוררת אי יציבות ולחצים להגדלת השכר והתקציבים במגזר הציבורי והפרטי.

TheMarker

ואולם עוד יותר מהאינפלציה ההיסטורית מדאיגות את בנק ישראל ציפיות האינפלציה. את הציפיות האלה ניתן למדוד בשוק ההון בקלות יחסית - באמצעות פערי התשואות שבין האג"ח הממשלתיות הצמודות לאג"ח הלא צמודות.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

בהודעת הריבית ציין בנק ישראל שציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון הגיעו במארס לממוצע של 3.7%. אינדיקטורים אחרים הראו על ציפיות לאינפלציה של 4.1% ב-12 החודשים הקרובים.

ערב ההעלאה האחרונה שלה היתה ריבית בנק ישראל 2.5% - שמשמעותה ריבית ריאלית שלילית של כ-1.5%. במצב דברים שכזה, כששוק העבודה בישראל מתקרב לרמה של תעסוקה מלאה וכששיעורי הצמיחה שנמדדו ברבעון הרביעי גבוהים מ-7% במונחים שנתיים, הסכנה להתפרצות אינפלציונית היא לא שד דמיוני, אלא סיכון משמעותי ומוחשי מאוד.

העלאת הריבית המהירה הפתיעה את המשקיעים בשוק ההון, ובמיוחד בשוק האג"ח. הם ידעו אמנם שהריבית נמצאת במגמת עלייה, אבל ציפו להעלאה מתונה יותר. את תוצאותיה של ההפתעה הזאת ניתן היה לראות בשערי האג"ח הארוכות, שנפלו בשבוע האחרון בכ-1%-2%.

המהלך הנחוש של בנק ישראל עומד לייצר בשוק ההון מציאות שהמשקיעים כבר כמעט שכחו שהיא עשויה להתקיים - ריבית ריאלית חיובית. כיצד תשפיע המציאות הזאת על האינפלציה, על הכלכלה המקומית ועל עולמם של החוסכים והמשקיעים? הנה כמה הסברים שיכולים להסביר ולהזכיר את העידן החדש-ישן, עידן הריביות החיוביות, שבפתחו אנחנו ניצבים.

 

מדוע העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.5%?

התשובה הקצרה היא שהבנק רוצה לעצור את האינפלציה ולהפחית גם את ציפיות האינפלציה לעתיד. התשובה הארוכה יותר היא שהבנק מעמיד בטווח הקרוב את המלחמה באינפלציה בראש דאגותיו, והוא פחות חושש כרגע מתופעות הלוואי של העלאת הריבית, שכוללות בעיקר את התחזקות השקל מול סל המטבעות.

בנק ישראל והנגיד סטנלי פישר היו יכולים אמנם להמשיך בהעלאות ריבית מדודות של 0.25% מדי חודש, אבל נראה שהפעם הבנק היה מעוניין במהלך שישדר לשוק נחישות. פישר מעוניין להפחית את ציפיות האינפלציה במהירות, כדי שאלה יתכנסו ליעד האינפלציה הממשלתי ארוך הטווח - 1%-3%.

האם העלאת הריבית תזיק לקצב הצמיחה של כלכלת ישראל?

אין סיבה של ממש שכך יקרה. הריבית במשק, גם לאחר ההעלאה האחרונה, עדיין נמוכה בהשוואה למצבה בעבר.

ב-2005-2007, שהיו שנים שבהן המשק הישראלי צמח בקצב של כ-5%-6% בשנה, היתה ריבית בנק ישראל באזור ה-4.5%-5%. כשהמשק צומח מהר והריבית היא נמוכה מדי קיימת בקרב המשקיעים נטייה ליטול אשראי גבוה מדי, ולהעלות את המחיר של נכסים פיננסיים. זוהי אחת הסיבות - ובוודאי לא היחידה - לעלייה החדה שנרשמה בשנים האחרונות במחירי הדירות.

עלייה חדה מדי במחיריהם של נכסים פיננסיים עלולה להתפתח למצב בועתי שמסכן את היציבות הכלכלית, כפי שקרה במדינות מערביות רבות בעשור הקודם. העלאת הריבית מקטינה את הביקוש להלוואות ולמשכנתאות, ולכן יש לה השפעה ממתנת על הצמיחה. כפועל יוצא, גם לחצי האינפלציה מתמתנים. עם זאת, הצמיחה במשק תלויה גם בגורמים אחרים מלבד הריבית - כמו מצבה של כלכלת העולם ותקציב הממשלה. הריבית המקומית היא רק פרמטר אחד שמשפיע עליה, ולא בהכרח החשוב שבהם.

 

מה יהיה גובהה של ריבית בנק ישראל בעוד שנה?

הנגיד פישר אמר בשבוע שעבר שבעוד שנה הריבית תהיה גבוהה בכ-1% מרמתה כיום. דברים אלה מתיישבים גם עם התחזית של מחלקת המחקר בבנק, שמצפה כי ב-2012 תהיה הריבית במשק 4%-4.25%. מחלקת המחקר מעריכה שב-2011 האינפלציה בישראל תהיה בין 3% ל-4%, וב-2012 היא תחזור לתוך היעד הממשלתי (1%-3%) ותעמוד בסביבת הגבול העליון שלו.

מתחזיות אלה עולה שבמחצית השנייה של 2011 תחל לשרור במשק הישראלי ריבית ריאלית חיובית, כלומר שריבית בנק ישראל תהיה גבוהה מקצב עליית המחירים במשק.

 

למרות ההצהרות של בנק ישראל האינפלציה עדיין מטרידה אותי, ואני רוצה להגן על חסכונותי מפניה. איך הכי טוב לעשות זאת?

השאלה היא עד כמה באמת האינפלציה מטרידה, ועל איזו תשואה אלטרנטיבית מוכנים לוותר כדי להתגונן מפניה. שאלה נוספת שלכל חוסך כדאי לשאול את עצמו היא מהו טווח החיסכון שהוא רואה לנגד עיניו. מי שחוסך את כספו לטווח הארוך צריך לברר אם החשש שלו נוגע לאינפלציה של השנה הקרובה או לאינפלציה בחמש השנים הקרובות.

מי שחושש שמלחמתו של בנק ישראל באינפלציה לא תישא פרי בשנים הקרובות צריך לשים את מבטחו באפיקים הצמודים למדד, ובעיקר באג"ח הממשלתיות הצמודות. עם זאת, רצוי לקחת בחשבון שניסיון העבר בישראל ובשאר העולם מלמד שהעלאת ריבית נחושה היא נשק יעיל מאוד במלחמה באינפלציה.

באשר לשנה הקרובה, התשובה היא פשוטה יותר. למעשה, אין דרך להתגונן מפני האינפלציה באופן מלא.

אג"ח ממשלתית צמודה לטווח של שנה נסחרת כיום בתשואה ברוטו של 0.3% - כשמדובר בעצם בתשואה שלילית נטו של כ-1%. מק"מ לשנה של בנק ישראל נסחר בתשואה של כ-3.4%.

מי שסבור שהאינפלציה לא תעבור בשנה הקרובה את גבול ה-4% יכול להסתפק במק"מ - שעדיין ייתן תשואה שלילית אמנם, אבל של פחות מ-1%. מי שחושש מאינפלציה של 4.5% ויותר צריך להעדיף את האג"ח הממשלתיות הצמודות.

 

יש לי קרן נאמנות המשקיעה באג"ח מדינה צמודות מדד לטווח ארוך. בחצי השנה האחרונה, אף שהאינפלציה עלתה, הערך של הקרן דווקא ירד ב-4%. מדוע זה קרה?

אג"ח בכלל, ואג"ח לטווח ארוך בפרט, מושפעות מאוד מעלייה בריבית ומציפיות לעלייה בריבית. בשנתיים האחרונות נהנו האג"ח הצמודות מעלייה חדה שנבעה מכך שחלה עליית מדרגה בציפיות האינפלציה בישראל. העלייה של האג"ח הצמודות הביאה אותן לפני כחצי שנה לרמה כזו שהתשואה הנוספת הטמונה בהן, מעבר להצמדה לאינפלציה, היתה נמוכה מאוד.

העלאות הריבית של בנק ישראל החלו אמנם כבר במחצית השנייה של 2009, אבל התהליך הואץ מאוד בחודשיים האחרונים. העלאת הריבית משפיעה על האג"ח הצמודות לרעה בכמה אופנים: היא מאטה את קצב עליית המחירים במשק (ולכן הופכת את אופציית ההצמדה למדד לפחות אטרקטיבית), ומעלה במקביל את האטרקטיביות של האפיקים הלא-צמודים.

ככל שהאג"ח הן לטווחים ארוכים יותר, השפעת הריבית עליהן היא גדולה יותר. לכן הירידה שרשמה הקרן שלך חדה יחסית לקרנות אג"ח ממשלתיות שממוקדות בטווחים הקצרים יותר.

 

האם כדאי כיום להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות של מדינת ישראל?

זוהי שאלה שצריכה להיבחן אל מול האלטרנטיבות, אל מול תחזיות האינפלציה של כל אחד ואל מול אופק ההשקעה שלו. לצורך הדוגמה, אג"ח ממשלתיות שקליות במח"מ של 3.6 שנים (שנפדות ב-2015) נסחרות כיום בתשואה לפדיון של 4.5%.

מי שצופה שהאינפלציה בארבע השנים הקרובות תהיה בממוצע 3%, אמור לפי הנחה זו לקבל מההשקעה באג"ח זו תשואה ריאלית שנתית של 1.5%. זאת, בהנחה שהאג"ח תוחזק על ידיו עד לפדיון, כשבדרך ייתכנו עליות וירידות במחירה. האם זוהי תשואה מספיקה? את זה צריך כל אחד לברר לעצמו מול האלטרנטיבות.

אג"ח ממשלתית צמודה לאותו טווח זמן נסחרת בתשואה ריאלית של 1.5%. היא עשויה להתאים למי שחושש שהאינפלציה בשנים הקרובות תהיה גבוהה בממוצע מ-3% בשנה. לעומת זאת, מי שיש לו אמון בכוחו של בנק ישראל ומעריך שהאינפלציה תהיה נמוכה מ-3%, יעדיף כנראה את האג"ח הלא צמודה.

 

אילו אלטרנטיבות יש לאג"ח ממשלתיות?

האלטרנטיבה הטבעית לאג"ח ממשלתיות הן אג"ח שמנפיקים תאגידים וחברות - מה שמכונה אג"ח קונצרניות. אלה אג"ח מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות, ולכן התשואה שהן מניבות לאורך זמן אמורה להיות גבוהה יותר. כמה גבוהה? תלוי בסיכון של כל אג"ח.

אחת האפשרויות הנוחות להשקעה באג"ח קונצרניות היא השקעה במדדי תל בונד, שמייצגים סל של אג"ח קונצרניות שנסחרות בבורסה בתל אביב. לכל אחד ממדדי תל בונד צמודי המדד (תל בונד 60, תל בונד 40 ותל בונד 20) יש כמה תעודות סל שעוקבות אחריו. לפני כשנה הושק בבורסה גם מדד תל בונד שקלי, שכולל כ-30 אג"ח קונצרניות שאינן צמודות למדד.

התשואה השנתית הממוצעת לפדיון של מדד תל בונד 60 היא כיום כ-2.8%. זוהי תשואה שגבוהה בערך ב-1% מהתשואה שמניבות אג"ח ממשלתיות צמודות לטווח דומה (כארבע שנים). זה אינו פער גבוה מאוד, אבל בהשוואה לפערים נמוכים יותר ששררו בעבר הוא נראה סביר. מי שפחות חושש מאינפלציה עשוי להעדיף את מדד תל בונד השקלי, שהתשואה הממוצעת שלו לפדיון עומדת על 5.5%.

משקיעים נועזים יותר יכולים לקנות קרנות נאמנות שמתמחות באג"ח קונצרניות בתשואה גבוהה (המכונות גם "אג"ח זבל"), שנסחרות כיום בבורסה בתשואות שנעות בין 6% ל-10% ונותנות גם הצמדה למדד. אג"ח אלה טומנות בחובן סיכונים גבוהים הרבה יותר, ובתקופות של משבר הקרנות המשקיעות בהן עלולות לצלול בעשרות אחוזים.

 

האם העלאת הריבית תשפיע על שוק המניות המקומי לרעה?

התשובה אינה חד משמעית. שוקי מניות שנשענים על כלכלה בריאה ואינם מתומחרים גבוה מדי יכולים לעלות בשיעורים נאים גם בתקופות שבהן הריבית עולה. כך לדוגמה, לאורך 2010, שבה הריבית במשק עלתה, גם שוק המניות של תל אביב רשם עלייה נאה. כך היה גם בשנות הגאות של 2005-2007.

שוק המניות מושפע אמנם מהריבית, אבל עיקר ההשפעה עליו לאורך זמן מגיעה מרווחי החברות. אם מצב המשק טוב ורווחי החברות גדלים, השוק עשוי להניב תשואות נאות גם בתקופות של עלייה בריבית. חשוב לציין שאם הריבית תגיע לרמות גבוהות מהר מהצפוי (5% ויותר), היא תתחיל להציב אלטרנטיבה משמעותית יותר לשוק המניות.

אבל כרגע, ברמת ריבית שעדיין נמוכה יחסית לעבר ועם כלכלה בריאה וצומחת כמו זו שצפויה בישראל, נראה ששוק המניות המקומי יוכל לחיות בשלום עם העלאות הריבית המתוכננות לשנה הקרובה.

-

תל בונד 60

מדד שמאגד 60 איגרות חוב צמודות מדד של חברות ישראליות. האג"ח במדד הן בעלות דירוג אשראי גבוה יחסית

-

אג"ח זבל

אג"ח של חברות בדירוג נמוך יחסית או ללא דירוג שנסחרות בתשואות גבוהות, לעתים דו-ספרתיות

-

מח"מ

משך חיים ממוצע של איגרת חוב. ככל שהמח"מ גבוה יותר, כך האג"ח יהיו רגישות יותר להעלאת הריבית

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#