המשרד להגנת הסביבה: ייצור חשמל סולארי כדאי למשק - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשרד להגנת הסביבה: ייצור חשמל סולארי כדאי למשק

דו"ח של המשרד להגנת הסביבה שולל את טענות האוצר לגבי הסבסוד הכבד של החשמל הסולארי וטוען שהתועלת המשקית שלו עולה על עלות התמריצים. הממשלה תדון היום בסוגיה

2תגובות

>> ייצור חשמל באנרגיית השמש במתקנים סולאריים גדולים הוא כדאי כלכלית למשק, ובשקלול יתרונותיו הישירים והעקיפים הוא מתחרה בעלות ייצור החשמל של חברת החשמל בגז טבעי ובפחם - כך טוען המשרד להגנת הסביבה.

בעבודת מחקר שערך המשרד לקראת כינוסה היום של ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות הוא מערער על חישובי האוצר ורשות החשמל שלפיהם ייצור חשמל סולארי דורש סבסוד כבד של התעריפים לציבור. לטענת המשרד להגנת הסביבה תחשיבים אלה הוטו מהותית באופן המתעלם מהתועלות המשקיות הנובעות משילובם של מתקנים סולאריים.

לפני כחודש הציגו האוצר ורשות החשמל מסמך שלפיו לא ניתן להצדיק ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת (שמש, רוח או ביו-מאסה) אם עלותו לא תתחרה במחיר חשמל של 40 אגורות לקווט"ש. תעריף זה חושב לפי עלות ייצור חשמל קונבנציונלי בידי חברת החשמל או יצרני חשמל פרטי בגז - שמגיעה ל-28.6 אגורות לקווט"ש - בתוספת של כ-12 אגורות לקווט"ש עבור תועלות עקיפות של ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות.

המשמעותה של מסקנה זו היא הפסקת התמרוץ של ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. זאת, משום שמחיר החשמל שבו הסכימה המדינה לרכוש את החשמל המיוצר במתקנים סולאריים גדולים (בהיקף של יותר מ-60 מגה-ואט) הוא 96 אגורות לקווט"ש, במתקנים סולאריים בינוניים הוא מגיע ל-1.49 שקל לקווט"ש ובמתקנים קטנים שעל גגות מבנים הוא 1.51-1.67 שקל לקווט"ש.

חשמל סולארי
תומר אפלבאום

ואולם מתחשיב נגדי שערך אגף כלכלה ותקינה במשרד להגנת הסביבה עולה שהתועלת שבייצור חשמל בשדות סולאריים של יותר מ-60 מגה-ואט גדולה מהעלות למשק.

עידוד תעסוקה בפריפריה

המשרד להגנת הסביבה טוען שהקביעה שלפיה רכיב הייצור הממוצע של חברת החשמל הוא 28.66 אגורות לקווט"ש היא שגויה. לטענת המשרד, רשות החשמל התעלמה משעות הייצור הייחודיות של מתקנים סולאריים. מכיוון שלשעות הייצור חשיבות בשל תעריפי עומס וזמן משתנים, הרי שהייצור הסולארי - בעיקר בשעות ביקושי השיא - אמורה להגדיל בהתאם את תעריף הבסיס שחושב בכ-9% ל-31.3 אגורות לקווט"ש.

בנוסף, מציין הדו"ח שבעוד מקור האנרגיה המתחדשת קבוע וחסין מהתייקרויות עתידיות של חומרי גלם הרי שייצוא חשמל קונבנציונלי תלוי בתנודתיות מחיר הגז הטבעי למשל, שצפוי להתייקר בכ-3% מדי שנה. משום שחישוב התעריף המובטח למתקנים סולארים נעשה ל-20 שנה (תקופת התחייבות רכישת החשמל בידי המדינה) הרי ששקלול מחיר הגז המשוער ב-2030 יביא את עלות רכיב הייצור הבסיסי במתקני חברת החשמל ל-56 אגורות לקווט"ש.

כמו-כן, ייצור חשמל מבוזר באנרגיה סולארית חוסך לחברת החשמל הקמת תשתיות כבדות נלוות בתחנות כוח. לפי רשות החשמל מדובר בחיסכון של 5.6 אגורות לקווט"ש. ואולם גם כאן טוענים במשרד להגנת הסביבה להטייה כלפי מטה, וטוענים שהערך האמיתי שנחסך הוא כ-18.2 אגורות לקווט"ש ושהרשות שגתה במנגנון ההמרה של ייצור החשמל הפוסילי בסולארי.

באשר לתחשיב העלות החיצונית של זיהום האוויר - הרי שזה מגיע כיום ל-12.5 אגורות לקווט"ש. ואולם תחשיב זה, טוענים במשרד להגנת הסביבה, מתעלם מהעובדה שהשוואת עלויות ייצור החשמל נעשית בפרישה ל-20 שנה - ושבתקופה שכזו תג המחיר המוצמד לטונה מזהמים יגדל - הן בשל הגידול באוכלוסייה והן משום החמרה אפשרית של עלות פליטות הפחמן, למשל. חישוב תיאורטי שערך המשרד להגנת הסביבה הצביע לעומת זאת על עלות חיצונית עתידית נוספת בגין הפליטות של 16-31 אגורות לקווט"ש.

סעיף נוסף שנכלל בדו"ח הוא זה שמבקש לשקלל את התועלות שתניב לכאורה תעסוקה ירוקה וממוקדת פריפריה. סעיף יומרני לא פחות, היה זה שניסה להתחקות אחר העלויות המשקיות של פיתוח תעשייה וטכנולוגיה ישראליות כתוצאה מעידוד הענף הסולארי. זאת, בהתבסס על תחשיב תיאורטי של התועלת לקווט"ש בנתח השוק שתתפוס התעשייה הישראלית מתוך סך נפח השוק העולמי החזוי של האנרגיה הסולארית. סעיפים אלה לפי חישובי המשרד בתוספת של 32.6 אגורות לקוט"ש.

לסיכום טוען המשרד להגנת הסביבה כי התועלת של ייצור חשמל סולארי על פני 20 שנה תגיע ל-89-129 אגורות לקווט"ש. זאת, כשערך ייצור קווט"ש כיום הוא בין 41 אגורות (בתרחיש עלויות חיצוניות מינימליות) ל-185 אגורות לקווט"ש (בתרחיש קיצוני).

כך, מסכמים במשרד, יהיה הערך הנוכחי הנקי של הקמת 750 מגה-ואט בשדות סולאריים בין 560 מיליון שקל ל-2.5 מיליארד שקל. זאת, מבלי לשקלל את הוזלת עלויות ייצור החשמל הסולארי במשך השנים.

באוצר שוללים מן הסתם את התחשיב הזה, הן מנימוקים כלכליים (היומרנות שבכימות תועלות תעסוקתיות או טכנולוגיות-עתידיות, למשל) והן בטענה שהתחשיב מתייחס לעלות ייצור החשמל בשדות סולאריים בלבד, ומתעלם מהמכסות היקרות יותר שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל סולארי מסובסד במתקנים בינוניים וקטנים.

יישום החלטת הממשלה לייצור חשמל בשיעור של 10% מאנרגיות מתחדשות עד 2020 יביא לפי נתוני משרד התשתיות לעלייה של כ-18% במחיר החשמל ולעלות עודפת שנתית למשק של 4-7 מיליארד שקל. זאת, כשדחיית פרסום המכסות הסולאריות הבאות בכמה שנים - עשויה לטענת האוצר להביא להוזלת הסבסוד, גם במחיר של הקפאת השוק היזמי עד אז.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#