חדוה בר מציגה: כך ייראו הבנקים ביום שאחרי המהפכה הטכנולוגית

המפקחת על הבנקים מזהירה בדו"ח השנתי: "בנקים שיפעלו בשיטות המסורתיות ייהפכו לבלתי רלוונטיים" ■ עוד בדו"ח: "הבנקים ממשיכים להתייעל בכוח אדם וסניפים - וצריכים להתייעל עוד, יותר אשראי ניתן לעסקים קטנים מאשר לגדולים"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חדוה בר, המפקחת על הבנקים
חדוה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: מגד גוזני

"בעולם מעריכים כי עד 2025 הטכנולוגיה תחליף שיעור גבוה מכוח האדם בבנקאות. כבר כיום יש בבנקאות תחומים שהטכנולוגיה מייתרת בהם עובדים רבים" - כך כתבה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בדברי הפתיחה לדו"ח השנתי של חטיבת הפיקוח על הבנקים.

המפקחת מצפה כי הבנקים ימשיכו להתייעל ולהתאים את עצמם לשינויים הטכנולוגיים שחלים בענף הבנקאות והפיננסים, בציינה כי "כדי להתמודד עם השינויים הגדולים בסביבת הפעולה, ובמטרה להבטיח קיומה של מערכת בנקאות יציבה ותחרותית לאורך זמן לטובת הציבור הרחב, הבנקים והבנקאים נדרשים להמשיך לפעול להתאמת המודל העסקי, בנחישות ומתוך ראייה צופה פני עתיד. בנקים שיטמיעו את השינויים לאט וימשיכו לפעול בשיטות המסורתיות יגדילו את הסיכון שייהפכו לבלתי תחרותיים ובלתי רלוונטיים בעתיד הלא-רחוק". היא הוסיפה כי "הפיקוח יוסיף לעקוב אחר המשך יישומן של תוכניות ההתייעלות, ולדרוש מהבנקים להתאים את עצמם לסביבה המשתנה, כולל בהסכמי השכר המתגבשים" - כשכוונתה של בר היא להסכמי שכר עתידיים שיגובשו ב פועלים , לאומי ו דיסקונט .

אלה הם עיקרי הדו"ח:

בנקים וטכנולוגיה: כיצד תראה מערכת הבנקאות ביום שלאחר המהפכה הטכנולוגית?

על פי הדו"ח, "בעידן הדיגיטלי הטכנולוגיה תופסת נתח גדל והולך בעולם העסקי ובתוך כך גם בתעשייה הפיננסית. בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות מואצת של טכנולוגיות שמאפשרות להעניק בקלות שירותים בנקאיים מרחוק ולייעל את מערכי השירות והתפעול. בשנים האחרונות מתפתחות הרבה טכנולוגיות בעלות יישומים פיננסיים כגון בינה מלאכותית, ביג דאטה וממשק API המאפשר בנקאות פתוחה. בעולם מעריכים שבשנים הקרובות תשנה הטכנולוגיה באופן דרמטי את פני הבנקאות הקמעונאית".

עוד טוענים בחטיבת הפיקוח כי "ככל שהבנקים ישכילו לאמץ ולתעל את הטכנולוגיות החדשות לטובת מיכון התהליכים וייעולם, ויצירת מוצרים ושירותים חדשים, כך הם יגייסו את תהליך הדיגיטציה להתאמת המודל העסקי לעולם החדש ולשמירה על זכות הקיום הכלכלית. בנקים שלא יפעלו להתאמת המודל העסקי, ייאלצו לספוג פגיעה ברווחיות ובמודל העסקי כתוצאה מהגברת התחרות, ירידה במרווחים ואיבוד נתחי שוק לטובת גופים מתחרים ומוטי טכנולוגיה".

בפיקוח על הבנקים מייחסים לסוגיה זו של שינויים טכנולוגיה חשיבות רבה, ומציגים חמישה תרחישים שגיבשה ועדת באזל (העוסקת בסוגיות בנקאיות שונות) לעתיד הצפוי לעולם הבנקאי, תוך שהם מציינים כי התרחישים הסופיים עשויים להיות מעורבים:

1. הבנק המשופר - הבנקים הקיימים כיום יוסיפו להטמיע טכנולוגיות חדשות ויהפכו לדיגיטליים יותר. חלק מהמודלים העסקיים בבנקים ישתנו, אך הקשר עם הלקוחות ופעילות הליבה יישארו בידיהם.

2. הבנק החדש - יוחלפו הבנקים הקיימים בשחקנים חדשים מוטי טכנולוגיה (חברות ביגטק או פינטק). הבנקים הטכנולוגיים יחזיקו תשתית דיגיטלית חדשנית, מהירה וחסכונית בעלויות, ויסתייעו בניתוח ביג דאטה מרשתות חברתיות לצורך הצעת ערך ללקוחות. בהקשר הזה, בבנק ישראל מסבירים כי לפי מחקרים, לקוחות צעירים מוכנים לצרוך שירותי בנקאות מחלק מענקיות הטכנולוגיה.

3. הבנק המבוזר - השירותים הפיננסיים שלקוחות צורכים כיום מהבנק המנהל את חשבון המשכורת וחשבון העו"ש שלהם ייהפכו למודולריים ויסופקו על ידי בנקים ושחקנים פיננסיים שונים. במלים אחרות, הלקוחות יחלקו את צריכת השירותים בין מספר רב של שחקנים, בזמן שהשחקנים הטכנולוגיים לא יתחרו על הלקוחות כבנקים חדשים, אלא כנותני שירותים פיננסיים מסוימים. כך, הבנקים יצליחו לשמר את לקוחותיהם, אך הכנסותיהם ייפגעו ופעילותם תצטמצם. בהתאם לתרחיש זה, ימצאו הבנקים נישות שיאפשרו להם לשרוד.

4. הבנק המצומצם - חברות הפינטק ישתפו פעולה עם הבנקים, כאשר חברות הטכנולוגיה ינהלו את הקשר השוטף והממשק עם הלקוחות באמצעות פלטפורמות חדשניות שמעצימות את חוויית הלקוח, בעוד הבנקים יפעלו מאחורי הקלעים וימשיכו לנהל את הסיכונים ולספק שירותי תפעול למתן שירותים פיננסיים. כך, הבנק ייהפך למעין ספק בעל רישיון למתן שירותי ליבה בנקאיים עבור חברות טכנולוגיה, ולא יקיים קשר ישיר עם לקוחות.

5. הבנק שאינו מתווך - אנשים ינהלו ביניהם פעילות בנקאית ישירה, והבנקים לא יפעלו כשחקן משמעותי במערכת הפיננסית. הצורך בצד שלישי בנקאי יפחת, כיוון שהטכנולוגיה תהיה אמינה ובטוחה דיה לשימוש בין אנשים. עם זאת, גורמים בוועדת באזל מעריכים כי ההסתברות לתרחיש זה נמוכה מכיוון שהיא מאופיינת במורכבות טכנולוגית, משפטית ופיננסית.

"הבנקים העמידו ב-2017 יותר אשראי לעסקים קטנים מאשר לגדולים"

הפיקוח על הבנקים הקדיש פרק מיוחד לגידול באשראי לעסקים – אחד התחומים הלוהטים של הבנקים בשנים האחרונות. על פי נתוני חטיבת הפיקוח, החל מ-2011 הבנקים הגדילו את תיקי האשראי שלהם לעסקים קטנים ביותר מ-50%, וב-2017 ב-6.6%. במקביל לגידול במתן האשראי לעסקים קטנים על ידי הבנקים, נשמעו בשנים אחרונות הצהרות מצד גורמים שונים כי עסקים קטנים לא מצליחים לשרוד כיוון שהם סובלים ממחנק האשראי.

בבנק ישראל סותרים טענות אלה ומסבירים בדו"ח, בין השאר, כי "ב-2017 אנו רואים לראשונה מזה שנים רבות כי סך האשראי שהועמד לעסקים קטנים גבוה מזה שהועמד לעסקים גדולים, כשהאשראי לסקטור העסקים הקטנים עומד כיום בחמשת הבנקים הגדולים על 186 מיליארד שקל".

שיעור הריבית

כמו כן טוענים בבנקים כי "מהשוואה בינלאומית עולה כי היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ביחס לתוצר דומה לממוצע המדינות המפותחות. נתונים אלה מצביעים על גידול ההיצע והזמינות של האשראי למגזר האמור, ומעידים שהמימון אינו מציב מכשול משמעותי להצלחתו של עסק קטן".

עם זאת, על פי הנתונים הריבית הממוצעת שהבנקים גובים על הלוואות לעסקים קטנים גבוהה מהותית מזו הנגבית מעסקים בינוניים, בהיותה בשיעור של 3.97% לעומת 2.16% בעסקים גדולים ו-2.57% בעסקים בינוניים.

לבנק ישראל יש נימוק לפערים האלה: "פער זה מוסבר בין היתר בסיכון האשראי הגבוה, הנובע מהעובדה שעסקים קטנים רבים אינם שורדים את השנים הראשונות לחייהם. כמו כן, ישנן בהוצאות תפעול גבוהות יחסית על העמדת אשראי ומתן שירותים בנקאיים לעסקים קטנים".

עוד טוענים בפיקוח על הבנקים כי "בניגוד לעסקים גדולים, שדו"חותיהם מבוקרים על ידי רואה חשבון, עסקים קטנים רבים אינם מחויבים בדרישות לדו"חות כספיים מבוקרים, ועל כן המידע המתקבל על מצבם הפיננסי מצומצם ומגיע לבנק באיחור. הצורך לפצות על הסיכון הגלום ועל הפסדים פוטנציאליים אלה  הוא אחד הגורמים לשיעור הריבית הממוצע הגבוה במגזר זה".

הבנקים ממשיכים להתייעל בכוח אדם וסניפים - וצריכים להתייעל עוד

תחום ההתייעלות מהווה אחד מפרויקטי הדגל בקדנציה של המפקחת בר, שפירסמה במהלך השנתיים האחרונות הקלות רגולטוריות וחשבונאיות שונות בכדי לעודד את הבנקים לבצע מהלכי התייעלות שונים וכך לשפר את רווחיותם ואת השירות ללקוחות, וכן לקרב את יחס היעילות התפעולית (יחס בין הוצאות להכנסות תפעוליות) לרמות הרווחות במדינות ה-OECD.

"מערכת הבנקאות הישראלית המשיכה גם ב-2017 במגמת ההתייעלות המשמעותית שאיפיינה אותה בשנים האחרונות, ומתבטאת בצמצום כוח האדם ומספר הסניפים, בשינוי מבנים ארגוניים ובייעול תהליכי עבודה פנימיים. עם זאת, יעילותה של המערכת עדיין נמוכה מעט בהשוואה ליעילותן של מערכות בנקאות במדינות המפותחות", טוענים בפיקוח על הבנקים.

מספר המשרות

בכדי להמחיש את טענותיהם, מציינים בבנק ישראל כי "יחס היעילות התפעולית של חמשת הבנקים הגדולים ירד ב-2017 לכ-65% בהשוואה לכ-66.5% ב-2016, והוא נמוך מהממוצע בשנים האחרונות". הם מוסיפים כי "בפרט בולט שיפור בבנקים הבינוניים, שאופיינו שנים רבות בחוסר יעילות, כמו קבוצת דיסקונט וקבוצת הבינלאומי. העלות הממוצעת ליחידת תפוקה מלמדת אף היא על שיפור ביעילות המערכת, והיא עמדה ב-2017 על כ-2.03% בהשוואה לכ-2.09% ב-2016. זאת, בהמשך למגמת השיפור במדד זה בשנים האחרונות".

בפיקוח מסבירים כי "ההוצאות התפעוליות גדלו מעט ביחס ל- 2016 (0.7%), על אף החיסכון שנרשם בהוצאות שכר כתוצאה מיישום תוכניות ההתייעלות בבנקים, בעוד שהכנסות הבנקים גדלו השנה בכ-3%". הם מדגישים כי גם ב-2017 נמשך תהליך צמצום - בעיקר כתוצאה מתהליכי הפרישה מרצון על בסיס תוכניות ההתייעלות - שהביא לירידה ממוצעת בחמשת הבנקים הגדולים של כ-1,300 משרות - ירידה של 3% לעומת 2016. בסך הכל, בין 2015 ל-2017 הצטמצם מספר המשרות במערכת הבנקאית בקרוב ל-3,200. בבנק ישראל מסבירים כי הירידה ב-2017 נבעה בעיקר מהפחתת המשרות ברמות השכר הנמוכות של עד 360 אלף שקל בשנה, לצד המשך הירידה במספר המשרות של עובדי הבנקים במשרדים בחו"ל. בסך הכל, מציינים בבנק ישראל, הוצאות השכר הממוצעות למשרה בחמשת הבנקים הגדולים עלו ב-2017  בכ-3.6%.

"בהסתכלות ארוכת טווח נראה כי העלייה של הוצאות השכר הממוצעות למשרה בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות נמוכה בהשוואה לעליית השכר הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק, וכמעט נעצרה החל מ-2013. כן נראה כי עליית השכר הממוצע בענף הפיננסים והביטוח בשנים האחרונות אינה נובעת מעליית שכר במערכת הבנקאית", טוענים בבנק ישראל. "כחלק ממהלכי ההתייעלות המשיכו הבנקים גם השנה את מגמת סגירת הסניפים שמאפיינת את השנים האחרונות. מספרם הכולל של הסניפים במערכת הבנקאית ירד השנה בכ-2% - 25סניפים - ובמצטבר הוא ירד בכ-9% בהשוואה לרמת השיא שאליה הוא הגיע ב-2012. שיעור זה נמוך בהשוואה לשינוי הממוצע במדינות אירופה וארה"ב (כ-17%).

תהליך ההתייעלות שמנהלים הבנקים מתרחש על רקע שינויים בהעדפות הצרכנים, ומתאפשר בזכות התפתחות הטכנולוגיה. הבנקים פועלים רבות כדי להתאים את עצמם לעולם הדיגיטלי המודרני, ומאמצים (ואף מפתחים בעצמם) טכנולוגיות חדשניות לייעול תהליכים ולשיפור המוצרים הבנקאיים.

מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי שיעור הפעולות הבנקאיות שנעשו בערוצים הישירים עלה לכ-55% ב-2017 לעומת כ-48% ב-2016 - "משמע שמרבית הפעולות מתבצעות כיום מרחוק. נראה כי ציבור הלקוחות הישראלי מאמץ את ערוצי הבנקאות הדיגיטליים כאמצעי מרכזי לקבלת שירותי בנקאות - כ-70% מבעלי החשבונות בבנקים מנויים כיום על שירותי בנקאות באינטרנט. נוסף על האפליקציות ואתרי האינטרנט, הבנקים מפתחים ומציעים כבר היום פלטפורמות דיגיטליות לניהול כספים ועזרים רובוטיים המבוססים על בינה מלאכותית - פעולות המגבירות את היעילות וחוסכות בהוצאות כוח אדם".

הבנקים מקטינים אשראי צרכני ומגדילים אשראי עסקי

מגזר העסקים הקטנים

בפיקוח על הבנקים מקדישים פרק נפרד לאשראי ולסיכון האשראי בבנקים הישראליים, וטוענים כי "בשנים האחרונות השתנה מאוד הרכב תיק האשראי של הבנקים, והתיק נהפך ליותר מפוזר ופחות מסוכן: לצד גידול מתמשך של היקף האשראי עברו הבנקים ממתן אשראי ללווים גדולים למתן אשראי למשקי בית ועסקים קטנים. השינוי הקטין את סיכון האשראי, הגדיל את הפיזור בתיק וסייע לתמיכה בפעילות העסקים הקטנים ומשקי הבית".

בהתאם לכך מסבירים בבנק ישראל כי "ב-2017 שבו הבנקים ואיזנו את הדגשים העסקיים, והאשראי גדל באופן מאוזן בכל מגזרי הלקוחות – העסקים הגדולים, העסקים הבינוניים, העסקים הקטנים והזעירים ומשקי הבית. כך הואט קצב גידולו של האשראי למשקי הבית, על רקע עליית הסיכון בו, ואילו קצב הגידול של האשראי העסקי היה מהיר מאשר בשנים האחרונות. המגזר היחיד שהמשיך לקטון הוא האשראי בחו"ל, וזאת כתוצאה מצמצום פעילותם של הבנקים שם".

האשראי צמח השנה

הנתונים של בנק ישראל מראים כי ב-2017 גדל תיק האשראי של חמשת הבנקים הגדולים בכ-3.5%, והסתכם נכון לסוף 2017 ב-968 מיליארד שקל. "גידולו של תיק האשראי הבנקאי ב-2017 נבע ברובו מעלייה באשראי שהעמידו הבנקים הבינוניים - התפתחות שהביאה לגידול נתח השוק שלהם על חשבון זה של שני הבנקים הגדולים. חלקם של הבנקים הבינוניים בסך האשראי הוא כיום כ-42% לעומת כ-38% בתחילת 2015", מסבירים בבנק ישראל, ומוסיפים כי "לאחר מספר שנים שבהן מיעטו במתן אשראי לעסקים גדולים והתמקדו במתן אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים, שינו הבנקים בשנה שעברה את תמהיל האשראי, והגדילו את האשראי לעסקים גדולים.

"שיעור הגידול של סך האשראי שניתן למשקי בית היה ב-2017 3.9% - לעומת שיעור גידול ממוצע של כ-7.4% בחמש השנים האחרונות. סך הגידול של האשראי למשקי הבית ביטא עלייה של כ-3.8% בהיקף האשראי הצרכני ושל כ-4% במשכנתאות, שיעורי צמיחה נמוכים מהממוצע בחמש השנים האחרונות - כ-6.4% ו-7.9%, בהתאמה. על אף הצמיחה המשמעותית של האשראי למשקי הבית בשנים האחרונות, רמת המינוף שלהם בישראל אינה גבוהה".

לגבי אשראי עסקי מסבירים בבנק ישראל כי קצב הגידול שלו עלה השנה והגיע ל-4.7%, לאחר כמה שנים שבהן נרשמו שיעורי שינוי נמוכים ואף שליליים באשראי זה - כ-0.35% בלבד בממוצע בחמש השנים האחרונות. בבנק ישראל מציינים עוד כי שיעורי הריבית הממוצעת על אשראי במגזרי הפעילות הקמעוניים (ללא משכנתאות) גבוהים יותר מאשר במגזרי העסקים הגדולים והבינוניים.

כך, המרווח הפיננסי במגזר משקי בית הסתכם ב-2017 ב-5.87% לעומת 5.72% ב-2016, והמרווח בעסקים קטנים וזעירים הסתכם ב-3.97% לעומת 3.43% ב-2016; זאת, בעוד שבמגזר עסקים בינוניים המרווח ב-2017 היה 2.57%, בדומה ל-2016, ובעסקים גדולים ב-2.16%, גם כן בדומה ל-2016.

"סיכון האשראי עלה מעט ב-2017 ביחס לרמתו ב-2016, אך נותר נמוך יחסית. עם זאת, סיכון משמעותי בתיק האשראי מקורו בחשיפה של המערכת הבנקאית לענף הבינוי והנדל"ן, שיחד עם החשיפה לאשראי לדיור מהווים יותר מ-45% מהתיק - אף שהחשיפה לא השתנתה משמעותית בשנים האחרונות". האשראי לענף הבינוי והנדל"ן צמח בשנה האחרונה בכ-12.2 מיליארד שקל - צמיחה של11% ביחס לשנה הקודמת - והגיע ל-128.2 מיליארד שקל, שהם כ-30.6% מסך האשראי העסקי - עלייה של1.6% מהשנה הקודמת".

הביקוש למשכנתאות יורד

היקף המשכנתאות

לגבי שוק המשכנתאות מציינים בבנק ישראל כי  "מאז סוף 2016 ניכרים בשוק המשכנתאות סימני האטה, הבאים לידי ביטוי בירידת היקפי הביצועים של הלוואות חדשות בהשוואה לשנים הקודמות, וכן בירידה של שיעורי הריבית לאורך השנה. תיק האשראי לדיור צמח ב-2017 ב-4% - שיעור נמוך ביחס לשנים הקודמות (עם גידול שנתי ממוצע של כ-7.9% בחמש השנים האחרונות)". הם מוסיפים כי "מניתוח שוק האשראי לדיור עולה כי במהלך 2017 גדל היצע האשראי לדיור במשק, אך הביקוש למשכנתאות ירד. גידול היצע האשראי נבע, בין היתר, מהגעתם של הבנקים ליעדי ההון הרגולטוריים ומצבירה של עודפי הון.

"נוסף על כך יכלו הבנקים להגדיל את היקפי האשראי שהם נותנים בזכות שיתופי פעולה עם גופים מוסדיים ומכירת חלקים מתיקי המשכנתאות לגופים אלה. אינדיקציות לירידת הביקוש למשכנתאות מתקבלות מהירידה בסך הדירות שנרכשו ב-2017, לצד הירידה במדד מחירי הדירות. לפי נתוני הלמ"ס, מספר הדירות החדשות שנמכרו במהלך 2017 היה נמוך בכ-20% מאשר ב-2016, כשמגמת הירידה של מספר עסקות הנדל"ן למגורים בסוף 2016, ובחודשים האחרונים אף ירידה מסוימת של המחירים - המשיכו את הרצף השלילי הארוך ביותר מאז תחילת העשור הקודם. כמו כן, הוסיפו לרדת רכישות המשקיעים ורכישות דירות מיד שנייה. שינויים אלה התבטאו, כאמור, בירידת הממוצע החודשי של ההלוואות לדיור מכ-4.9 מיליארד שקל ב-2016 לכ-4.4 מיליארד שקל ב-2017. בהשפעת תמורות אלה ירד השנה שיעור הריבית על משכנתאות בכל מסלולי ההצמדה. עם זאת, הממוצע השנתי של הריבית נותר גבוה מאשר ב-2016.

מעקב צמוד אחר התפתחות של חברות כרטיסי האשראי

שיעור הריבית במשקי בית

חברות כרטיסי האשראי עוברות בשנים האחרונות תהליכים ושינויים רבים בהיבטים עסקיים ורגולטוריים. החברות מתמודדות וצפויות להמשיך להתמודד עם אתגרים משמעותיים, בעיקר כתוצאה מההפרדה הצפויה של ישראכרט מבנק הפועלים ושל לאומי קארד מלאומי. האירועים האלה מתרחשים במקביל לתהליכי חדשנות שפוקדים את כל תעשיית הפיננסים, ומשפיעים באופן נרחב על עולם התשלומים.

בהתאם לכך כותבים בפיקוח על הבנקים כי "השינויים העיקריים באים לידי ביטוי בגידול מהיר של האשראי למשקי בית ובהרעה מסוימת באיכותו; ירידה של ההכנסות מפעילות בכרטיסי חיוב – בשל הפחתת עמלות הסליקה לעסקים, התגברות התחרות וירידה עתידית בעמלה הצולבת; תחרות בתחום שיתופי הפעולה עם מועדוני לקוחות שונים; התאמת עולם התשלומים לשינויים הטכנולוגיים והתגברות התחרות מצד שחקנים חדשים; והיערכות למכירת החברות וגיבוש המודל העסקי ליום שאחרי ההפרדה מהבנקים מבחינות רבות – סוגי הפעילויות, מקורות המימון ועוד.

בבנק ישראל מסבירים גם כי נמשך גידול מהיר של האשראי, בעיקר של זה למשקי בית. ב-2017 גדל האשראי המאזני שהעניקו חברות כרטיסי אשראי ב-15.6% לעומת 2016, ל-21.1 מיליארד שקל. "הפיקוח על הבנקים ימשיך ללוות מקרוב את תהליך ההפרדה, לטפל בקשיים העולים ממנו, ולתמוך בהגברת התחרות במערכת הבנקאית", כותבים שם.

הירידה בחשיפה ללווים גדולים והידוק המגבלות הפיקוחיות בתחום

פחות אשראי

בימים אלה החלה לפעול בכנסת ועדת כבל, שאמורה לחקור את התנהלות הבנקים ובנק ישראל במתן אשראי ללווים גדולים, שהסתבכו והסבו לבנקים הפסדים כבדים בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים. בבנק ישראל דוחים טענות שלפיהן הבנקים העניקו לאותם לווים - כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר ומוטי זיסר המנוח - יחס מועדף, ומציינים בדו"ח כי "כאשר בוחנים את הנתח שהלווים הגדולים תופסים בסך תיק האשראי, מוצאים כי חשיפת האשראי אליהם ירדה מהותית והמערכת הבנקאית מעמידה להם כיום הרבה פחות אשראי. בעשור האחרון הצטמצם הנתח שמאה הלווים הגדולים תופסים בסך תיק האשראי מכ-17% ב-2007 לכ-10% בלבד ב-2017. במקביל החלו העסקים הגדולים להרחיב את האשראי שהם נוטלים מגופים מוסדיים, משוק ההון המקומי וממקורות שונים בחו"ל.

"באותן עשר השנים היקף האשראי החוץ-בנקאי לעסקים גדל ביותר מ-100 מיליארד שקל, והפך למקור המימון העיקרי של המגזר העסקי. תמורות אלה הובילו גם לכך שהמערכת הבנקאית מחלקת את האשראי לציבור באופן מאוזן יותר. בעשור הקודם העדיפו הבנקים באופן בולט לתת אשראי ללווים גדולים על חשבון אשראי ללווים קטנים יותר במגזר העסקי. לאור השינויים שחלו במשק וברגולציה, לרבות ההחמרה בדרישות ההון הפיקוחיות כנגד אשראי ללווים גדולים, ירדו משמעותית המספר וההיקף של ההלוואות הגדולות הניתנות ללווה בודד. לשם המחשה, שיעור האשראי ללווים שחובם גבוה מ-200 מיליון שקל ירד מכ-22%- ב-2011 ל-12% ב-2017".

לסיום מדגישים בבנק ישראל כי "לפני כעשור היה כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים חשוף לכל הפחות לשלוש קבוצות לווים, שכל אחת היוותה למעלה מ-20% מהון הבנק. כיום, אף בנק אינו חשוף לקבוצת לווים שמהווה למעלה מ-20% מהון הבנק. הוראות הפיקוח בנושא החשיפות ללווים גדולים מהוות מחסום שנועד להגן על הבנקים ולמנוע הפסדים במקרה שלווה גדול אינו מצליח לעמוד בהתחייבויותיו לבנק. הגבלת החשיפה ללווה בודד ולקבוצת לווים ברמת התאגיד הבנקאי הובילה לכך שלווים בעלי צורכי מימון גבוהים נאלצים ללוות מכמה גופים פיננסיים במקביל - בנקים, גופים מוסדיים ולעתים גם שוק ההון".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום