סוגרים חשבון: המדינה תמכור את כל אחזקתה בבנק לאומי ב-2 מיליארד שקל

מדינת ישראל תגיש בעוד כמה שבועות בקשה רשמית לוועדת הכספים של הכנסת לקבל אישור למכור בתוך שנה 5.8% מהבנק ■ המדינה תיכננה למכור את המניות כבר ב–2014, ומאז שוויין קפץ בכמעט מיליארד שקל

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו
החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהוצילום: עופר וקנין

לאחר שנים של עיכובים, מדינת ישראל קיבלה החלטה סופית לממש את יתרת אחזקתה בבנק לאומי (5.83%), שהחל מכניסתו לתוקף של חוק מראני לפני שש שנים, הוא מתנהל כבנק ללא גרעין שליטה. מדובר במניות ששוויין הוא 2 מיליארד שקל. התמורה שתתקבל תשמש להקטנת החוב של המדינה.

מטעם המדינה מטפלת במניות לאומי חברת מ.י נכסים, שהיו"ר שלה הוא רוני חזקיהו, המשמש מתחילת 2017 גם כחשב הכללי במשרד האוצר. מ.י נכסים קיבלה את הסכמתו של שר האוצר, משה כחלון, לממש את המניות הללו, ובימים אלה היא נמצאת בגיבוש ניסוחים סופיים של מסמך שיוגש בתוך כמה שבועות לוועדת הכספים של הכנסת בראשות משה גפני, כדי לקבל את אישורה להתחיל במכירת המניות.

המדינה תבקש לבצע את הליך המימוש בתוך פרק זמן של שנה. לפי הערכות, במערכת הפיננסית התהליך צפוי להתבצע אף מהר יותר. עם קבלת האישור מוועדת הכספים, המדינה תקיים מכרז בין בנקי השקעות זרים וברוקרים מקומיים כדי לבחור את הגוף שיציע לה עבור המניות הללו את המחיר המרבי. בדרך כלל בהפצות מניות נהוג לתת למשקיעים הנחה מסוימת לעומת מחיר המניה בבורסה. המדינה קיבלה כבר ביוני 2014 אישור מוועדת הכספים של הכנסת למכור את יתרת אחזקותיה בלאומי, והיא התחייבה להשלים את המכירה בתוך 12 חודשים.

באמצע 2014 מניית לאומי נסחרה סביב 13.7 שקל — ששיקף לבנק מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) נמוך של 0.71. החשבת הכללית באוצר ויו"רית מ.י נכסים אז היתה מיכל עבאדי־בויאנג'ו, שכיום היא יו"רית בית ההשקעות פסגות. בסופו של דבר, המדינה לא עמדה בלוח הזמנים שקבעה למכירת מניות לאומי ביוני 2015. כאמור, התהליך לא הושלם עד עכשיו.

אלא שההתמהמהות של המדינה התבררה דווקא כמשתלמת מאוד עבורה. מאז 2014 קפצה מניית לאומי ב–66% ל–22.64 שקל, מחיר המגלם לבנק שווי שוק של 34.7 מיליארד שקל ומכפיל הון גבוה של 1.05. שווי שוק זה מגלם למדינה שווי אחזקה של 2.02 מיליארד שקל. אם מוסיפים לשווי זה את ה–73.5 מיליון שקל שהמדינה קיבלה ותקבל בקרוב בגין חלקה בדיווידנדים של 1.26 מיליארד שקל שחילק לאומי מאז 2017, שווי האחזקות של המדינה בלאומי מגיע לכ–2.1 מיליארד שקל — הגבוה ב–900 מיליון שקל לעומת השווי לפני ארבע שנים.

בעלי מניות בולטים בלאומי ומניית לאומי מתחילת 2014

לאומי פירסם ביום חמישי בשבוע שעבר דו"חות חיוביים לרבעון הראשון של 2018, שבהם הציג צמיחה של 17.4% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל ל–730 מיליון שקל.

הקפיצה במניית לאומי בשנים האחרונות נובעת מכמה גורמים — בהם סיום חקירת המס בארה"ב; התייעלות, שהביאה לירידה בהוצאות שכר ובהוצאות תפעוליות אחרות; חזרה לחלוקת דיווידנדים; שיפור בפעילות הקמעונית וחזרה לצמיחה בתיק האשראי; רווחים מהשקעות ריאליות; מתן היתר למוסדיים להגדיל את האחזקה במניות הבנקים מ–5% ל–7.5%; וסנטימנט חיובי כלפי מניות הבנקים הישראליים.

לאחר הלאמת הבנקים בעקבות פרשת ויסות המניות לפני 35 שנה, השליטה בלאומי עברה לידי המדינה — עד שלפני כמה שנים הוחלט כי לאומי יתנהל בלא גרעין שליטה. לפני 14 שנה המדינה התחילה למכור את מניות השליטה בלאומי לקרן האמריקאית סרברוס גבריאל, אבל המכירה התמסמסה על רקע המשבר הפיננסי וההתנגדות למכירת השליטה לגוף פיננסי זר.

בתחילת 2011 מכרה המדינה 5% מלאומי תמורת 1.3 מיליארד שקל. למדינה אין דירקטורים בלאומי, אבל בעבר היתה לה השפעה רבה יותר על התנהלות הבנק.

לפי חוק הבנקאות, ועדה ציבורית, בראשות המדינה, המליצה על הדירקטורים בבנק. ואולם, לפי תיקון חוק מראני, בכל הקשור להתנהלות הבנקים ללא גרעין שליטה, בראשות הוועדה שממליצה על הדירקטורים מכהן שופט עליון (כיום מכהנת בתפקיד שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה, שעומדת לסיים בקרוב את תפקידה), ולא נציגים מטעם המדינה. בעלי מניות גדולים נוספים שעשויים למכור את אחזקותיהם בלאומי ברווח הם קבוצת עזריאלי (3.5%) ואלפרד אקירוב (2.2%).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker