החיים בישראל טובים יותר מכפי שחשבנו - אם רק שוכחים מהמספרים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החיים בישראל טובים יותר מכפי שחשבנו - אם רק שוכחים מהמספרים

במשרד האוצר בדקו כיצד נראית רמת הרווחה בישראל אם מודדים אותה לפי גורמים שלאו דווקא מתבטאים בנתוני התוצר המקומי הגולמי ■ בהתבוננות כזאת, הפער בין ישראל למדינות OECD מצטמק משמעותית ■ אולם במדד של האוצר יש חסרונות בולטים - שעלולים להטות את התוצאות

28תגובות
הורים וילדים בחוף הים
אורן זיו

רמת החיים בישראל מפגרת אחר הממוצע במדינות המפותחות - זאת המסקנה שיגיע אליה כל מי שישתמש בשיטה המקובלת, ויבחן את התוצר המקומי הגולמי לנפש (תמ"ג לנפש) . למרות זאת, מחקר שנערך במשרד האוצר מגלה כי אם מרכיבים משקפיים בצבע הנכון - המצב אינו נראה כה גרוע.

המחקר של משרד האוצר - שפורסם היום במסגרת הסקירה הכלכלית השבועית של אגף הכלכלן הראשי - מבוסס על מדד חלופי לרווחה במדינות שונות שפיתחו החוקרים פיט קלינאו וצ'אד ג'ונס מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. המדד הוצג במאמרם "מעבר לתמ"ג"? ("Beyond GDP? Welfare across Countries and Time"). הוא נועד לספק פתרון להטיות שבמדד התמ"ג המקובל.

"כשבודקים אם מדינות צומחות ומצליחות כלכלית, נותנים המון תשומת לב לצמיחה בתמ"ג", מסביר קלינאו בסרטון שהועלה ליוטיוב. "אנחנו חושבים שתשומת הלב הזאת מוגזמת. למשל, בארה"ב בתקופת מלחמת העולם השנייה, התמ"ג זינק, ורוב הזינוק מוסבר בזינוק בפעילות צבאית. זה אמנם היה הכרחי, אבל הצריכה ירדה, היה קיצוב של מצרכים, ולא ייצרו מכוניות או בנו בתים כמו בעבר. הפנאי ירד, כי אנשים היו בצבא או בעבודה, ותוחלת החיים ירדה. אם כך, מלחמת העולם השנייה לא היתה תקופה נהדרת לרווחה האנושית, אבל לפחות מבחינת התמ"ג בארה"ב - היא נראית כמו זמן של פריחה".

לאור תפישה זו, ג'ונס וקלינאו פיתחו מדד רווחה שאמור להיות מקיף יותר ממדד התמ"ג לנפש. על ערך המדד משפיעות רמת האי-שוויון בחברה וכן תוחלת החיים של האוכלוסייה, ורמות הפנאי והצריכה.

Beyond GDP? Welfare across Countries and Time | Pete Klenow, Stanford University - דלג

במשרד האוצר הרחיבו את הממצאים של השניים, ובדקו מה היה מצב הרווחה בישראל ב-1995-2014, תוך השוואה לממוצע במדינות OECD. הממצא המרכזי הוא שרמת הרווחה בישראל, כפי שהיא נמדדת במדד הרווחה של ג'ונס וקלינאו, מגיעה ל-92% מהממוצע ב-OECD, בעוד התמ"ג לנפש הישראלי הוא רק 87% מהממוצע ב-OECD (כל הנתונים נכונים ל-2014). בהשוואה אחרת, רמת הרווחה בישראל היא רק 74.1% מרמת הרווחה האמריקאית, בעוד התמ"ג לנפש בישראל הוא רק 63.5% בארה"ב.

הגורמים התורמים לרמת הרווחה בישראל לעומת ארה"ב הם תוחלת החיים הגבוהה יותר ורמת האי-שוויון הנמוכה מעט יותר. עם זאת, הפנאי בישראל, כפי שהוא נמדד על ידי החוקרים, נמוך יותר - מפני שהישראלים עובדים יותר שעות בשנה מהאמריקאים. בהשוואה למדינות אחרות, הציון של ישראל במדד הרווחה נהנה גם מהרמה הגבוהה יחסית של צריכה (כשיעור מהתמ"ג).

במשרד האוצר מצאו כי בשני העשורים האחרונים הציון של ישראל במדד הרווחה צמח בלא פחות מ-67% (מ-1995 עד 2014), בעוד התמ"ג לנפש גדל רק ב-27%. הצמיחה במדד הרווחה במדינות OECD היתה מהירה יותר: הציון שלהן במדד הוכפל ב-1995-2014. הגידול המהיר נגרם בין השאר בשל נסיבות שלאו דווקא תורמות לרווחה. "העלייה במדד הרווחה במדינות OECD ב-2009 מוסברת בעלייה חדה בפנאי - תוצאה של אבטלה לא רצויה", כותבים כלכלני משרד האוצר.

בישראל, למרכיב הפנאי היתה תרומה שלילית למדד בשנים האחרונות, אולם הסיבה לכך נחשבת לרוב חיובית - הגידול בשיעור התעסוקה.

התוצר לנפש

התפתחויות אלה מפנות זרקור לחסרונות הקיימים במדד הרווחה של ג'ונס וקלינאו. בין השאר, המדד אינו מתייחס לגורמים בעלי השפעה חשובה על איכות החיים, כמו פשיעה, איכות החיים ותחלואה. באוצר מודים כי המדד "אינו מושלם, ויש אולי מקום לכלול בו גורמים נוספים שאומדים את איכות החיים".

מלבד הבדיקה של האוצר, נעשים בישראל מאמצים נוספים למדד את רמת הרווחה בצורות שאינן משתקפות בנתונים הכלכליים הקרים של התמ"ג. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמלה בשנים האחרונות - בעקבות החלטה של הממשלה מ-2012 - על פיתוח "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי", בנושאים כמו איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור, תשתיות, חינוך, השכלה, כישורים, מעורבות אזרחית וממשל. חלק מהמדדים בנושא כבר פורסמו. נתונים על רמת החיים בישראל נכללים גם בפרויקט מתמשך של OECD המשווה בין מידת הרווחה של האוכלוסייה במדינות שונות, תחת הכותרת "How's Life?" ("איך החיים?").



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#