המדינה מאיימת על כיל - ותציע את הזיכיון בים המלח במכרז עם מחיר מינימום - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מאיימת על כיל - ותציע את הזיכיון בים המלח במכרז עם מחיר מינימום

עוד בהמלצות הצוות הבינמשרדי בענין תום הזיכיון של כיל בים המלח: חברות זרות יוכלו להתמודד במכרז, תוגבל שאיבת המים מים המלח. המדינה מכריזה על נכונותה להפוך את פעילות ההפקה של כיל בים המלח לישות ממשלתית

17תגובות
מפעל כיל בים המלח. עבאדי־בויאנג'ו הובילה קו נוקשה נגד החברה
Bloomberg

שר האוצר, משה כחלון, קיבל לידיו את המלצות הצוות לגיבוש מדיניות הממשלה לקראת תום תקופת הזיכיון של כיל בים המלח - כך הודיע הערב משרד האוצר. הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, הפורש השבוע, עמד בראש הצוות. כצפוי ההמלצה העיקרית של הצוות היא להציע את הזכיון החדש לכל דורש באמצעות מכרז, הכולל מחיר מינימום.

ההמלצה הזו נשמעת מובנת מאליה, אלמלא התסבוכת המשפטית הגלומה במכרז כזה: לחברה המפעילה כיום את הזיכיון, כיל מקבוצת החברה לישראל, יש זכות סירוב ראשונה בכל מכרז על הארכת הזיכיון. זכות הסירוב, ביחד עם הידע העודף שיש לחברה לישראל, הפכו את סיכויי הצלחתו של מכרז לקלושים – כמעט אף מתמודד אחר לא יעז להתמודד במצב כזה.

כדי להתגבר על הקושי הזה ישב צוות נווה שנתיים וחצי, עם מומחים לתורת המשחקים. בסופו של דבר הפתרון שנמצא הוא להוציא את הזיכיון החדש במכרז לכל דורש, אבל עם מחיר מינימום שייקבע בידי המדינה. במידה ומחיר המינימום לא ישולם, בגלל שהחברה לישראל תהיה מתמודדת יחידה במכרז, המדינה מכריזה על נכונותה להפוך את פעילות ההפקה של כיל בים המלח לישות ממשלתית.

עידן עופר
Chris Ratcliffe / Bloomberg

זהו מהלך דרמטי, משום שכיל היא חברת ענק המופעלת באופן פרטי כבר למעלה מ-20 שנה. למעשה מדובר במהלך של איום בלבד, שנועד למנוע מהחברה לישראל לרוקן מתוכן את המכרז. עם זאת, כדי שהאיום יצליח הוא חייב להיות בעל שיניים – כלומר המדינה צריכה להיערך באמת להפעלה ממשלתית של מפעלי ים המלח, פרויקט מורכב שאינו מובן מאליו.

כדי לשכלל עוד את המכרז, הצוות ממליץ לאפשר לכל מתמודד להגיש הצעות במכרז. במקרה זה הכוונה היא להסיר את המגבלה שהוטלה בעבר על חברת פוטאש הקנדית, חברת ייצור האשלג הגדולה בעולם שהיא מפעילת קרטל האשלג וכן היא הבעלים של מפעלי ים המלח הירדניים, ולאפשר גם לפוטאש להתמודד במכרז.

המלצות מרכזיות נוספות הן לנסות ולהקדים את מועד המכרז לפני 2030, תוך הסכמה עם החברה לישראל ותשלום פיצוי לחברה לישראל בגין שנות ההפעלה שהיא תוותר עליהן – זאת בשל החשש כי ההשקעות בים המלח ייפסקו בעשור הקרוב בשל המכרז המתקרב.

הדו"ח המלא בעניין הזיכיון של כיל בים המלח - דלג

המלצות נוספות הן לכתוב מחדש את שטר הזיכיון, לצמצם משמעותית את שטח הזיכיון ולהוציא ממנו כרייה של מינרלים נוספים שאינם אשלג או ברום. בנוסף, כדי לצמצם את הפגיעה בים המלח, מומלץ להגביל את שאיבת המים מהאגן הצפוני, וכן לתמרץ את הזכיין החדש לשאוב כמה שפחות מים.

ייצור אשלג של כיל
Bloomberg

כיל נהנית גם מכך שבממשלה מבינים כי העברת הזיכיון לידי חברה אחרת אינה עניין של מה בכך - בין השאר לאור מגבלות החלות על מתחרותיה הבינלאומיות של כיל, וכן בשל החשש להפקיד את אוצרות הטבע של ים המלח בידי חברה שאינה ישראלית. הדבר קיבל ביטוי ב-2013, כששר האוצר דאז, יאיר לפיד, דאג להבהיר כי הוא מתנגד לאפשרות שהסתמנה למכירת כיל לחברת האשלג הקנדית פוטאש. "משאבי הטבע של מדינת ישראל הם נכס ציבורי, והציבור הישראלי הוא הראשון שצריך ליהנות מהם", צוטט אז לפיד. ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ייעץ לצוות בנושא הרוכשים הפוטנציאליים של זיכוין ים המלח.

 ועדת ששינסקי 2 התריעה

סעיף 24 לשטר הזיכיון קובע כי עם תום תקופת הזיכיון, יעברו לידי הממשלה "כל הנכסים המוחשיים הקבועים המשתייכים לבעל הזיכיון", תמורת תשלום לבעל הזיכיון. אופן החישוב המדויק של התשלום שנוי במחלוקת.

ועדת ששינסקי 2, שעסקה בקביעת חלקה של המדינה במשאבי טבע - ובייחוד האשלג שמפיקה חברת מפעלי ים המלח (מי"ה) מים המלח - עמדה בדו"ח שלה מ-2014 על הבעייתיות הצפויה במימוש ההוראות שבשטר הזיכיון. "חברי הוועדה מעריכים כי יישום האמור בסעיף 24 יהיה מלאכה קשה ומורכבת", נכתב בדו"ח ועדת ששינסקי 2. "דחיית בחינת ויישום הסעיף לסוף תקופת הזיכיון עלולה לפגוע באינטרס הציבורי ואף מציבה את החברה (מפעלי ים המלח מקבוצת כי"ל) בחוסר ודאות. קושי זה מתחדד נוכח העובדה, כי במשך עשר השנים שלפני תום תקופת הזיכיון לא רשאית מי"ה לבצע השקעות, אלא לאחר שקיבלה את אישור הממשלה". לאור זאת, ועדת ששינסקי 2 המליצה על הקמת צוות שיבחן את אופן הקצאת הזיכיון העתידי - וזהו הצוות שבראשו עמד נוה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#