האוצר: "התאמת קרן ההשקעות למצבה של ישראל בספק" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר: "התאמת קרן ההשקעות למצבה של ישראל בספק"

אגף החשב הכללי: החיסכון משימוש בתקבולי הגז להחזר החוב הממשלתי צפוי להיות גבוה מהתשואה שתניב הקרן

תגובות

<<"ההתאמה של מודל קרן ההון הלאומית (קרן השקעות לתקבולי המדינה מאוצרות גז ונפט; מ"א), מבחינת המבנה ומבחינת המטרות של מדינת ישראל, מוטלת בספק" - כך קובע ניתוח שערך אגף החשב הכללי במשרד האוצר, בראשותו של שוקי אורן.

מהניתוח עולה כי במצבה הנוכחי של ישראל, הפחתת החוב שלה תשרת את מטרותיה טוב יותר מאשר הפניית כסף לחיסכון באמצעות קרן הון לאומית. עוד קובע הניתוח כי החוב של ישראל כיום יקר כל כך, שהפחתתו צפויה להניב תשואה גבוהה מזו שתניב קרן הון לאומית. הקמת קרן הון לאומית נבחנת במקביל לאישור של המלצות ועדת ששינסקי בכנסת. הכוונה היא כי תקבולי המדינה מרווחי תגליות הגז הטבעי יופנו לקרן חיסכון שתשמש את ישראל לצבירת עודפים למקרה חירום לאומי (כמו רעידת אדמה או מלחמה); לחלוקת הרווחים מהגז על פני דורות; וגם כדי למנוע את הסכנה של "המחלה ההולנדית" - החשש כי רווחי הגז יביאו לייסוף בשקל, ובכך יפגעו בכושר התחרות של ישראל.

המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שר האוצר יובל שטייניץ וככל הנראה גם בנק ישראל תומכים בהקמת קרן הון לאומית כזו כבר עתה - אף שהרווחים הצפויים מהגז יהיו נמוכים בעשור הקרוב.

לעומת זאת, החשב הכללי היוצא, שוקי אורן - האחראי מתוקף תפקידו על ניהול החוב הממשלתי - סבור שיש להשתמש ברווחי הגז כדי לפרוע חוב. לדעתו, אין טעם לחסוך כסף כאשר החוב של ישראל גבוה ומסתכם ב-75% מהתוצר, ויש לשקול הקמת קרן רק לאחר שישראל תגיע ליעד החוב שקבעה לעצמה, 60% מהתוצר.

"ישראל זקוקה לגמישות כלכלית"

הניתוח שערך אגף החשב הכללי תומך בעמדתו של אורן. בניתוח נבדקו קרנות הון לאומיות בעולם. הקרן הראשונה שהוקמה, ושנחשבת המוצלחת ביותר, היא הקרן הנורווגית, אבל לכל מפיקות הנפט הגדולות, וכן לסין ולסינגפור, יש קרנות הון גדולות.

מהניתוח עולה כי כל המדינות שהקימו קרנות הון לאומיות נהנו מחוב לאומי נמוך. הדברים נכונים בעיקר באשר לקרן הנורווגית - קרן בסך 487 מיליארד דולר, שמצליחה להניב תשואה שנתית ממוצעת של יותר מ-4%. בעוד בישראל שיעור החוב הממשלתי הוא 75% מהתוצר, והגירעון בתקציב המדינה מסתכם בכ-4% מהתוצר, הרי שנורווגיה מתאפיינת בחוב נמוך מאוד - רק 26% מהתוצר - ובעודף תקציבי. את 2010 סיימה נורווגיה בעודף תקציבי של 10%. נוסף על כך, לישראל יש חוב חיצוני (חוב לאזרחי חוץ, ולא לאזרחי ישראל) של 30 מיליארד דולר, בעוד לנורווגיה אין חוב חיצוני כלל.

כאשר מוסיפים לכך את היציבות הכלכלית שממנה נהנית נורווגיה, לעומת חוסר היציבות הגיאופוליטית-כלכלית המאפיין את ישראל, ואת ההבדלים בדירוג החוב של שתי המדינות - עולה כי ישראל נאלצת לשלם ריבית גבוהה בהרבה מנורווגיה על החוב שלה, וכי קיומו של החוב מגביל במידה רבה את הגמישות הכלכלית של ישראל, אף שבשל האי ודאות הכלכלית, לפי הניתוח, "מדינת ישראל נדרשת לגמישות כלכלית גבוהה משמעותית לעומת נורווגיה".

הבדל מהותי נוסף בהשוואה לנורווגיה, הוא שבנורווגיה הקרן מיועדת בעיקר להבטיח את תשלומי הפנסיה של האוכלוסייה המזדקנת - בעוד ישראל נהנית מאוכלוסייה צעירה, ואינה נדרשת לחיסכון ייעודי לצורך עמידה בהתחייבויות הפנסיוניות שלה.

הפחתת חוב - גמישות תקציבית

לנוכח ההבדלים בין ישראל לנורווגיה, מסיקים באגף החשב הכללי כי "מידת ההתאמה של מודל הקרן הנורווגית לישראל מוטלת בספק". יתרה מכך, לפי הניתוח, החלופה של הפניית תקבולי הגז להפחתת החוב הלאומי תעניק הרבה יותר גמישות תקציבית: הפחתת חוב תקטין את עלויות הריבית ובכך תקל את הלחצים על התקציב; תגדיל את היכולת של ישראל לגייס חוב במהירות במקרה חירום; ותעלה את דירוג האשראי של ישראל, מה שישפר גם הוא את יכולת הגיוס במקרה הצורך ויקטין את עלויות הריבית.

בנוסף, החשב הכללי מעריך כי הפחתת החוב היא גם העסקה העדיפה מבחינה פיננסית. בהקשר הזה הוא מזכיר כי הקרן הנורווגית היא יוצאת דופן - מרבית קרנות ההון הלאומיות שהוקמו על ידי מדינות אחרות הן מוצלחות פחות, ומניבות תשואה נמוכה בלבד. לפיכך, החשב הכללי קובע כי "אם ניקח בחשבון את רמת החוב בעל הריבית הגבוהה שממשלת ישראל מחזיקה כיום, נראה כי החיסכון הפוטנציאלי כתוצאה מהנפקת פחות חוב על בסיס שוטף וקנייה חזרה של החוב של ישראל, ייתכן שיעלה משמעותית על התשואה הפוטנציאלית של קרן הון משלתית שתקים המדינה".

החשב הכללי קובע כי הקמת קרן הון לאומית אינה מטרה פסולה, אבל צפויה לשרת את מטרותיה של ישראל טוב יותר רק לאחר שישראל תשתחרר מרמת החוב הגבוהה בה היא נתונה כיום. לפיכך, החשב הכללי ממליץ כי בשלב ראשון יופנו תקבולי הגז להפחתת החוב הלאומי, ורק בשלב שני - לאחר שהחוב הלאומי יקטן - יופנו התקבולים לקרן הון לאומית. הוא גם מזכיר כי קרן המטבע הבינלאומית המליצה לישראל המלצה זהה.

אמיל סלמן

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#