הראל תשקיע 50 מיליון שקל בקרן ההיי-טק החדשה של אי.בי.אי - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הראל תשקיע 50 מיליון שקל בקרן ההיי-טק החדשה של אי.בי.אי

לפי הערכות, אי.בי.אי קיבלה עד עכשיו התחיבויות להשקעה של כ-300 מיליון שקל, והיא מתקרבת לסכום המינימלי הנדרש כדי לקבל הטבות ממשרד האוצר - 400 מיליון שקל

7תגובות
דן אקס
עופר וקנין

רגע לפני שהמכרז של משרד האוצר, המעניק הטבות לקרנות ההיי-טק החדשות נסגר,  בית ההשקעות אי.בי.אי דיווח כי חברת הביטוח הראל התחייבה להשקיע 50 מיליון שקל בקרן ההיי-טק החדשה שלו. ההשקעה מגיעה לאחר שהקרן עברה שינויים והתאמות.

ביולי 2017 יזמו משרד האוצר ורשות ניירות ערך הקמה של קרנות ציבוריות חדשות - שילוב בין קרן הנאמנות המסורתית והמוכרת לקרן הון־סיכון. הקרנות החדשות מאפשרות למשקיעים פרטיים להשקיע בהיי־טק, וליהנות מתמריצים שנותנת המדינה, ובהם מנגנון הגנה מפני הפסדים בסך עד 50 מיליון שקל. המכרז צפוי להיסגר בעוד כחודש, וקרן שלא תצילח לגייס סכום מינימלי של 400 מיליון שקל, לא תוכל ליהנות מההטבות שמעמיד משרד האוצר.

הקרנות יאפשרו לכל משקיע מהציבור להשקיע כל סכום שירצה - מכספו האישי או באמצעות תיקי חיסכון, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה או קופות גמל. אלה קרנות סגורות (אי-אפשר למשוך מהן או להשקיע בהן במהלך חייהן, בשונה מקרנות נאמנות רגילות), שייסחרו כחברה ציבורית בבורסה, וזו הבעיה העיקרית בהן. עשוי להיפתח פער גדול בין השווי הכלכלי של הקרן לבין השווי שבו היא נסחרת בבורסה.

לפי הערכות, לאחר הגיוס האחרון סך הגיוסים של אי.בי.אי מסתכם בכ-300 מיליון שקל - מה שמקרב אותה ליעד. יתר הקרנות מתקשות להתקרב ליעד ההנפקה. עם זאת, גם אם החברות לא יעמדו ביעד האוצר לגיוס הכספים, הן לא יכולו להנפיק את הקרנות וכמובן לא ליהנות מההטבות שהמדינה העמידה לקרנות.

השינויים שהמוסדיים דרשו מאי.בי.אי כללו הפחת דמי הניהול ל-1.3%, גבייה של דמי הצלחה בשיעור 20% רק מהמימושים בפועל של החלק הלא סחיר בתיק, וזאת רק מעל לתשואה של 7%. כלומר, מנהלי הקרן לא ייהנו מדמי הצלחה בגין החלק הסחיר שמושקע במניות.

מקורו של חלק מהשינוי בהלך הרוח של המוסדיים נמצא בתיקון שהעבירה ביום שני ועדת הכספים של הכנסת, שבו התירה להם להשית את העלויות של קרנות ההיי-טק החדשות על החוסכים. לפיכך, מבחינת המוסדיים אין שום קנס אם ההשקעה תתברר כלא מוצלחת. 

דור לי-לו
אילן בשור

אי.בי.אי מנסה לנבא מי יעשה אקזיט

חמישה גופים הקימו קרנות ההיי-טק חדשות, וכל אחד בחר במודל השקעה שונה. אי.בי.אי חבר לחוקרים מהאקדמיה, ד"ר דן אקס וד"ר דור לי־לו, והם הקימו את אי.בי.אי Techfund. הצוות המנהל של הקרן כולל גם שלושה יועצים: ערן וגנר, אלון אגינסקי וד"ר אורי וינהבר.

הקרן תפעל בשיתוף משקיעים פרטיים, ובהם שלו חוליו, יריב גילת, ד"ר רפי גדרון, יגאל יעקבי וסער וילף. ההשקעות יבוצעו "כתף עם כתף" עם המשקיעים, שישקיעו מהונם האישי. הקרן מתכוונת להשקיע בחברות טכנולוגיה ממגזרים מגוונים ובשלבי התפתחות שונים.

מודל ההשקעה של הקרן מבוסס על מחקר של ד"ר אקס וד"ר לי־לו, המנסה לנבא מיהן החברות עם הסיכויים הגדולים להגיע לאקזיט. המחקר מצא שלושה מאפיינים לחברות כאלה: חברות שקרנות ההון-סיכון מתחרות ביניהן כדי להעניק להן המימון; חברות שבוחרות במשקיע עם קשרים שעשויים לשרת אותן בשלב הבא (כלומר, משקיע שיכול לפתוח דלתות בפייסבוק, גוגל ואפל); וחברות שהמשקיעים השקיעו בהן הון אישי.

הקרן ביצעה התאמות לתשקיף המקורי, ובכלל זה התחייבה להשקיע לפחות 25% מההון שיגויס בנכסים סחירים - מניות של חברות טכנולוגיה הנסחרות בישראל ובעולם; 75% ישקעו בסטארטאפים ישראליים (נכסים לא סחירים). הקרן היא לתקופה של עשר שנים, עוד נודע כי חלק מהנכסים הסחירים יושקעו במדד טכנולוגיה גדול.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#