החוסכים ימשיכו לשלם חצי מיליארד שקל בשנה - שלא ממש עוזרים לתשואות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החוסכים ימשיכו לשלם חצי מיליארד שקל בשנה - שלא ממש עוזרים לתשואות

ועדת הכספים אישרה אתמול למוסדיים להמשיך לגבות את התוספת לדמי הניהול המכונה "הוצאות ישירות" — תשלום שלא ניתן להתמקח עליו, ומשמש את הקופות והקרנות לתשלומים בעבור מנהלי השקעות חיצוניים ■ שיעור הגבייה: עד 0.25% מהחיסכון הפנסיוני

23תגובות
תוספות לדמי הניהול לא תמיד משפרות תשואה

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול את התקנות המאפשרות לגופים המוסדיים, ובראשם חברות הביטוח, לגבות תוספת של 0.25% מהחיסכון הפנסיוני מעבר לדמי הניהול, במה שמכונה "הוצאות ישירות".

הוצאות ישירות הוא שם מכובס לעמלות שהגופים המוסדיים, שמנהלים את החיסכון הפנסיוני, רשאים לגבות בנוסף לדמי הניהול הרגילים. עמלות אלו מיועדות לתשלום למנהל חיצוני על ניהול השקעות, לרוב השקעות אלטרנטיביות, למשל קרנות גידור, נדל"ן וקרנות השקעה פרטיות.

עד סוף 2017 יכלו הגופים המוסדיים, לפי הוראת שעה של המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, לגבות בגין ההוצאות הישירות 0.25%. סכום זה, המסתכם בכחצי מיליארד שקל בשנה, הושת על החוסכים. ואולם בסוף 2017 פג תוקפה של ההוראה, ואילו המוסדיים לא יכלו לגבות סכומי כסף אלו עבור ההוצאות הישירות מהחוסכים — ונאלצו לממן אותם מכיסם. לכן, הדיון והאישור מחדש של התקנות היה כה חשוב למוסדיים ולחברות הביטוח.

אולם ועדת הכספים היה עמוס לעייפה לקראת הדיון שהתקיים בשעות הצהריים אתמול. בדיון נכחו, בין השאר, מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב; מנהל ההשקעות הראשי במנורה מבטחים, יוני טל; מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, גיא רוטקופף; ויו״רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה. בנוסף נכחו בדיון יואב גפני, המשנה של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר; ולפחות שישה לוביסטים.

חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) פתח את הישיבה ואמר: ״לקראת הדיון קיבלתי כל כך הרבה טלפונים, שאפשר לחשוב שמדובר במעבר שגרירות ארה״ב לירושלים״. מה שעניין את גפני בעיקר היה להגיע כמה שיותר מהר להסכמות שיהיו מקובלות על רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון — כך שניתן יהיה לסיים במהרה את הדיון.

מי שהקשתה על נציג רשות שוק ההון היתה ח״כ מיכל בירן (מחנ״צ), ששאלה ״האם באמת ההוצאות הישירות מצדיקות את ההוצאה, והאם הם באמת תורמים לתשואה של החוסכים?״ גפני טען כי אין לו את הנתונים וכי הוא יביא אותם לחברי הכנסת.

בדיקה מהירה באתר רשות שוק ההון (גמל נט) ובחינה של ההוצאות הישירות של הגופים המוסדיים מגלה כי אין קשר בין ההוצאות הישירות לתשואה. כך, למשל, במקום הראשון בבחינת התשואות ניצבת קרן ההשתלמות של אלטשולר שחם, שהניבה לחוסכים במשך שבע שנים תשואה מצטברת של 56%, והיא שילמה למנהלי השקעות חיצונים 0.12% בשנה. במקום השני ניצבת ילין לפידות עם 50% תשואה, והיא שילמה למנהלי השקעות חיצונים רק 0.03%. מנורה מבטחים, שהניבה לחוסכים תשואה של 38% בשבע שנים, שילמה למנהלי השקעות חיצונים 0.1%. כלומר, אין קשר בין תשואה להוצאות ישירות. טל שדיבר בישיבה בזכות ההוצאות הישירות, טען כי ״קרנות השקעה פרטיות הניבו תשואה של 40%״.

חברי הכנסת טענו כי הם מצביעים בלי שיש נתונים על תמורת הוצאות הישירות לחוסכים ואם זה כדאי. ואולם, גם העלות השנתית של חצי מיליארד שקל שמשלמים החוסכים, והעובדה שהעמלה אינה שקופה ואינה ניתנת להתמקחות — לא הרתיעה את חברי הכנסת; הם אישרו את חידוש התקנות ברוב של ארבעה נגד אחד, ח״כ בירן.

ביציאה מהישיבה קשה היה שלא לראות את הסיפוק על פניהם של מנהלי הגופים המוסדיים והלוביסטים שהצליחו במשימתם.

הוצאות ישירות אינן כורח המציאות. הגופים המוסדיים, עם מחלקות ההשקעה עתירות כוח האדם שלהם, יכולים לרכוש מיומנויות השקעה אלו בתוך אותן מחלקות השקעה.

משה גפני
אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#