האם הח"כים יאפשרו למוסדיים להמשיך לגבות חצי מיליארד שקל בשנה מהפנסיה?

תקנות רשות שוק ההון, המגבילות את כפל דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ל–0.25%, יובאו היום לאישור מחודש בוועדת הכספים ■ לוביסטים מטעם קרנות ההיי־טק הצליחו לגרום לכך שלפי התקנות החדשות, עלות דמי הניהול בקרנות ההיי־טק החדשות יושתו על החוסכים

אסא ששון
דורית סלינגר
דורית סלינגר. "איזון ראוי בין האפשרויות לגוון את תיק ההשקעות לבין הצורך בהגבלת דמי הניהול"צילום: אייל טואג
אסא ששון

תקנות רשות שוק ההון, המגבילות את כפל דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ל–0.25%, יעלו היום לדיון בוועדת הכספים בכנסת. בתקנות מבקשת הרשות לחדש את הוראת השעה שמגבילה את כפל דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני וקובעת תקרה של 0.25% בשנה שניתן להוסיף לדמי הניהול השוטפים של החוסכים עבור רכישת ניהול חיצוני. גבייה זו זכתה לשם המכובס "הוצאות ישירות".

הוצאות ישירות, המכונות גם הוצאות ניהול ההשקעות, הן תשלום שמעבירה קופת הגמל, קרן ההשתלמות או חברת הביטוח לגופים חיצוניים עבור ברוקראז' — עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים; וקסטודיאן — דמי שמירה בשל ניירות ערך סחירים, וכל עמלה שגובה מי שמבצע את משמורת ניירות הערך.

הגופים המוסדיים, שמנהלים את החיסכון הפנסיוני, רשאים לגבות בנוסף לדמי הניהול הרגילים גם דמי ניהול שמשלם מנהל הגוף הפנסיוני למנהל חיצוני בשל ניהול השקעות, לרוב השקעות אלטרנטיביות, למשל קרנות גידור, נדל"ן וקרנות השקעה פרטיות. בנוסף, הגוף הפנסיוני המנהל גובה כספים גם בגין הוצאות של עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים; הוצאות הנובעות מהשקעה במקרקעין; עלויות ביטוחי משנה, בעיקר בקרנות פנסיה; ותשלום למנהלי תיקים זרים.

חלק מהעמלות מוגבלות בתקרה. כך למשל, התשלום לקרנות השקעה מוגבל בתקרה שנתית של 0.25% מהצבירה, אך קיימים מסלולים שבהם ההוצאה הישירה היא יותר מ–0.25%; וחלק מהעמלות, כמו עמלות קנייה ומכירה, אינן מוגבלות בתקרה. להוצאות ישירות אלה יש השפעה על התשואה, כפי שלדמי הניהול יש השפעה עליה.

תוספות יקרות

בתקנה של הרשות שתובא היום לדיון בוועדת הכספים, הצליחו לוביסטים מטעם החברות שנהנות מההוצאות הישירות, כמו קרנות היי־טק וגידור, ובנקי השקעות זרים, לגרום לכך שעלות דמי הניהול בהשקעה בקרנות ההיי־טק החדשות ייכללו גם הן בקטגוריה "הוצאות ישירות", ולכן יושתו על החוסך.

העלות של ההוצאות הישירות מסתכמת בכ–478 מיליון שקל בשנה. ההוצאות הישירות אינן מצוינות בדמי הניהול, אבל החברות מחויבות לפרסם בדו"ח השנתי שלהן את ההוצאות הישירות שגבו במהלך השנה. זוהי הוצאה שמצטרפת לדמי הניהול שמשלמים בכל שנה החוסכים, ובלי שקיפות יתרה.

ההוצאה הישירה משתנה לא רק בין החברות, אלא גם בין מסלולי השקעה. כך למשל, ככל שבמסלול ההשקעה נתח גדול יותר מופנה לעבר מוצרי השקעה מורכבים, כמו נדל"ן או קרנות השקעה פרטיות, עולה השימוש של המנהלים המוסדיים בשירותים של ניהול חיצוני.

המוסדיים לא מצדיקים את דמי הניהול

מעבר לעלות הנוספת שחלה על הצרכן, ההחלטה להשית את ההוצאות הישירות על הלקוח משפיעה על הדבר החשוב ביותר בניהול פנסיוני — התשואה. כיום, תשואות האג"ח נמצאות בשפל. עם תהליך העלאת הריבית שכבר החל בארה"ב, יעלו גם התשואות באג"ח. כתוצאה מכך, ייגרמו הפסדים שיהיו כבדים יותר ככל שהאחזקה באג"ח היא לתקופת פדיון ארוכה יותר. גם מדדי המניות נמצאים כיום קרוב לשיאם, וקשה להעריך מה תהיה מגמתם.

התוצאה היא שמנהלי ההשקעות נמצאים בסביבה שבה הנכסים הישנים והמוכרים שעמם הם סחרו וניהלו את תיקי העמיתים — מניות ואג"ח — כבר לא יספקו תשואה חיובית וגבוהה לעמיתים. את עיקר התשואה משיאים מנהלי ההשקעות הפנסיונים מנכסים לא סחירים, כגון נדל"ן, קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות. כ–20%–30% מהכספים הפנסיוניים מוחזקים כיום בנכסים כאלה.

חלק מהגופים הפנסיוניים הצליחו לפתח יכולות השקעה עצמאיות בחלק מהכנסים. גופים גדולים, כמו הראל ומגדל, פיתחו מחלקות נדל"ן מקצועיות, שרוכשות נדל"ן מכספי העמיתים. את הבחינה והרכישה מבצעים אנשי מקצוע מטעם הגוף המנהל, והם לא נדרשים לשלם למנהלים חיצוניים. ואולם, בנכסים אחרים, דוגמת קרנות השקעה פרטיות, לא השכילו המוסדיים לפתח מיומנות ומקצועיות, כך שכאשר הם משקיעים במכשירים כאלה הם פונים למנהלים חיצוניים, שיודעים לגזור קופון נאה על חשבון העמיתים.

המוסדיים יתקשו בעתיד גם להעמיד מנהלי השקעות מקצועיים בתחומים אלה, שכן תחומים אלה דורשים מנהלי השקעות חדים, טובים ומקצועיים. חלק לא מבוטל מהם — ליתר דיוק, יותר מ–12 מנהלי השקעות שעונים לקריטריונים האלה — פרשו מהגופים המוסדיים לטובת קרנות גידור. כך יוצא, שבמקום שהגופים המוסדיים יצדיקו את דמי הניהול ויפתחו מיומנות השקעה מקצועיות, שיניבו עודף תשואה לעמיתים — הם משתמשים במנהלי השקעה חיצוניים לשם כך.

מרשות שוק ההון נמסר: "אנחנו סבורים כי מגבלה של 0.25% היא איזון ראוי בין האפשרויות לגוון את תיק ההשקעות במקרים שבהם אין לגוף המוסדי מומחיות, לבין הצורך בהגבלת דמי הניהול".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ