התאונה של בטר פלייס הפילה קורבן נוסף: מדוע יוסי גורן מוכר את מפעל חייו בנזיד עדשים? - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התאונה של בטר פלייס הפילה קורבן נוסף: מדוע יוסי גורן מוכר את מפעל חייו בנזיד עדשים?

50 שנה לאחר שייסד את חברת האלקטרוניקה, יוסי גורן מוכר את מפעל חייו לסולאראדג' בכ-40 מיליון שקל ■ גמאטרוניק, שמנייתה נפלה 60% בחמש שנים, סבלה מהתכווצות מתמשכת בפעילותה וצברה הפסדים ■ בתגובה לעסקה - מניית גמאטרוניק זינקה ביום חמישי ב-56%

18תגובות
יוסי גורן מקבל את פרס התעשיין (2007)
דודו בכר

לפני כעשור החלה גמאטרוניק, חברה קטנה יחסית מירושלים העוסקת בפיתוח מוצרים למערכות חשמליות, בפרויקט גדול - ייצור המטענים למיזם הרכב החשמלי בטר פלייס של שי אגסי. בגמאטרוניק, שבה היתה שותפה באותם ימים גם קרן פימי של ישי דוידי, תלו תקווה גדולות במיזם השאפתני, וציפו להזמנות גדולות מבטר פלייס החל ב-2011.

פיתוח המטען הושלם בהצלחה, אלא שקריסתה של בטר פלייס קברה עמה גם את הפרויקט, שבו הושקעו משאבים רבים, והורידה לטמיון שנים של מו"פ (מחקר ופיתוח). למעשה, גמאטרוניק מעולם לא הצליחה להתאושש מקריסתה של בטר פלייס. המחקר הרב שהושקע במיזם בא על חשבון פיתוח מנועי צמיחה ומוצרים חדשים, כך שהשלכות האירוע המשיכו ללוות את החברה שנים קדימה.

בעל השליטה (58.65%) בגמאטרוניק, יוסי גורן מספר ל-TheMarker כי "בטר פלייס הזמינה מאתנו 500 מטענים לציי הרכב. הם לא שילמו על הפיתוח. המטענים עובדים עד היום, אבל ההשקעה מעולם לא הוחזרה. הצרה העיקרית שלנו היתה דווקא מה שלא עשינו: לא המשכנו לפתח את מערכות האל פסק, שזה המוצר העיקרי שלנו. השנתיים שהקדשנו לבטר פלייס היו כמו עצירה למנוחה באמצע מרתון. אסור לעשות דבר כזה - אתה תמיד צריך לרוץ קדימה".

מניית גמאטרוניק

נמכרה בנזיד עדשים

ביום חמישי האחרון דווח לבורסה כי דירקטוריון גמאטרוניק החליט למכור את פעילות החברה ל סולאראדג' (Solaredge), שנסחרת בנאסד"ק, בתמורה לנזיד עדשים – 41 מיליון שקל בלבד. לאחר העסקה תיהפך גמאטרוניק לחברת מעטפת עם קופת מזומנים גדושה, אותם היא עשויה לחלק כדיווידנד לבעלי מניותיה, שפרט לגורן כוללים גם את שותפו (12%) אלי שטיינהורן. נכון לסוף 2017, לחברה יתרת רווחים הניתנים לחלוקה בסכום של כ-50 מיליון שקל.

הסכם המכירה לסולאראדג', שהשלמתו כפופה לתנאים שונים, העיר מתרדמה את מניית גמאטרוניק שזינקה ביום חמישי בכ-56% במחזור הגבוה פי עשרות מהממוצע היומי. שווי החברה נסק בסיום המסחר לכ-65 מיליון שקל. היום המניה עולה בכ-3% נוספים.

עבור גורן, העסקה עם סולאראדג' מסמנת את סוף הדרך בחברה שייסד לפי קרוב ל-50 שנה - ואותה המשיך לנווט גם היום, כנשיא, כשהוא נושק ל-80. "אני אמביוולנטי ביחס למכירה. אני לא איש של כסף, אני לא גאוותן ולא נהנתן. מעולם לא הייתי חייב גרוש אחד לבנק. אני לא הולך לאכול שבע ארוחות ביום. ההחלטה התקבלה בדירקטוריון, זו לא היתה רק החלטה שלי", אמר ל-TheMarker.

גמאטרוניק מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות אל־פסק (מבטיחות אספקת חשמל באופן רציף למערכות מחשבים ותקשורת נתונים); מערכות כוח המספקות מתח ישר (DC) לציוד תקשורת, ממירי מתח ומטענים; וכן מערכות משולבות של תקשורת, חומרה ותוכנה, המשמשות לפיקוד, שליטה ובקרה. מוצרי החברה, הותקנו בין היתר במערכות "כיפת ברזל" וכן במערכות הקשר של צה"ל. מטה ומפעל החברה ממוקמים בהר חוצבים בירושלים, ובהם היא מעסיקה כ-130 עובדים.

מלבד התמורה המידית, בהסכם עם סולאראדג' נקבע כי גמאטרוניק תהיה זכאית למחצית מהרווח לפני מס בשנה הראשונה שלאחר המכירה, ולשליש ממנו בשנה שלאחר מכן. בנוסף, לסולאראדג' ניתנה אופציה לרכוש את החברה הבת של גמאטרוניק הפועלת באנגליה, גמאטרוניק UK, בסכום המוערך בכ-2 מיליון שקל. ההסכם אינו כולל את המפעל של גמאטרוניק בהר חוצבים, ששוויו מוערך בכ-60 מיליון שקל, ושחלקו (שלוש קומות) יושכר לסולאראדג' לתקופה של שנתיים.

גיא סלע - מייסד, יו"ר ומנכ"ל סולאראדג'
תומר אפלבאום

"אנחנו בגמאטרוניק לא מסוגלים להרים פרויקטים כמו סולאראדג', שיש לה 400 מיליון דולר בקופה", אמר גורן. "החברה צריכה השקעות חדשות. היו לנו הרבה הצעות – אך חשבנו שסולאראדג' – שהיא חברה ישראלית כחול לבן שנטועה בארץ - היא המתאימה ביותר. היה לנו חשוב שהעובדים ימישיכו לעבוד – אי אפשר להפריד את הטכנולוגיה מעובדי החברה", הדגיש.

תחום חדש לסולאראדג'

סולארדג', שייסד גיא סלע, היא חברה ישראלית הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר, ומפתחת של מערכות למיצוי ההספק של פאנלים סולאריים. המערכות של החברה כוללות יחידות מיצוי שמוטמעות בקולטים במהלך הייצור או מחוברות לכל קולט בהתקנתו. יחידות מיצוי ההספק מייצבות את נקודת ההספק המרבית לכל קולט, ומביאות את הנצילות של המערכת הפוטו־וולטאית ל-99.5%.

סולראדג' נהנית בשנים האחרונות מצמיחה מהירה, והיא אחת מהמניות החזקות בניו יורק. מנייתה זינקה בשנה וחצי האחרונות ביותר מ-400%. סמנכ"ל הכספים של גמאטרוניק, רונן פאייר, פירט על ההחלטה לבצע את העסקה: "גמאטרוניק היא חברה עם טכנולוגיה מובילה - במיוחד בתחום ה-UPS (מערכות האל-פסק, ע"א), אבל היא חברה מאוד ישראלית, אנחנו מקווים שנצליח לקחת הטכנולוכגיה והידע שלנו, ליישם אותם בגמאטרוניק ולהרחיב פעילותה בשווקים בחו"ל".

לדברי פאייר, התוכנית העסקית של סולאראדג' בגמאטרוניק כוללת שלושה שלבים: "בשלב הראשון - כלומר, ב-12 חודשים ראשונים - נבצע אינטגרציה בין המערכות של גמאטרוניק לסולאראדג'. נלמד לעבוד איתם ביחד. בזמן הזה בעיקר נעמיד להם את הידע שלנו בייצור והפריסה העולמית שלנו, ואז אנחנו מקווים שגם נוכל לראות גידול מסוים במכירות. בשלב השני, נבנה להם תשתית עולמית שבאמצעותה יוכלו לשווק את המוצרים שלהם - פשוט להרחיב משמעותית את הביזנס.

"בשלב השלישי – תוך 24 חודשים - אנחנו מקווים כי כבר יתחילו לצאת מוצרים שמשלבים את הטכנולוגיה המהפכנית שפיתחנו לעולם הסולאר עם הטכנולוגיה של גמאטרוניק. אפשר יהיה לקחת את זה לכל מיני מקומות. אנחנו מקווים שנוכל לקחת נתחי שוק משמעותיים בתחום ה-UPS. בסופו של דבר, בחרנו חברה טובה עם אנשים טובים. לא השקיעו בחברה בשנים האחרונות, ולדעתנו אפשר לעשות שם קסמים".

דעיכתה של גמאטרוניק

סיפור מכירתה של גמאטרוניק לסולאראדג' אינו סיפור הצלחה, אלא דווקא עשוי ללמד על כישלון ניהולי ועסקי מתמשך. עבור גורן, המכירה היא גם החמצה גדולה: לפני כחמש שנים הציע לו תאגיד הודי לרכוש את גמאטרוניק בתמורה לכ-160 מיליון שקל - אך הוא סרב להצעה. "הם הגיעו במטוס, עם צ'ק ומקדמה, אבל לא הסכמתי לזה. הייתי צעיר ב-6-7 שנים", אמר אתמול ל-TheMarker.

לאחר קריסתה של בטר פלייס, גמאטרוניק התמודדה עם סביבה עסקית מאתגרת. אחת הבעיות המרכזיות היתה התחרות בשוק העולמי למוצרי אל פסק, שבו פועלות חברות גלובליות גדולות כמו שניידר ואמרסון עתירות המשאבים, שמפעילות קווי ייצור בעלויות זולות בסין. הדו"חות הכספיים של גמאטרוניק גם מגלים שהחברה התמודדה עם תופעה של העתקת מוצריה בעיקר על ידי יצרניים בשוק הסיני.

פרט לקשיים מהמזרח, גמאטרוניק לא רוותה נחת בפעילותה באנגליה, שוק שאותו ראתה כמנוע צמיחה. ב-2001 הקימה גמאטרוניק חברה בת - גמאטרוניק UK. בחברה היו שותפים גם המנכ"לים של החברה הבת, שהחזיקו ב-49% ממניותיה. אלא שהפעילות באנגליה התקשתה להתרומם והסבה לגמאטרוניק הפסדים משמעותיים (אם כי ב-2017 חל שיפור מסוים). בין 2012 ל-2107 הסתכם ההפסד בכ-10 מיליון שקל, סכום מהותי עבור חברה קטנה, בין היתר בעקבוות התיסוף החד שעבר השקל מול הליש"ט..

אם לא די בכך, גמאטרוניק נקלעה לסכסוך משפטי עם מנהלי גמאטרוניק UK – שכאמור היו שותפים שלה - ונגררה עמם לבתי המשפט. גמאטרוניק תבעה מהמנהלים פיצוי של מות אלפי ליש"ט, בטענה לנזק שגרמו לחברה הבת ולתוצאותיה. בסוף הסאגה המשפטית, שארכה שנים, בית המשפט באנגליה לא פסק כל פיצוי לטובת גמאטרוניק. עם זאת, התביעה שניהלה העמיסה על החברה הוצאות משפטיות כבדות לאורך השנים, שהצטברו למיליונים.

התוצאות של גמאטרוניק

קריסה של 60% במניה

קריסתה של בטר פלייס, התחרות עם ענקיות גלובליות, הכישלון בפעילות בבריטניה, והתחזקות השקל, כמו גם חוסר היכולת לפתח פלטפורמת מכירות רחבה בעולם ולפתח את העסקה - כל אלה היו שילוב קטלני עבור גמאטרוניק: בין 2007 ל-2017 מחזור המכירות של החברה נחתך במחצית, מ-136 מיליון שקל ל-65 מיליון שקל בלבד, ורווחיה התכווצו במהירות. בשלוש השנים האחרונות, החברה הפסידה כ-24 מיליון שקל, וצבר ההזמנות התכווץ לכ-12.6 מיליון שקל בלבד, נכון לסוף 2017.

במקביל, מנייתה של גמאטרוניק איבדה כ-60% משוויה ב-5 השנים האחרונות, כך ששווי ירד לשפל של כ-40 מיליון שקל, לעומת שווי של כ-160 מיליון שקל בשיא – דצמבר 2009. המניה גם סבלה מסחירות נמוכה, ולמעשה נמקה בשורות האחרונות של הבורסה.

במטרה לאושש את העסק ולהיות תחרותיים יותר, בספטמבר 2016 החליט גורן להקים קו ייצור חדש למוצרי גמאטרוניק בסין. החברה שכרה מבנה בשנגחאי והחלה בשיפוצו, לקראת הפעלת קו הייצור ב-2017. קו הייצור החדש תוכנן להתמקד בשלב הראשון בשוק הסיני, ובשלב מאוחר יותר להרחיב פעילותו לשוק המזרח כולו. ואולם, קו הייצור החדש טרם הצליח להביא לשינוי כיוון: ב-2017 סך המכירות של החברה התכווצו  בכ-13% לעומת 2016, והחברה הפסידה כ-6 מיליון שקל.

מעניין להזכיר דווקא עכשיו, כשגמאטרוניק נמכרת רחוק מהשווי הפוטנציאלי שלה, את יציאתה של קרן פימי, באוקטובר 2010, מהשותפות בחברה. ההיפרדות של פימי מגמאטרוניק, שנבעה מסכסוך עם גורן, השאירה אחריה את החברה עם ואקום ניהולי חמור. ניתן רק לשער, כי אלמלא עזיבתה של פימי, התמונה בגמאטרוניק היתה נראית אחרת ומצבה, כנראה, היה שונה לחלוטין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#