בינתיים רק הבנקים נהנים מרווחיות כרטיסי האשראי - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בינתיים רק הבנקים נהנים מרווחיות כרטיסי האשראי

חברות האשראי פועלות בענף ריכוזי ומניבות רווחים גבוהים לבנקים השולטים בהן. על אף שהבנקים שקלו בעבר להנפיק נתח מהחברות בבורסה, עדיין לא ניתן להשקיע בהן ישירות

תגובות

>> נהוג לבחון את הבנקים בישראל לפי התשואה להון שלהם. תשואה של יותר מ-10% נחשבת לנאה. ניתוח תחום כרטיסי האשראי מעלה כי מגזר זה מייצר במשך שנים תשואות להון גבוהות מ-20%, ואחראי לרכיב משמעותי בהכנסות וברווחי הבנקים הגדולים.

חברות כרטיסי האשראי אחראיות לשליש מהכנסות הבנקים, והרווח הנקי שלהן בפועל הסתכם בחמש השנים האחרונות בכ-5 מיליארד שקל - מעט פחות מרבע מהרווח הנקי המצרפי של שלושת הבנקים הגדולים. זאת, בנטרול תשלומים לבנקים, שמטים את התוצאות של החברות כלפי מטה.

בשוק האשראי פועלות שלוש קבוצות. ישראכרט, המחזיקה בנתח שוק של כ-45%, נשלטת בידי הפועלים (98%). כ.א.ל, עם נתח של 30%, נשלטת בידי דיסקונט (72%, כשבשאר מחזיק הבינלאומי). לאומי קארד, עם נתח שוק של כ-25%, נשלטת בידי לאומי (80%).

כל הקבוצות מנפיקות וסולקות כרטיסי מאסטרקרד וויזה (כ-74% מהשוק). ישראכרט מנפיקה וסולקת בלעדית כרטיסי ישראכרט ואמריקן אקספרס. כ.א.ל מנפיקה וסולקת בלעדית כרטיסי דיינרס. בנוסף, מציעות החברות הלוואות לבתי עסק ולמחזיקי הכרטיסים.

ב-2010 הסתכם מספר כרטיסי האשראי הפעילים בישראל בכ-5.4 מיליון. היקף העסקות שבוצע באמצעותם היה כ-184 מיליארד שקל - צמיחה של כ-9.7% לעומת 2009.

הכנסות חברות כרטיסי האשראי צמחו ב-2010 לכ-3.5 מיליארד שקל, צמיחה שנתית ממוצעת של יותר מ-6% מאז סוף 2007. מקור ההכנסות העיקרי הוא העמלות הנגבות מבתי עסק וממחזיקי הכרטיסים.

הכנסה נוספת נובעת מאשראי שמעמידות החברות, תחום שהתפתח בשנים האחרונות. הרווח הנקי המצרפי המדווח של הענף הסתכם בכ-580 מיליון שקל ב-2010, אבל רווח זה מוטה כלפי מטה בשל תשלומים לבנקים בגין שירותים (כמו שיווק) שהם מספקים לחברות האשראי ובשל הסיכון שהלקוחות לא ישלמו את חובותיהם. תשלום זה בולט בעיקר בישראכרט, שהנתח שהיא מעבירה לפועלים מפחית משמעותית את הרווח הנקי שלה. בנטרול התשלומים החברות היו מציגות ב-2010 רווח נקי של יותר ממיליארד שקל.

חסמי כניסה וכשלי שוק

שוק כרטיסי האשראי מאופיין בריכוזיות גבוהה, ובחסמי כניסה משמעותיים. מדו"ח שהוגש ב-2010 לוועדת הכלכלה של הכנסת עולה שקיימים כשלי שוק משמעותיים בתחום, כמו היעדר סליקה הדדית בחלק מהכרטיסים ועמלות צולבות גבוהות יחסית.

כשלקוח "מגהץ" כרטיס אשראי מתבצעת פנייה של בית העסק לחברת הסליקה, שאינה בהכרח מנפיקת הכרטיס. חברת הסליקה מעבירה את תמורת העסקה לבית העסק ובמקביל פונה למנפיקה, כדי שזו תגבה את התמורה מהלקוח. החברה הסולקת גובה עמלה מבית העסק. חלק מהעמלה נשאר אצל הסולקת, ורובה - "עמלה צולבת" - מועברת למנפיקה. לפיכך, עיקר ההכנסות בענף הן מהנפקת הכרטיסים.

יותר מרבע מהכרטיסים נסלקים בלעדית על ידי סולק אחד - כך שחלק ניכר מהשוק סגור בפני סולקים חדשים או התרחבות של סולקים קיימים. כך ישראכרט (כרטיסי ישראכרט ואמריקן אקספרס), למשל, יכולה לגבות עמלה צולבת גבוהה יחסית. שיעור העמלה הצולבת שגובות חברות האשראי מבתי העסק בישראל - כ-1.1%, קרוב לממוצע העולמי.

עם זאת, זהו שיעור גבוה במידה ניכרת בהשוואה לעמלות במדינות שהופעלה בהן רגולציה להפחתתן. הרגולטור הסדיר חלקית סליקה הדדית בין חברות והביא להפחתה הדרגתית בעמלות הנגבות מבתי העסק - מכ-1.2% ב-2007 לשיעור מתוכנן של כ-0.88% ב-2012. המשמעות היא אובדן הכנסות שנתיות של 300-400 מיליון שקל לענף, או 100-150 מיליון שקל לכל אחת מהחברות, לעומת ההכנסות לפני חמש שנים.

על פניו מעורבות זו צפויה לפגוע בתוצאות החברות, אך הן זיהו שני מקורות ליצירת צמיחה: הגדלת פעילות באמצעות כרטיסים חוץ-בנקאיים והגדלת היקף האשראי ללקוחות ולבתי עסק.

עד 2009 נחשבה ישראכרט, הגדולה בענף, לשוקטת על שמריה. המתחרות, לאומי קארד וכ.א.ל, רשמו עד אז צמיחה חזקה בהתבסס על הכרטיסים החוץ-בנקאיים.

כ.א.ל, שנחשבה לחדשנית מכולם, ביססה את צמיחתה גם על סליקת אתרי אינטרנט (ובכללם אתרי פורנו וההימורים) - תחום המתאפיין בסיכון גבוה יותר ובעמלות גבוהות.

בשנתיים האחרונות צימצמה ישראכרט משמעותית את נחיתותה בתחום הכרטיסים החוץ-בנקאים תוך שיתוף פעולה עם עמיתי חבר, מועדון שבו יותר מ-100 אלף חברים והרחבת השיתוף עם מועדון לייף סטייל, הכולל כ-200 אלף מחזיקי כרטיס אשראי. חלקה היחסי של כ.א.ל בתחום התכווץ, תוך שהיא נאלצת לצמצם את פעילותה בסליקת אתרי פורנו והימורים וסופגת קנסות רגולטוריים.

שוק ההון מחכה

כל עוד הצמיחה במשק תימשך ברמה הנוכחית, נראה גידול בצריכה שיתבטא בגידול בשימוש בכרטיסי אשראי ובגידול בהלוואות שיעמידו חברות האשראי. הנפקת נתח מחברת אשראי יכולה להתקבל בברכה בשוק ההון ולסייע לבנקים להגדיל נזילות והלימות הון.

בעבר, דובר על הנפקת כ.א.ל ונראה כי שליטה מלאה של דיסקונט בה היתה סוללת את הדרך למהלך כזה. הפועלים מצדו שקל בשנים האחרונות למכור נתח מישראכרט או להנפיקה בבורסה. אף שהבורסה נהנתה בשנים האחרונות משתי תקופות גאות, לא יצאה הנפקה כזו לפועל, מה שמחזק את ההנחה שבהפועלים מעדיפים להותיר את החברה הרחק מעין הציבור ומגדיל את הסבירות להכנסת שותף פרטי.

-

שמעון אוליאל הוא מנהל מחלקת המחקר באנליסט. מיכאל בן יעקב הוא אנליסט בבית ההשקעות. חברות בקבוצה עשויות להחזיק בניירות ערך הקשורים לכתבה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#