הביכורים של אראל מרגלית לבורסה - פעילות מיושנת ורווחית ופעילות חדשה והפסדית

סלטיק מספקת פלטפורמת התראות מבוססות זמן ומיקום, המיועדות במיוחד למדינות עולם שלישי ואפליקציה לתוכן מותאם אישית המיועדת לסמארטפונים

גיא ארז
גיא ארז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אראל מרגלית
אראל מרגליתצילום: מוטי מילרוד

גל ההנפקות ששטף את הבורסה בתל אביב בשנתיים האחרונות לא התבטא עד כה, בהגעתן של חברות טכנולוגיה רבות, ובבורסה שמחים לקבל את פניה של חברת סלטיק (Celltick), הרואה את הנפקתה כתחנת מעבר בדרך לנאסד"ק. החברה, שפירסמה היום תשקיף לקראת הנפקה, נהנית אמנם מהכנסות ורווחיות תפעולית מאז 2009, אך עדיין מפסידה כסף, ועדיין לא הצליחה לחדור באופן רציני לארה"ב.

מאחורי סלטיק עומדות כמה קרנות הון סיכון שהשקיעו בה כ-45 מיליון דולר ב-5 סיבובי השקעה, האחרון שבהם ב-2011. ואולם, קשה להצביע על מוצריה בתחום הטכנולוגיה והתוכן הסלולרי כשוברי שוק או בעלי ייחוד יוצא דופן – ועיקר הכנסותיה מגיעות ממדינות באסיה ואמריקה הלטינית.

החברה - שבשליטת קרנות ההון סיכון JVP של אראל מרגלית (35.3%), אמאדאוס קפיטל (25.1%) וקריאוס קפיטל (8.6%) - מעוניינת לגייס 15-12 מיליון דולר לצורך מימון המשך הצמיחה שלה והעמקת החדירה שלה לארה"ב - אחד השווקים החלשים שלה - לפי שווי של 100-90 מיליון דולר.

סלטיק, שהוקמה ב-2000, מנוהלת על ידי רונן דניאל, שגם נמנה עם מייסדי החברה.  החברה פועלת בתחום הטכנולוגיה והתוכן הסלולרי. היא מעסיקה כיום כ-150 עובדים (100 מהם בישראל וכ-30 בהודו) ופועלת ב-18 מדינות, ומרכז ההנהלה והפיתוח פועל בישראל. בחברה הושקעו עד כה כ-80 מיליון דולר במו"פ, ו-כ-18.4 מיליון דולר ב-2017-2015.

החברה פועלת בשני תחומי פעילות, ובכל אחד מהם שתי פלטפורמות שהתווספו אליה לאורך השנים. עם הקמתה פיתחה את פעילות LiveScreen , פלטפורמות התראות (נוטיפיקציות) מבוססות זמן ומקום. הפלטפורמה, המעוגנת בפטנטים, מאפשרת משלוח הודעות והתראות אינטראקטיביות, כמו חדשות ועדכונים על מזג האוויר, בזמן אמת למשתמשי קצה, וזאת מבלי לצרוך משאבי רשת וללא עלות.

מדובר בפעילות שעשויה להיתפש כמיושנת עבור הצרכן המערבי, מכיוון שאינה מחוברת לרשת, וככזו היא אכן פונה בעיקר למדינות מתפתחות. לקוחות החברה הם מפעילים סלולריים גדולים, שמשתמים בה לצורך הפצת תכנים ושירותים למנויים. בתשקיף החברה מעידה סלטיק על מדינות אלה כחשופות למשברים פוליטיים, שעשויים להקטין ואף להפסיק את פעילותה ולעכב או למנוע ממנה קבלת תשלום מלקוחות הפועלים באזורים אלה.

חלק נכבד ממכירות LiveScreen נובע ממכירת תכנים על גבי טלפונים שאינם חכמים, שמספרם מוערך בכ-2.5 מיליארד בעולם. לאור מגמת המעבר לטלפונים חכמים גם בעולם השלישי, סלטיק נוקטת בפעולות להתאמת מוצרי LiveScreen לשימוש בסמארטפונים. לפי התשקיף, הפעילות הכניסה לחברה כ-22.1 מיליון דולר ב-2017, ירידה של 4.4% לעומת 2016.

רוב ההכנסות הגיעו מאסיה, שם נרשמה עלייה של 17.4% בהכנסות ל-14.4 מיליון דולר. מנגד, במרכז ובדרום אמריקה נחתכו ההכנסות ב-46% ל-3.3 מיליון דולר, וזאת כתוצאה מ''שינוי מגוון השירותים מקידום המוני באמצעות ברואדקאסט לקידום פרטני, איכותי וממוקד יותר של הלקוחות, וכן המלצות על אפליקציות ותכנים מתקדמים", נכתב בתשקיף. בשל הירידה בהכנסות, הרווח התפעולי מהפעילות נפל ב-2017 ב-31% ל-5.5 מיליון דולר בלבד, והרווח הנקי ממנה ירד ב-36% ל-4.1 מיליון דולר.

מפעילות זו נגזרה פלטפורמה נוספת ב-2009, Mass Alert, המספקת התראות חירום על אירועים חריגים כמו שטפונות, רעידות אדמה, פיגועים, מבוססות מיקום בזמן אמת, גם כשהרשת הסלולרית קורסת. המוצר פונה למפעילים סלולריים, ומתרחבת לפנייה לממשלות. עד כה חתמה החברה חוזים מול טייוואן, הפיליפינים, צ'ילה, ליטא ומונגוליה.

כתוצאה מתיקנון תחום התראות החירום בסלולר, קיימת מגמה של עלייה בביקוש למוצרי Alert Mass ותואמיו, מה שגורם לחברה להעלות את תחזית הכנסותיה מהמוצר בשנים הקרובות. המוצר נחשב לפשוט, ואינו דורש פיתוחי חומרה ייעודיים, מצב שמוזיל מאוד את עלויות החברה ומעלה את שולי הרווח. החברה מקיימת מגעים ממושכים עם גורמים ממשלתיים ומפעילים סלולריים בכמה מדינות בהיקף של 12 מיליון דולר, אם כי לפי החברה עצמה לא ניתן להעריך את עיתוי קבלת הזמנות מהם, אם בכלל.

מכוונת גם לסמארטפונים

החברה לא פונה רק למכשירים ישנים בעולם השלישי. תחום הפעילות השני שלה עדכני בהרבה, ומיועד למכשירי אנדרואיד, להם נתח של כ-80% מהסמארטפונים בעולם. אפליקציית START, שהחלה לפעול ב-2013, היא מסך פתיחה המותאם אישית למכשירים, באמצעותה מוצעים תכנים מגוונים מגופי תוכן שונים בכל העולם. הכנסותיה מגיעות מפרסומות המשולבות כחלק אינטגראלי בתכנים.  שיווק האפליקציה נעשה בעיקר באמצעות מפעילים סלולרים ויצרני טלפונים המתקינים את האפליקציה על הטלפון (מרבית המשתמשים), במהלך ההפעלה הראשונית של המכשיר או על ידי הורדתה בחנות האפליקציות.

בחברה מתגאים ב-102 מיליון התקנות של האפליקציה, אך רק כ-10 מיליון הורדו באופן אקטיבי בחנות האפליקציות. לפי סלטיק, בסוף 2017 היו לה כ-83 מיליון מכשירים בהם מותקנת האפליקציה, ושיעור השימור שלהם לאחר 90 יום הוא 20.5%.

החברה אמנם מציגה הכנסות של 6.8 מיליון דולר מפעילות זו - גידול חד של 345% לעומת 2016 - אך נתון זה מטעה. לאחר גביית התשלום מרשתות הפרסום, אותו היא מחלקת בין שותפיה, רק כ-40% בממוצע מההכנסות נותר אצלה.

העלויות הקבועות שלה בפעילות זו ב-2017 עדיין גבוהות מהכנסותיה, כ-9.3 מיליון דולר, ולה גם עלויות משתנות בגובה 4.8 מיליון דולר. כך, ההפסד התפעולי הסתכם בשנה שעברה ב-7.3 מיליון דולר, בהמשך להפסד של 8.8 מיליון דולר ב-2016.

גם מפעילות מסך הפתיחה נגזרה בשנה שעברה פעילות נוספת, Magazine - מגזין סלולרי לפי דרישה, דרכו נצפים כיום יותר ממיליארד דפי תוכן בחודש. פעילות זאת פונה למפתחי אפליקציות, כדי לעודד מעורבות ופעילות המשתמשים באפליקציה ולהגדיל את הכנסות החברה ושותפיה.

סך הכנסות החברה ב-2017 הסתכמו בכ-29 מיליון דולר, צמיחה של 17% לעומת 2016. מחצית ההכנסות הגיעו מאסיה, 8.4 מיליון דולר ממרכז ודרום אמריקה, ו-700 אלף דולר בלבד מארה"ב. כ-37% מהכנסותיה מגיעות משלושה לקוחות מהותיים (אחד מהם מפעילות Start, ושניים מפעילות Livescreen).

בקופת החברה נותרו נכון לסוף השנה שעברה 2.7 מיליון דולר בלבד, ולה מסגרת אשראי של 9 מיליון דולר מבנק לאומי, מהם נוצלו יותר ממיליון דולר. לחברה חוב של כ-3 מיליון דולר לקריאוס קפיטל, אותו עליה לפרוע תוך עד שנה, ועוד כ-3.6 מיליון דולר בטווח של בין שנה לשנתיים, ועוד 2 מיליון דולר בטווח של שנתיים עד חמש שנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker