הערכות: רשות ההגבלים תפוצץ את המיזוג בין מזרחי-טפחות לאגוד - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכות: רשות ההגבלים תפוצץ את המיזוג בין מזרחי-טפחות לאגוד

בימים הקרובים צפויה פגישה מכרעת בנושא בין הצדדים - אך ממסר שהעבירה באחרונה הרשות למזרחי טפחות ולבעלים של אגוד, עולה כי עסקת המיזוג לא תאושר. בעלי השליטה באגוד נואשים להשלים את העסקה - ומאיימים בצעדים חריפים אם לא תאושר

48תגובות
אורי שוורץ
רוני פרל

האם עסקת המיזוג בין בנק מזרחי טפחות לבנק אגוד על סף פיצוץ? במערכת הבנקאות מעריכים כי באווירה הנוכחית - הרשות להגבלים עסקיים לא תאשר את מיזוגו של אגוד לתוך מזרחי. כך עולה גם ממסר שהעבירה באחרונה הרשות למזרחי טפחות ולבעלים של אגוד. על פי המסר הנטייה היא לא לאשר את המיזוג - אלא אם יתקבלו נתונים חדשים שסותרים את ההחלטה המסתמנת ברשות. בימים הקרובים צפויה להתקיים פגישה נוספת בין הצדדים, שבה ינסו מזרחי טפחות ובעלי השליטה באגוד לשכנע את אנשי רשות ההגבלים לאשר בכל זאת  את המיזוג.

ימים מאתגרים עוברים על אורי שוורץ, היועץ המשפטי הראשי של הרשות להגבלים עסקיים. ב–17 במאי שוורץ יצטרך להכריע אם לאשר את עסקת המיזוגו בין בנק מזרחי טפחות, השלישי בגודלו בישראל, לבנק אגוד, הבנק השישי בגודלו.

שוורץ מוביל את הטיפול בסוגיה רגישה זו מכיוון שבהתאם להסכם ניגוד העניינים של הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, היא אינה יכולה לטפל בה. ההתלבטות היא בשאלה אם היעלמותו של בנק כמו אגוד תתרום לתחרות במערכת הבנקאות או להיפך. לכאורה, אם מסתכלים על המספרים היבשים, למרות ניסיונות ומהלכים של בנק אגוד בתחום הקמעונות, כמו חשבון הפוך, הוא לא הצליח עד כה לכבוש נתחי שוק על חשבון הבנקים האחרים: נתח השוק שלו בתחום האשראי לציבור עמד נכון לסוף 2017 על 2.6%, בתחום הפיקדונות לציבור הנתח של הבנק הוא 2.8%, וההון העצמי של הבנק מהווה 2.3% מההון העצמי המצטבר במערכת הבנקאות.

סניף של בנק מזרחי
אליהו הרשקוביץ

לאחר שבנק אוצר החייל נבלע בתוך הבנק הבינלאומי, ודקסיה ישראל עשוי להתמזג עם בנק ירושלים, מיזוג בין מזרחי טפחות לאגוד עשוי להיות חלק מירידה משמעותית במספר הבנקים הקטנים בישראל.

מעבר לכך, במהלך הבדיקות שביצעו ומהחומרים והנתונים שאספו מהבנקים השונים, גילו ברשות להגבלים עסקיים כי בתוך כשנה הצליח אגוד לגייס מבנקים אחרים כ–6,000 לקוחות (שהמשכורת החודשית שלהם היא לפחות 5,000 שקל). אמנם לא מדובר במספרים גבוהים, מכיוון שבקרב משקי הבית ישנם כיום כ–3.5 מיליון חשבונות בנק, אך ברשות ההגבלים ראו בכך צעד חשוב שעשוי להביא דווקא לקידום התחרות. 

כחלון, כהן ושטרום מתנגדים — בר תומכת

ההחלטה של שוורץ אינה טריוויאלית, שכן מופעלים עליו לחצים פוליטיים כבדים מצדם של שר, האוצר משה כחלון, ושר הכלכלה, אלי כהן — שרשות ההגבלים כפופה אליו.

שלמה אליהו
עופר וקנין

בשבועות האחרונים כחלון וכהן נפגשו עם שוורץ, והבהירו לו את התנגדותם למיזוג. הם רואים בו חדשות רעות לתחרות, וסבורים כי הקטנת מספר השחקנים במערכת הבנקאות, ובטח היבלעותו של בנק כמו אגוד, עם הון עצמי לא קטן של כ–2.5 מיליארד שקל, היא אנטיתזה מובהקת למדיניות הממשלה, ועומדת גם בסתירה להבטחותיו של כחלון ערב הבחירות האחרונות כי יעשה ככל שביכולתו כדי להגדיל את התחרות במערכת הבנקאות.

לכחלון ולכהן אין סמכות רשמית לקבוע את גורל המיזוג, אך הם מקווים שהלחץ שהם מפעילים יישא פרי ויביא את רשות ההגבלים להחליט שלא לאשר את המיזוג.

גם דרור שטרום — שמונה על ידי כחלון ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לעמוד בראש הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות — מתנגד למיזוג. חברים נוספים בוועדת שטרום טוענים כי העסקה תקרב את מזרחי טפחות אל הפועלים ולאומי — וכי שלושת הבנקים ידאגו לחסום את כל שאר המתחרים.

בעלי המניות בבנק אגוד
.

נראה שהיחידה שתומכת במיזוג היא המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שאמרה בהזדמנויות שונות כי בנק ישראל תומך בעסקה, ורואה בה הזדמנות להגברת התחרות במערכת. בעקבות בדיקות שנעשו בבנק ישראל, היא סבורה כי בנק אגוד לא תורם לתחרות, וכי המיזוג יכול להגביר את התחרות בכך שייווצר גורם עוד יותר חזק ומשמעותי, כמו מזרחי. בר, בדומה לכחלון וכהן, נקטה קו אקטיבי וקיימה אף היא פגישה עם שוורץ. היא ניסתה לשכנעו כי הדרך הטובה להגברת התחרות היא חיזוקו של מזרחי באמצעות מיזוג אגוד לתוכו.

בדומה למפקחים קודמים, ולעמדת בנק ישראל באופן כללי, בר מעדיפה שיהיו כמה שפחות בנקים קטנים — שהשפעתם על המערכת, להערכתה, זניחה — שיוצרים סיכונים יציבותיים שבנק ישראל נאלץ להתמודד עמם. בר גם ממשיכה להתעקש כי הישארותה של חברת כרטיסי האשראי כאל בבעלות דיסקונט תסייע לבנק להתחרות טוב יותר מול הפועלים ולאומי — דבר שבינתיים לא קורה בשטח, בשעה שכאל ממשיכה בתנופה, ובעיקר דואגת לגידול רווחיה באמצעות גביית ריביות של כ–11%, מהגבוהות בענף, מלקוחותיה הפרטיים. נראה כי גישה זאת של בר עדיין לא הוכיחה את עצמה כתורמת להגברת התחרות במערכת הבנקאות.

הבעלים באגוד כשלו — אך רוצים מאות מיליוני שקלים

בעלי השליטה בבנק אגוד הם מהמשפחות העשירות בישראל. מדובר בשלמה אליהו (27.2%), בעל שליטה במגדל ביטוח; משפחת לנדאו, בראשות ישעיהו לנדאו (24.8%), המחזיקה בין השאר בחברת חיפושי גז ונפט רציו, הנסחרת לפי שווי של כ–3 מיליארד שקל, בעסקי נדל"ן ובעסקים אחרים.

מיזוג מזרחי-טפחות

בעלי שליטה נוספים בבנק הם משפחת מנור (11.4%), לשעבר שותפה של נוחי דנקנר באי.די.בי אחזקות, וכיום בעלת השליטה בקבוצת לובינסקי, יבואנית מכוניות מדגם פג'ו וסיטרואן, וכן מחזיקה נדל"ן יקר בישראל ובחו"ל. לצדם מחזיקה יעל אלמוג זכאי, גם היא ממשפחת מנור, ב–11.4% מאגוד גם כן. השותפים האלה שולטים באגוד במשך כ–23 שנה, אך בשל יחסים רעועים, ובשל כך שהבנקאות אינה תחום העיסוק העיקרי שלהם — היו ביניהם סכסוכים והם לא הצליחו להשביח את אגוד.

העסקה עם מזרחי מהווה עבורם הזדמנות מצויינת לקבל סכומים לא־מבוטלים. העסקה נבנתה כך שערב השלמתה הם יקבלו דיווידנד של 100 מיליון שקל, וכן יוקצו להם מניות של מזרחי טפחות בשווי של כ–1.32 מיליארד שקל שיהיו חסומות למכירה בבורסה במשך חצי שנה ממועד השלמת העסקה.

אם העסקה תצא לפועל, שלמה אליהו, שמחויב בכל מקרה להיפרד מאחזקותיו באיגוד בגלל השליטה במגדל ביטוח, אמור לקבל מזומן ומניות של מזרחי בהיקף כספי ברוטו (לפני תשלומי מס) של כ– 384 מיליון שקל; משפחת לנדאו אמורה לקבל כ–350 מיליון שקל; משפחות מנור ואלמוג־זכאי כ–160 מיליון שקל כל אחד; והציבור כ–355 מיליון שקל. הסכומים האלה מהווים פיתוי רציני עבור בעלי שליטה באגוד, שמקדישים בחודשים האחרונים מאמצים רבים בכדי להשלים את העסקה — בעוד שלהנהלה הנוכחית של אגוד אין שום אינטרס שהיא תצא אל הפועל.

בעלי השליטה — שהשאירו במשך 19 שנה כיו"ר הדירקטוריון את זאב אבלס, המפקח על הבנקים לשעבר, שגרף שכר מצטבר של עשרות מיליוני שקלים, ושבתקופתם הבנק חילק אשראיים בעייתיים ללווים שהסתבכו כמו נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, מוטי זיסר המנוח ,יוסף גרינפלד ואחרים — מהווים למעשה אחת הסיבות העיקריות למצבו העסקי העגום של אגוד, בנק שמרבית ההכנסות שלו נבלעות בהוצאות שכר ל–1,250 עובדיו (מתוכם כ–900 קבועים) ולשירותי מחשוב.

כך, אגוד, המנוהל בארבע השנים האחרונות על ידי ישראל טראו, סובל מחולשות רבות ומהותיות שהפכו אותו לאחד הבנקים החלשים במערכת מבחינת הביצועים. הסיבות לכך נעוצות בין השאר בתשלומים גבוהים שהועברו ללאומי בעשור האחרון בגין שירותי מחשוב, שמגיעים לכ–120 מיליון שקל בשנה; הוצאות שכר גדולות שהגיעו לכ–512 מיליון שקל ב–2017, בשל העובדה שהסכם השכר של עובדי אגוד צמוד לזה של עובדי לאומי; והגבלות רגולטוריות שונות, שמונעות מאגוד להתרחב ומשיתות עליו הוצאות כבדות.

גורמים אלה ואחרים הביאו לכך שהתשואה להון של אגוד בחמש השנים האחרונות היתה 4%–6% — הנמוכה משמעותית מהממוצע במערכת, ולכך שהציג גם את יחס היעילות התפעולית הגרוע במערכת, שהגיע לרמות של יותר מ–80%, ואף ל–95% ב–2016. בשנה שעברה אגוד אמנם הציג שיפור מסוים ביחס היעילות התפעולית — אך הוא עדיין ממשיך להיות הגרוע במערכת, בשיעור של כ–77%.

בעלי השליטה באגוד טוענים כי אגוד הוא חברה בע"מ, שלבעלים שלה יש זכות למכור את החזקותיהם לכל מי שמוכן לשלם על כך מחיר מרבי, ומוסיפים כי העסקה עם מזרחי טפחות באה אחרי שלא נמצאו רוכשים אחרים שהיו מוכנים לשלם להם סכומים דומים.

סניף של בנק אגוד
שי אפשטיין

בנוסף, הם מאיימים כי אם המיזוג לא יאושר, הם יפנו לערכאות משפטיות ויערערו על ההחלטה. הם גם מאיימים כי במקרה שכזה, הם יפעלו לרוקן את אגוד מכל נכסיו וייפרדו מכל עובדיו — כך שעובדי אגוד יקבלו פיצויים של 100%, המגיעים להם לפי החוק. זאת, במקום פיצויים מוגדלים של כ–270% — סכום שעליו מדובר בקשר לפיצויים שישולמו לכ–500 עובדים שיפרשו בעקבות המיזוג עם מזרחי טפחות. במקרה שכזה, הבעלים של אגוד מעריכים שהם יישארו עם הנדל"ן של הבנק, בשווי מאות מיליוני שקלים, ובכך ייהנו מתמורה נטו (בניכוי תשלום הפיצויים לעובדים) אף גבוהה יותר ממה שהיו מקבלים בעסקה עם מזרחי טפחות.

ואולם באווירה הנוכחית, ספק אם בעלי השליטה יצליחו להוציא אל הפועל את האיומים שלהם לפרק באופן כזה את הבנק ולמכור את נכסיו לכל המרבה במחיר. סביר להניח שהסתדרות, חברי כנסת וגורמים נוספים לא יישבו בחיבוק ידיים ויתנו לזה לקרות בקלות.

בהתאם לכך, אם המיזוג לא יאושר, אגוד צריך לשאוף להחליף את הדירקטוריון הנוכחי בדירקטוריון נמרץ ועצמאי יותר, וכך גם לפחות חלק מההנהלה. בנוסף לכך, על הבנק לבצע תוכנית התייעלות נוספת שתכלול פרידה מעובדים נוספים, וכן לפעול מול המפקחת על הבנקים כדי שתסייע לו לסיים את הסכם השכר הבעייתי הצמוד ללאומי. זאת, מאחר שאגוד מתנהל כיום בצורה אבסורדית, והוא הרבה פחות יעיל ורווחי מלאומי, אף שעובדי שני הבנקים נהנים מתנאים דומים. בנוסף לכך, אגוד צריך לפעול לקבלת הקלות רגולטוריות בכל הקשור לתשתית מחשב שתאפשר לו להשתחרר מהעלויות הכבדות המשולמות ללאומי. במידה והמיזוג לא ייצא לפועל, אליהו יצטרך בכל מקרה למכור את אחזקותיו, דבר שיתבצע ככל הנראה בבורסה לפי מחירים נמוכים מאלה שהציע מזרחי. ואולם הדבר לא אמור למנוע מאגוד לבצע גיוס הון של כמה מאות מיליוני שקלים, כפי שעשה

לפני כשנה וחצי בנק דיסקונט. גיוס שכזה אמנם יתבצע כשאגוד נסחר לפי מכפיל הון נמוך של כ–0.55, ובכך הוא ידלל את בעלי המניות הנוכחיים במחיר נמוך — אך הוא יגדיל את הסיכויים של הבנק לשפר בעתיד את רווחיותו באמצעות גידול בהיקף הפעילות, גם אם בעלי השליטה הנוכחיים לא ירצו בכך. אם כל הצעדים האלה יתבצעו, סביר להניח ששוויו של אגוד יעלה, ואז בעלי שליטה הנוכחיים — גם אם אחזקותיהם ידוללו, בהנחה שלא ישתתפו בגיוס הון עתידי — יוכלו למכור את יתרת החזקותיהם בבורסה או לרוכשים אסטרטגיים במחירים גבוהים יותר.

למה מזרחי כל כך מעוניין בעסקה?

מזרחי טפחות הוא הבנק היעיל (לפי היעילות תפעולית, המודדת את היחס בין הוצאות להכנסות תפעוליות של מתחת ל–60%) והרווחי (תשואה להון של למעלה מ–10%) ביותר במערכת. הוא נהנה מהנהלה חזקה, בראשות המנכ"ל אלדד פרשר, ומרוח גבית של גאות מתמשכת בשוק המשכנתאות — שבו מזרחי טפחות נחשב לשחקן הגדול במערכת, עם נתח שוק של כ–36%.

מזרחי טפחות נהנה מיציבות פיננסית גבוהה, שבאה לידי ביטוי בין השאר בהון עצמי של כ–14 מיליארד שקל וחלוקת דיווידנדים בשיעור של 40% מהרווח הנקי השנתי. העסקה עם אגוד תאפשר למזרחי לעקוף את בנק דיסקונט מבחינת הון עצמי ופרמטרים נוספים — ולבסס את מעמדו כבנק השלישי בגודלו במערכת. עם זאת, גם ללא ביצוע העסקה עם אגוד, אין למזרחי שום מניעה להמשיך לצמוח ולהתחרות מול הפועלים ולאומי, בדיוק כפי שהוא עושה היום.

יגאל לנדאו
עופר וקנין

עבור מזרחי, רכישת אגוד אינה עסקה שהוא חייב לבצע בכל מחיר, אלא היא מהווה עבורו הזדמנות פיננסית מצויינת להפיק תועלת מסוגיות חשבונאיות וכלכליות הנלוות לעסקה, ובהנחה שיצליח להתגבר על סוגיות של עובדים ומערכות מחשוב, הוא יוכל לשפר את רווחיותו העתידית ב–100–150 מיליון שקל בשנה, לאחר שב–2017 הרווח הנקי שלו הסתכם ב–1.35 מיליארד שקל.

העסקה עם אגוד תקרב את מזרחי מהר יותר אל היעדים היומרניים שהציב לעצמו בתוכנית האסטרטגית החדשה ל–2017–2021. יעדי התוכנית, שפורסמה בסוף 2016, עוסקים בהגעה לנתח שוק של 20% מסך תיק האשראי לציבור (לעומת 18.8% בסוף 2017) וליחס יעילות תפעולית של נמוך מ–55%.

כך, אחד המניעים העיקריים של מזרחי לרכוש את אגוד הוא רווח חשבונאי גבוה של כמיליארד שקל שהעסקה תאפשר לבנק לרשום. בהתאם לכללי החשבונאות, כשבנק רוכש נכס אחר במחיר הנמוך מהונו העצמי של הבנק הנרכש, הבנק הרוכש יכול להכיר ברווח החשבונאי כמוניטין שלילי, המגלם את הפער בין השווי שלפיו תתבצע העסקה (כ–1.4 מיליארד שקל) להון העצמי של אגוד (כ–2.5 מיליארד שקל).

האפשרות להכיר ברווח חשבונאי זה אפשרה למזרחי להציע עבור אגוד מחיר הגבוה ב–15%–20% ממכפיל הון (היחס בין ההון העצמי לשווי השוק) של כ–0.5, שלפיו נסחר אגוד בעת ההודעה על המגעים בין הצדדים, שהתחילו בסוף יולי 2017, וגם להציע מחיר גדול יותר משהיו מוכנים לשלם עליו מתעניינים אחרים — ובהם קבוצה בראשות אלי יונס, מנכ"ל מזרחי לשעבר, ובנק דיסקונט.

בניגוד למגמה של הבנקים הגדולים האחרים, מזרחי דווקא מגדיל את מספר הסניפים ומתמקד בבנקאות האישית הישנה ולא בבנקאות הדיגיטלית. בהתאם לכך, במזרחי בונים על כך שרכישת אגוד, המחזיק ב–36 סניפים ברחבי ישראל, תאפשר לו לקדם אסטרטגיה זו.

כמו כן, התוכנית האסטרטגית מדברת על ירידה מסויימת בקצב הגידול השנתי בתחום המשכנתאות, שעמד בשנים אחרונות על כ–10% ויותר, ותרם כ–40% לרווח השנתי הנקי של הבנק. התוכנית עוסקת גם בהורדת הרגל מהגז בכל הקשור למתן אשראי צרכני ללקוחות פרטיים, ובהתמקדות במתן אשראי לעסקים קטנים, עסקים בינוניים ועסקים גדולים — מגזרים שבהם נתח השוק של מזרחי טפחות קטן מ–10%.

כך, במזרחי בונים על כך שבאמצעות העסקה עם אגוד, שתביא לתוספת הון של כ–2.5 מיליארד שקל; לגידול של כ–11.5 מיליארד שקל לתיק האשראי העסקי־מסחרי; ולקבלת נגישות למקורות מימון מוזלים כמו פיקדונות הציבור של כ–33 מיליארד שקל. הבנק יוכל להתמודד טוב יותר מול הפועלים ולאומי על הובלה של עסקות אשראי גדולות בתחומי אנרגיה, תשתיות והיי־טק, וכן לצמצם פערים בתחומי אשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

אייל עופר
אלון רון

עם זאת, גם אחרי העסקה עם אגוד, תיק האשראי של מזרחי אמנם יגיע ליותר מ–200 מיליארד שקל, אך יהיה נמוך משמעותית מזה של לאומי (כ–270 מיליארד שקל) ושל הפועלים (כ–275 מיליארד שקל), וגם הונו העצמי יהיה נמוך ביותר מחצי מזה של הפועלים ולאומי.

כמו כן, התחרות באשראי עסקי כיום מגיעה בעיקר מהגופים המוסדיים, המחזיקים ביותר מ–60% מנתח שוק באשראי העסקי — דבר שהחליש את כוחם של הפועלים ולאומי. גם בתחומי אשראי לעסקים קטנים ובינוניים קיימת תחרות מבנקים בינוניים אחרים, כמו דיסקונט והבינלאומי, ומחברות כרטיסי אשראי, שעם הפרדתן מהבנקים של ישראכרט ולאומי קארד יגבירו את הפעילות במגזר זה — וסביר להניח שבשלב מסויים יצטרפו לתחרות על הפלחים האלה באשראי גם גופים מוסדיים.

משפחות ורטהיים ועופר יישארו במזרחי

הבעלים של מזרחי טפחות הם שתיים מהמשפחות העשירות בישראל — משפחת עופר, המחזיקה ב–22% מהון המניות של הבנק; ומשפחת ורטהיים, המחזיקה בכ–22%. מלבד מזרחי טפחות, שתי המשפחות שולטות בנכסים גדולים ורווחיים נוספים. משפחת ורטהיים שולטת בקוקה קולה ישראל ושותפה בקשת ובאלוני חץ; ומשפחת עופר שולטת בענקית הקניונים מליסרון.

השותפים האלה רכשו את השליטה במזרחי באמצע שנות ה–90, במסגרת הפרטת הבנק על ידי המדינה, ובהמשך הגדילו את אחזקותיהם. בזכות הגאות בשוק הנדל"ן ומהלכי התייעלות מקיפים שבוצעו בבנק. עבור הבעלים, מדובר באחת העסקות הרווחיות ביותר שעשו. בשקלול הדיווידנדים ומימוש נתח מהמניות, כל אחד מהם הרוויח יותר מ–3 מיליארד שקל על ההשקעה במזרחי. בקרב המתנגדים למיזוגו של אגוד לתוך מזרחי נשמעו בחודשים האחרונים טענות שאין שום סיבה לאשר למשפחות המיליארדרים האלה להגדיל עוד יותר את היקף הנכסים שלהם.

לפי דרישות חוק הריכוזיות, בכל הקשור להפרדה בין החזקות ריאליות לפיננסיות, משפחות ועופר צריכות להחליט עם איזה נכסים הן נשארות עד סוף 2019. זאת, בזמן שבמסגרת ההיערכות לעסקת מזרחי־אגוד, הן כבר החלו לבצע צעדים לשם כך. כך, במשפחת עופר הוחלט כי ליאורה עופר תישאר עם החזקה במליסרון, אייל עופר עם החזקה במזרחי טפחות ודורון עופר יישאר גם כנראה עם החזקה בבנק; במשפחת ורטהיים, נראה דודי ורטהיים יישאר עם החזקה במזרחי — כך שגרעין שליטה בבנק לא יפורק.

בהתאם לכך, במידה ועסקת אגוד לא תצא לפועל, אחת החלופות העומדות בפני מזרחי להמשיך את התנופה העסקית היא הנפקת מניות בהיקף משמעותי, וזאת בכדי להגדיל את ההון הנחוץ לו לגידול בתיק האשראי ולרכישת סניפים נוספים. זאת מכיוון שמזרחי נסחר לפי שווי שוק גבוה של כ–15.3 מיליארד שקל, המגלם לו מכפיל הון של 1.1, ולא אמורה להיות לו בעיה להנפיק הון גם בהיקף של כ–1.5 מיליארד שקל, למשל — ובעלי השליטה יכולים גם להשתתף בהנפקה שכזאת או לחלופין לדלל במקצת את מניותיהם ובכל זאת לשמור על השליטה.

מזרחי גם יכול להתמודד על רכישת בנק דקסיה ישראל, המחזיק בתיק האשראי לרשויות מוניציפליות של כ–9 מיליארד שקל; ולהמשיך ולמכור נתחים מתיק המשכנתאות לגופים מוסדיים — ולהפנות בכך הון חדש לגידול בעסקים קטנים ובינוניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#