החשב הכללי בוועדת הכלכלה: ברגע ששוק כרטיסי האשראי ייפתח לסליקה צולבת, תהיה תחרות והעמלות יפחתו - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשב הכללי בוועדת הכלכלה: ברגע ששוק כרטיסי האשראי ייפתח לסליקה צולבת, תהיה תחרות והעמלות יפחתו

דב קוטלר מנכ"ל ישראכרט: "הצעת החוק מהווה סיקול ממוקד"

תגובות

"ברגע שחברות האשראי יהיו מחויבות לסליקה צולבת תהיה תחרות והעמלות יופחתו. ישראכרט היא היחידה שסולקת את כרטיסה ושיעור החדירה שלה לעסקים קטנים עומד על 80%. אם אין אלטרנטיבה אז אין תחרות, לכן המטרה היא ליצור אלטרנטיבה שתחזק את התחרות בשוק כרטיסי האשראי" - כך אמר הבוקר החשב הכללי באוצר שוקי אורן לועדת הכלכלה שדנה בהצעת חוק ישראכרט.

לפי ההצעה, המפקח על הבנקים, לאחר התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, יוסמך להורות למנפיק שנתח השוק שלו גדול מ-10% להתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת, אם יהיה סבור שהדבר נדרש לצורך הבטחת התחרות בתחום או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים. כמו כן, המפקח יוכל, לאחר התייעצות עם הממונה על ההגבלים, להורות לסולק שנתח השוק שלו גדול מ-20% להתקשר עם מנפיק לצורך סליקת כרטיסי אותו מנפיק. מדובר בהצעת חוק ממשלתית ובהצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי ח"כ דני דנון (ליכוד) שאוחדה אתמול עם הצעת החוק הממשלתית.

אורן הדגיש כי "רוב בעלי העסקים הקטנים משלמים עמלת סליקה של 2% מהעסקות. כשמדברים על מכולות או חנויות קטנות, שהרווחיות שלהם נמוכה ביחס למחזור, אז כל הפחתה בעמלת הסליקה תוביל לעלייה ברווחיות שתהייה גדולה פי 10 או 20".

במהלך הדיון הציגו נציגי האוצר מצגת ובה נתונים על שוק כרטיסי האשראי. מהנתונים עולה כי נכון לשנת 2009 מחזיקה ישראכרט בנתח של 51% משוק הסליקה ולאומי קארד וכאל מחזיקות כל אחת כ-25% מהשוק לטענת האוצר, הצעת החוק נועדה לפתור את הכשל בשוק הסליקה.

לפי נתוני האוצר, ישראכרט מחזיקה בנתח שוק של 17% מתוך היקף העסקאות של מותגי האשראי. מסקר שערך האוצר עלה עוד כי 99% מהעסקים שסולקים עם יותר מחברת סליקה אחת נמצאים בהסכם עם חברת ישראכרט ורק ל-19% מהעסקים אין הסכם סליקה עם ישראכרט. עוד נמסר מהאוצר כי למרות הירידה בעמלה הצולבת בין חברות האשראי בתי העסק לא מדווחים על ירדה בגובה עמלת בתי העסק בחצי השנה הראשונה. כמו כן, עבור ויזה ומאסטרקארד בדרום הארץ ובצפונה עמלות הסליקה הן הגבוהות ביותר, בעוד שבמרכז ירושלים והשפלה עמלות הסליקה הן הנמוכות ביותר".

יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), טען כי "המצב שבו יש לפחות חברה אחת מנפיקה (ישראכרט) שרק היא סולקת את כרטיסיה מוביל לטענות לפגיעה בתחרות. בשוק שמגלגל 160 מיליארד שקל בשנה, כל הפחתה של 0.1% בעמלת הסליקה תוביל לחיסכון של 160 מיליון שקל". הוא הודיע שבכוונתו לסיים את החקיקה במהירות האפשרית.

מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר טען כי "הצעת החוק היא ניסיון לפגיעה במותג ישראלי עד כדי סיקול ממוקד. יש לנו בעיה מהותית עם הדרישה שמנפיק שנתח השוק שלו גדול מ-10% חייב לפתוח את המותג שלו". קוטלר הציע לוועדה לשנות את נוסח החוק, כך שהמפקח יוכל להורות למנפיק לבצע סליקה צולבת רק אם נתח השוק שלו יהיה גדול מ-20%, ורק אם המפקח יחשוב שמדובר בפגיעה ממשית בציבור הוא יוכל לתת את אותה הוראה לחברה שם נתח שוק של למעלה מ-10%.

אורן השיב לו : "אם נעלה את שיעור נתח השוק ל-20%, החוק לא יחול על ישראכרט - וזה אומר שנחוקק חוק שאין לו שום משמעות".

קוטלר גם הסביר כי 90%-95% מהמחזור בשוק (160 מיליארד שקל) נמצא בבתי העסק הגדולים, שנהנים מעמלות נמוכות משמעותית מהעמלות של בתי העסק הקטנים. לדבריו, הדיון מתמקד במחזור שנתי של 5-4 מיליארד שקל בלבד. "אם ההבדל יהיה בפרומיל, לבעל עסק שמשלם כ-10,000 שקל בחודש, אנחנו מדברים על חיסכון של 10 שקלים בלבד", אמר קוטלר.

היועץ המשפטי של ויזה כאל, עו"ד ניב פולני, העיר בתגובה לדברי קוטלר כי "אם היה מדובר בכמה מיליוני שקלים בודדים לא היינו מוצאים את קוטלר בפרלמנט, משקיע מזמנו ומרצו בעניין. אנחנו לא נפגע במותג ישראכרט אלא רק נעצים אותו, בכך שנוכל להציע לבתי העסק מחיר תחרותי בסליקת הפלסטי הזה שנקרא ישראכרט".

אורן העיר לקוטלר ואמר כי הצעת החוק לא תפגע כלל במותג הישראלי, שהשיווק האמיתי שלו צריך להיות מול הלקוחות ולא מול בתי העסק. "מי שמחזיק את הכרטיס, לא יודע מה זה סליקה צולבת וזה לא מעניין אותו", השיב אורן.

חברי הכנסת יצחק וקנין (ש"ס) ויוחנן פלסנר (קדימה) העירו כי עלול להיווצר מצב שהלקוחות הפרטיים לא ירוויחו מההנחה הזו דבר, ותיקון החוק רק יעביר כספים מישראכרט לחברות האחרות. סמנכ"ל הרגולציה בלאומי קארד, גלעד קהת, טען כי "החוק לא יעביר לנו שום רווח מישראכרט ואנחנו ננפיק לה עוד כרטיסים".

וקנין העלה את החשש שלאחר שיפתח השוק יתפתח בו קרטל בין החברות, שיקבעו את העמלות בתיאום. "בנק ישראל לא עושה את העבודה באשר לקביעת תקרת העמלה", הוסיף ח"כ וקנין. החשב הכללי אורן התייחס לדברים ואמר כי "הדאגה שמחירים לא ירדו היא דאגה אמיתית, אך אני לא חושב שיתפתח קרטל בשוק". אורן הוסיף כי אין כוונה להעביר רווחים מחברה לחברה, אלא לטפל בחסם שמונע תחרות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#