הקרב על המונופול של חברת ישראכרט מגיע לוועדת הכלכלה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרב על המונופול של חברת ישראכרט מגיע לוועדת הכלכלה

ההצעה עשויה להחליש את כוחה מול המתחרות; דב קוטלר: "אין תקדים להגדרת מונופול עם נתח שוק של 10%"

6תגובות

ועדת הכלכלה תדון היום בהצעת "חוק ישראכרט", שנועדה למנוע את מונופול החברה בשוק כרטיסי האשראי. על פי הצעת החוק, מנפיק שיחזיק ב-10% או יותר משוק כרטיסי האשראי בישראל יחוייב לאפשר לסולקים מתחרים לטפל בעסקות שבוצעו באמצעות הכרטיסים שלו.

מנכ"ל חברת ישראכרט דוב קוטלר המשיך אתמול את מסכת הלחצים על חברי הכנסת וכתב ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד) כי הוא מתנגד להצעת החוק שתידון בוועדה, וכי יישומה עלול להביא לעליית העמלות ללקוחות המחזיקים בכרטיסים של ישראכרט.

הצעת החוק, שהוגשה על ידי הממשלה, כוללת ארבע נקודות עיקריות: מתן סמכות למפקח על הבנקים לקבוע מהי ההגדרה של מנפיק גדול, פתיחת שוק הסליקה לתחרות, הקלה על הכניסה לשוק ההנפקה ופתיחת שוק הניכיון - המאפשר הקדמת תשלומים לבתי עסק תמורת עמלה או ריבית - לתחרות. הצעת חוק דומה הוגשה באופן פרטי על ידי ח"כ דני דנון (הליכוד).

לפי ההצעה, המפקח על הבנקים יוסמך לקבוע כי כל מנפיק גדול, שמחזיק ב-10% או יותר מכרטיסי האשראי בישראל או שבכרטיסיו בוצעו יותר מ-10% מהעסקות בשוק ייחשב כמנפיק גדול - ובהתאם לכך יחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקות שבוצעו באמצעות הכרטיסים שלו. אם ההצעה תאושר, יוכלו בתי העסק לבחור בין חברות שונות גם לסליקת ישראכרט, והדבר יפחית מכוחה.

בישראכרט מתנגדים לתוקף לקביעת ההגדרה בשיעור של 10% ומוכנים לקבל קביעה של 20%. החברה טוענת כי לפי בדיקות מקיפות שערכה, לא קיים בעולם תקדים להגדרת מונופול או מעמד דומיננטי על סמך נתח שוק של 10% בלבד, וסבורים כי הגדרה כזו מתייחסת לנתח שוק של 25% או יותר.

הלוביסטים של ישראכרט הסתערו על הח"כים

קוטלר כתב אתמול כי "למרבית הצעת החוק אנו מסכימים, למעט העיקרון לפיו גורם המנפיק 10% מכרטיסים או מעבר לכך יוגדר כמנפיק גדול. אין לזה תקדים בעולם". קוטלר הוסיף כי "ישראכרט אינה מנצלת את כוחה לגביית עמלות או ריביות גבוהות מהמתחרים".

עוד הדגיש קוטלר כי ישראכרט מאמינה כי בדיקה הגונה ושקולה תביא לקביעת עיקרון שלפיו מנפיק גדול של כרטיסי אשראי הוא מי שמנפיק יותר מ-20% מכלל הכרטיסים. רק אם המפקח על הבנקים בבנק ישראל יהיה סבור שיש חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור, אז הגדרת מנפיק גדול תופחת ל-10%", הדגיש קוטלר.

ישראכרט שכרה את משרד הלובינג כהן-רימון-כהן. הלוביסטים מטעמה, דפנה כהן ומישל הרוש, נפגשו באחרונה עם ח"כים בניסיון לשכנעם להתנגד להגדרת המנפיק. קוטלר ויו"ר ישראכרט, אירית אייזקסון, הגיעו לפני כמה חודשים לכנסת ונפגשו עם חברי כנסת בעניין. מנגד, חברת כאל שכרה את משרד הלובינג גלעד יחסי ממשל, כשהלוביסט צח בורוביץ פועל לשכנע את הח"כים לתמוך בהצעת החוק.

בפריפריה משלמים יותר

בישראל פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי: ישראכרט של בנק הפועלים, לאומי קארד של בנק לאומי (80% ו-20% בידי קבוצת עזריאלי) וויזה כאל של דיסקונט והבינלאומי. לאומי קארד וכאל המתחרות בישראכרט מעוניינות בחוק שיפחית את כוחה של ישראכרט, שמוכרזת מונופול בתחום הסליקה. אישור ההצעה צפוי להפחית מכוחה של ישראכרט, השולטת בכ-45% משוק האשראי ואינה מאפשרת לחברות אחרות לסלוק עסקות שבוצעו באמצעות כרטיסיה.

לחברות כרטיסי האשראי יש תשתית סליקה המאפשרת להן להעביר כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק. בית העסק מקבל את התשלום בעבור הרכישה מחברת כרטיסי האשראי הסולקת, בניכוי עמלת בית עסק. בשלב הבא דורשת החברה הסולקת ממנפיקת הכרטיס - חברת כרטיסי האשראי של הלקוח - את התשלום שכבר נסלק. תמורת קבלת התשלום מעבירה חברת הסליקה עמלה צולבת (בדומה לדמי הקישוריות בסלולר) לחברת האשראי.

עמלת בית העסק נגזרת משיעור העמלה הצולבת, כך שהעמלה שישלם בית העסק תמיד תהיה גבוהה יותר משיעור העמלה הצולבת. בשנים האחרונות, בזכות הסכם בין הממונה על ההגבלים העסקיים וחברות האשראי, הופחתה העמלה הצולבת. כיום עמלת הסליקה הצולבת עומדת על 0.975% והיא אמורה לרדת ביולי 2012 ל-0.875%, ובעתיד ל-0.75%.

עם זאת, בשל הכשלים בענף לא נהנו העסקים בפריפריה מירידה דומה בעמלת בית העסק. העמלה הממוצעת של בתי העסק היא 1.3%, אך העסקים הקטנים בפריפריה משלמים עמלה ממוצעת של כ-2% - לפי הנתונים שעלו בוועדה. בישראכרט טוענים כי לפי הנתונים שבידיה ביישובי הפריפריה העמלה נמוכה מהעמלה בערים הגדולות.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי הגיע ב-2010 לכ-180 מיליארד שקל. כך שכל ירידה של 0.1% בעמלות הסליקה שמשלם בית העסק - מובילה לירידה בהכנסות חברות כרטיסי האשראי בהיקף של 180 מיליון שקל בשנה.

כיום כמעט כל חברות כרטיסי האשראי נמצאות בהסדרי סליקה צולבת, כך שהן סולקות גם את כל כרטיסי האשראי שמנפיקות המתחרות. יוצאי דופן הם שלושה כרטיסים שנסלקים רק על ידי החברה שהנפיקה אותם: אמריקן אקספרס וישראכרט המקומית שנסלקות על ידי ישראכרט לבדה, ודיינרס, שנסלקת על ידי ויזה כאל. ואולם, בעוד שנתח השוק של דיינרס ואמריקן אקספרס קטן (4% ו-5% בהתאמה), ישראכרט הוא כרטיס נפוץ יותר (17%), ויוצר כשל שוק משמעותי. בישראכרט לא מסכימים לכך, וטוענים כי יש תחליפים לאמצעי התשלום של ישראכרט וכי 38% מבתי העסק הפעילים ב-2010 החליפו סולקים.

מכיוון שישראכרט אינה מאפשרת למתחרות לסלוק את הכרטיסים שהנפיקה, בעלי עסקים המעוניינים להעניק שירות ללקוחות בעלי כרטיס ישראכרט חייבים לחתום על חוזה עם ישראכרט כחברה סולקת - אחרת מחזיקי ישראכרט לא יוכלו לשלם באשראי. הדבר מעניק לישראכרט כוח רב מול בתי העסק. כשישראכרט חותמת עם בעלי העסק שהיא הסולקת העיקרית, היא מחויבת לגבות מבית העסק את אותה עמלה שהיא גובה בסליקת כרטיסי ויזה ומסטרקארד. אם חברת כרטיסי אשראי אחרת היא הסולקת העיקרית של בית העסק, אז ישראכרט גובה מאותו בית עסק עמלה הגבוהה בכ-0.3% מהעמלה המקובלת.

לפי נתוני ישראכרט, סיטואציה כזו מתרחשת בכ-3% משוק הסליקה הנאמד בכ-180 מיליארד שקל - כלומר מדובר בפגיעה של 18 מיליון שקל (0.3% מתוך 3%). לטענת שאר החברות, ישראכרט מהווה כיום כמעין תחנת עצירה אחת לבתי העסק. ביכולתה להציע לבתי העסק סליקה של כל סוגי כרטיסי האשראי, ולכן בתי העסק מעדיפים להתקשר עמה בלבד בהסכמי סליקה. בהתאם לכך, החברות חולקות על טענת ישראכרט כי הורדת עמלת הסליקה לא ישורשר לכלל הצרכנים.

-

חוק ישראכרט

הצעת חוק לפיה מנפיק שיחזיק ביותר מ-10% משוק כרטיסי האשראי בישראל יחוייב לאפשר לסולקים מתחרים לטפל בעסקות שבוצעו באמצעות הכרטיסים שלו

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#