היעד הבא: להניע את המוסדיים לפעולה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היעד הבא: להניע את המוסדיים לפעולה

משפט וכלכלה

תגובות

<<השבוע מלאו 42 שנים לפרוץ מלחמת ההתשה, לפי הספירה המקובלת. באותו יום הושלם קרב ההתשה הפוליטי נגד משרד המשפטים ורשות ניירות ערך לחקיקתו של חוק ייעול הממשל התאגידי. הקרב גרר את החוק כשלוש שנים - מה שהתחיל כתיקון מספר 12 לחוק החברות עבר אתמול בכנסת בקריאה שלישית כתיקון 16 לחוק. התמשכות תהליך החקיקה מעיד עד כמה הוטרדו בעלי השליטה בחברות ציבוריות משינוי מאזן הכוחות בינם לבין המשקיעים.

חוק ייעול הממשל התאגידי הוא ללא ספק התיקון המשמעותי ביותר בחוק החברות בישראל מאז שנחקק החוק ב-1999. תהליך ההטמעה בקרב עורכי דין, רואי חשבון, דירקטורים, מנהלים, בעלי שליטה וגם רשויות אכיפה - כבר בעיצומו. במשרד המשפטים טוענים כי החוק לא נועד לפגוע בבעלי השליטה. זה נכון: בעלי ההון בישראל ישארו הגורם הדומיננטי, החזק והמשפיע ביותר בתאגידים שבשליטתם. כך ראוי, כי בעלי ההון הם בדרך כלל היזמים ונוטלי הסיכונים העיקריים בתאגיד.

עם כך מהי המהפכה ומדוע ההתנגדות? החוק החדש מעצים את יכולת הפיקוח של בעלי מניות המיעוט על בעלי השליטה, כדי לוודא שהאחרונים לא עושקים את המשקיעים ומנצלים לרעה את כוחם. אם הכל יעבוד כפי שחזו מנסחי החוק, אזי הגברת הפיקוח תמזער את היכולת של בעלי השליטה לשלשל לכיסם כספי משקיעים בעסקות בעלי עניין בלתי הוגנות, תקטין את פרמיית השליטה הגבוהה בישראל (30% בממוצע לעומת 10% במדינות אירופה ו-4% בארה"ב), וכך תחזק את אמון הציבור בשוק ההון ותעודד את הצמיחה במשק בכלל. עוד חזון למועד.

החוק קובע למשל כי בעל שליטה שאינו נושא כל תפקיד בתאגיד אבל משפיע על התנהלותו מבחוץ באמצעות מינוי דירקטורים החשים מחויבות כלפיו, יהיה כפוף לחובות אמון וזהירות כלפי המשקיעים בחברה. הזרקור מופנה לדמויות כמו שרי אריסון או יצחק תשובה ואף לנוחי דנקנר, המכהן אמנם כדירקטור בחברות ציבוריות שבשליטתו אך לא בכולן.

עדיין אין לדעת אם בעלי מניות מהציבור יוכלו לגלות איך ומתי בעל שליטה התערב בניהול התאגיד. כיצד יגיע המידע? האם יצליחו משקיעים להוכיח את הדברים בבית משפט? האם יצליחו להוכיח כי ההתערבות היתה לרעתם? הדרך ליישום החוק תהיה רצופה בתביעות ייצוגיות ועתירת עלויות משפטיות. אחריות רבה מונחת על כתפי בית המשפט הכלכלי בתל אביב, שיצטרך למצוא את הדרך לעודד תביעות כאלה ככל שתהיינה ראויות.

מלאכת המחוקקים והרגולציה רחוקה מסיום. החוק החדש אמנם מעצים את בעלי מניות המיעוט, אך ידוע כי אלה מתאפיינים באדישות רציונלית. הגופים המוסדיים הם בעלי יכולת כלכלית וידע רב בשוק ההון והם השחקנים המשמעותיים בקרב בעלי מניות המיעוט. אותם צריך להניע לאקטיביזם שיבטיח הגנה על כלל המשקיעים.

המציאות הזו תיווצר רק כאשר ירוסק החיבור בין אחזקות ריאליות ופיננסיות של בעלי ההון. רק אז יהיה לגופים המוסדיים שיקול דעת עצמאי ורק אז יפעלו באופן טהור לטובת מי שהפקיד אצלם את חסכונות חייו. כלומר לטובתנו.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#