הסבסוד פוגע בתרבות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסבסוד פוגע בתרבות

תמיכות ממשלתיות

תגובות

>> מ-2005 עלתה התמיכה הממשלתית בתרבות בישראל ב-28%, אבל משלם המסים רשאי לשאול מה הוא מקבל עבור כספו.

לפי מחקר חדש של מכון ירושלים לחקר שווקים, כספי משלם המסים מעודדים תיאטרונים להיכנס לגירעונות, להעלות פחות מחזות ולמשוך פחות קהל. חלק ניכר מהכסף מועבר בדרכים שאינן מעודדות יצירה אמנותית לאורך זמן.

מדינת ישראל ואזרחיה מוציאים כ-40 מיליארד שקל בכל שנה על תרבות, בידור וספורט, שהם כ-5% מהתמ"ג. משקי הבית מוציאים כ-81% מסכום זה. לפני חמש שנים הוציאו משקי הבית כ-85% מההוצאה הלאומית על תרבות. המשמעות היא שהממשלה נכנסת למקומו של הציבור במימון התרבות והכוונתה. בדומה, המגזר העסקי מספק רק כשני שלישים משירותי התרבות, והיתר מסופק על ידי הממשלה, הרשויות המקומיות, או מלכ"רים, שהם כפופים לתנאים ולקריטריונים ממשלתיים.

מכיוון שחלק מהתמיכה מגיע ממפעל הפיס, הממשלה גם מעודדת את הדור הצעיר לעסוק בהימורים כדי לזכות בכספיו. כמו כן, באמצעות מפעל הפיס מועברים סכומים מהשכבות החלשות לשימוש השכבות החזקות יותר, שנהנות מ"סבסוד" התרבות.

התיאטרונים הנהנים מתמיכה לרוב מאבדים מנויים, כאשר קצב נטישת המנויים עומד ביחס ישר לגובה הסבסוד. לדוגמה, תיאטרון חיפה הוא המסובסד ביותר מבין כל התיאטראות בישראל. העלות האמיתית של ביקור בהצגה בתיאטרון, ללא תמיכת משלם המסים, האמירה עד 499 שקל. ב-2009 המחיר האמיתי של ביקור בתיאטרון החאן היה 479 שקל, בזמן שהוא זכה בתמיכה ציבורית של כ-70% מכלל הכנסותיו העצמיות.

הקהל בישראל מביע את העדפותיו האמנותיות באופן שאינו תלוי בהערכות של משרדי התרבות והאמנות ובגובה התקצוב של מוסדות. המוסדות ש"זכו" לתמיכה ציבורית פחותה צמחו בהיקף פעילותם ובהכנסותיהם. התיאטרונים הקאמרי ובית לסין אירחו יחד ב-2009 יותר מכ-1.8 מיליון מבקרים בעלות סבסוד של כ-43 מיליון שקל ב-3,430 מופעים. זאת, לעומת 200 אלף מבקרים בארבעה תיאטרונים (חיפה, באר שבע, החאן וגשר) שהעלו 939 מופעים בעלות סבסוד של 44 מיליון שקל.

בנוסף, מפעל הפיס מעניק תמיכות ופרסים במסגרת קרן לנדאו וקרן ספיר. בלי להתייחס לשיטה הבעייתית של בחירת הזוכים בפרסים, יש לציין כי הענקת פרסים חד-פעמיים לאמנים אינה מודל עסקי ומסחרי המאפשר לאמנים להתפתח לאורך זמן.

הממשלה גם מתקצבת יותר מ-50 חברות. לדוגמה, "החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע"מ" (50% באחזקת המדינה), שהנכס המרכזי שלה היא אחזקות בהיקף של 50% מבנק יהב. בראש דירקטוריון החברה עומד יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. על פי דו"ח מבקר המדינה ב-2008, החברה עוסקת בעיקר בצבירת נכסים ואינה מקיימת את ייעודה.

במקום שהאזרח יזכה בתרבות שהוא בוחר בה, הממשלה מצמצמת את הכנסותיו הפנויות ומעודדת אותו לעסוק בהימורים כדי להעביר מאות מיליוני שקלים מכספיו למוסדות שחלק ניכר מהם אינו יעיל, או שבכלל אינם עוסקים ביצירה תרבותית. עידוד הימורים וסמיכת מוסדות התרבות על שולחן הממשלה אינם תרבות הראויה לשמה.

הכותב הוא עמית מחקר במכון ירושלים לחקר שווקים

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#