"דרוש חוק להגבלת הריכוזיות, שיקבע כמה מהמשק אדם יכול להחזיק" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"דרוש חוק להגבלת הריכוזיות, שיקבע כמה מהמשק אדם יכול להחזיק"

בכנס שנערך באוניברסיטת בר-אילן דנו אנשי אקדמיה, ממשל וכלכלה בסכנות הנובעות מהשליטה הריכוזית של בעלי הון במספר רב של ענפי משק ■ דניאל דורון: "הריכוזיות היא סיכון מערכתי חמור, הגורמת לפיגור המשק ומהווה סכנה מוחשית להתמוטטות מערכות כללית"

26תגובות

"נדרש חוק להגבלת הריכוזיות הכלל משקית, שיקבע כמה מהמשק אדם יכול להחזיק" - כך אמרה דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בכנס בנושא הריכוזיות במשק שנערך ביום חמישי באוניברסיטת בר-אילן, ביוזמת המרכז לאתיקה בירושלים ואוניברסיטת בר-אילן.

לחמן-מסר הוסיפה: "הצעת חוק כזו הוגשה בעבר. יורם טורבוביץ' כתב אותה כשהיה הממונה על ההגבלים העסקיים. כבר אז הוא ראה את הבעיה. אלא שהתחילו לדון בה בוועדת הכספים, וזו קברה אותה. הוועדה שהוקמה באחרונה לבחינת הריכוזיות במשק יכולה לקחת אותה, לעצב אותה ולהגביל צבירת עסקים תוך הבטחת תחרות חופשית.

"כשעוסקים בריכוזיות מתכוונים לאדם, או למשפחה, השולטים במספר רב של ענפי משק, ושיש להם כוח שוק בכל אחד מהם - כדוגמת מלט, תקשורת וסופרמרקט. אלה ענפים מרכזיים בצריכה החודשית שלנו. לחברה יש מעמד מיוחד בשוק, מכיוון שהיא יכולה ליצור קבוצות רכישה משותפות.

"אם יש לי 20 חברות ו-40 אלף עובדים, כוח הקנייה של הקבוצה שלי הרבה יותר גדול מהכוח של כל חברה בנפרד. זה כוח שמהווה לחץ על כלל הספקים והמתחרים. יש לי מעמד דומיננטי בשוק, דורסני כלפי ספקים ומתחרים, אך דיני ההגבלים לא מטפלים בסוגיה זו".

"אני פופולרית, אני מוזמנת לכל האירועים"

בעיה נוספת, לדברי לחמן-מסר, היא הריכוזיות בשוק האשראי. כך, פירמה שרכשה חברות באשראי גבוה יצרה בעיה כלכלית שיוצרת בעיה פוליטית, מכיוון שנהפכה לגדולה מכדי ליפול. האחזקות הגדולות גם יוצרות כוח בשוק העבודה: "טוב לעבוד בקבוצה שלי. אני נותנת דברים בחינם והנחה בסופר שלי ובסלולרי שלי ומבצעים מיוחדים. הרי אני שולטת בנתח די משמעותי מהמשק".

בעיית הריכוזיות מתפשטת בעקיפין לתחומים קריטים, דוגמת התקשורת, באמצעות כוח שוק בתחום הפרסום. כך, בעל השליטה יכול להשפיע על פרסומים בענייניו. "הכוח הבא הוא בתקשורת", אמרה לחמן-מסר. "מי מחזיק מניות ערוץ 2? הבת של תשובה, אודי אנג'ל, מוזי ורטהיים ואחרים. הזכיינים מתפרנסים ממכירת פרסומת. אם אני מחזיקה 40 חברות, אני שולטת בתקציבי הפרסום של עיתונים וכלי תקשורת בעקיפין. אם ידברו עלי באופן שלא ימצא חן בעיני אני יכולה להסיט ביום את תקציבי הפרסום.

"יש לי כוח רב שיש לו משמעות כלכלית אדירה הרבה מעבר לקבוצה שלי. זה יוצר מעמד חברתי. אני פילנתרופית ונזהרת לא לתרום רק מכספי אלא מכספי כל החברות שלי. אז אני פופולרית ומוזמנת לכל האירועים. אני אדם שחפצים בקרבתו ויש לי כוח חברתי, כלכלי ופוליטי".

לדברי לחמן-מסר, "אם אנחנו מסכימים שיש בעיה כלכלית חברתית, פוליטית וברמה התקשורתית הנובעת מהריכוזיות, הרי שצריך להגביל את צבירת הרכוש של אדם. זה נעשה במדינות אחרות". דיני החברות, הדגישה, אינם חוסמים השפעות שליליות אלה, ואף שהם כוללים חסמים דוגמת דירקטורים מן הציבור והצבעות מיעוט, בסופו של דבר הדירקטוריונים נמצאים ברובם בשליטת בעלי החברות.

פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבינתחומי הרצליה, אמר כי המשק סובל מריכוזיות רוחבית המתבטאת בכוח שוק של תאגיד בודד בכמה שווקים, גם אם אינו רוב בכל אחד מהם, מכיוון שהכוח שלו נובע מהצטברות השפעותיו בכל שוק. "יש בעיה של ריכוזיות רוחבית הנובעת מהפריסה והיא פוגעת בתחרות", קבע.

ברנע ציין כי טענות רבות שניסו להצדיק קיומו של קונגלומרט הוכחו כשגויות, בהן פיזור סיכונים למשקיע, או יעילות שיוצרת מכפיל רווח. מנגד יש סיכונים מובהקים בקיומם של תאגידים, בהם שימוש במחירי העברה בתוך התאגיד הפוגעים בתחרות, או קשר בין תאגידים ריאלים ופיננסיים "שיש בו ריח של ניגוד עניינים". בנוסף, "הקונגלומרט יוצר כוח שוק מול נותני שירותים, למשל בתקשורת, ויש לו כוח בשוק העבודה וכוח פוליטי, מה שנקרא קשר הון-שלטון".

לדברי ברנע, קיימת בעיה רגולטורית בטיפול בריכוזיות הרוחבית הבעייתית, מכיוון שחוק ההגבלים אינו נותן לה מענה, אלא רק לריכוזיות בשוק אחד. כדוגמה הביא ברנע את מדיניות הפרסום של קונצרן אי.די.בי. "מדובר בהסכם מסגרת כולל בממשק שבין הקונצרן לעיתונות הכתובה. הוא מופיע מול העיתונות כגוף אחד, כמונופסון או כקונה חשוב מאוד. יש לקונגלומרט כוח שוק מול המגזר הפיננסי, ויש לו כוח בשוק העבודה. הוא הופך לגדול מכדי ליפול, וזה מחייב את עזרת המדינה למנוע השלכות של קריסת גוף גדול כזה".

לו היה בישראל ממשל תאגידי אפקטיבי, ציין ברנע, הוא היה יכול לנטרל חלק מההשפעות השליליות של התאגידים. ואולם, משטר כזה אינו אפקטיבי בישראל ובנוסף חסר פיקוח רגולטורי על תאגידים. לדבריו, יש להחיל את סמכויות הממונה על ההגבלים על הקונגלומרטים, כדי שיוכפפו לגורם רגולטורי.

בשבועות הקרובים תפרסם הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, את מסקנותיה. על רוח הדברים בוועדה ניתן ללמוד מדברים שנשא בכנס סגן שר האוצר, יצחק כהן.

"המשק הישראלי מתאפיין בריכוזיות גבוהה", אמר כהן. לדבריו, משק ריכוזי מביא בין השאר לפגיעה בתחרות ולפגיעה בפוטנציאל הצריכה. בישראל חלק ניכר מהחברות מוחזק על ידי קבוצות של חברות, רובן משפחתיות, המתאפיינות במבנה פירמידלי.

כהן הוסיף: "לאינטרסים העסקיים של הקבוצות יכולה להיות השפעה על רווחת הציבור הרחב. העוצמה הרבה של הקבוצות יכולה להיות כר להפעלת לחצים על השלטון, שיובילו להגדלת פערים בחברה ולחלוקה לא צודקת של ההכנסות, עם השפעה שלילית על יציבות המשק".

לדבריו, "תפקיד הממשלה הוא לקבוע מדיניות ולהנהיג. הממשלה מייצגת את האינטרס הרחב של האזרחים. האחריות שלה היא לנווט בהסתכלות רחבה ומעמיקה לעבר צמיחה ויציבות כלכלית. נעשים צעדים להגברת השקיפות והתחרותיות, כדי לאפשר בחירה מושכלת יותר של הצרכן. יש להמשיך בפעולות להגברת תחרותיות והצמיחה. זה מאפשר קיומה של תעסוקה ופרנסה".

"הציבור מרגיש כמו פיון"

ד"ר עדי אייל מאוניברסיטת בר-אילן, אמר כי המניע למלחמה הציבורית בריכוזיות הוא התחושה של הציבור שהוא כלי משחק בידי אחרים ושיש עירוב פסול של הון ושלטון: "שווה לתת את הדעת לא רק לאלה שרוכשים השפעה פוליטית, אלא גם לאלה שמציעים למכירה את ההשפעה הפוליטית. נושא האוטונומיה של הפרט שמרגיש 'פיון' ושמעליו מושכים בחוטים, זה הכוח המניע של הכנס הזה".

דניאל דורון, מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי, רואה בריכוזיות את המקור לתחלואי המשק בתחומי חברה וכלכלה. "הריכוזיות היא סכנה קיומית המתגלגלת זה 60 שנה, שסיכוניה יגדלו בעתיד", אמר. לדבריו, על רקע האיום הצבאי על ישראל, הציבור הרחב אדיש לאיום החברתי כלכלי של הריכוזיות, אף שהוא קריטי ומחליש את יכולת העמידה של המדינה. אם יתחולל משבר כלכלי נוסף בעקבות גלי ההדף של המשבר הכלכלי והתהפוכות במזרח התיכון המשפיעות על יציבות מחירים, הריכוזיות עלולה להיחשף כבעיה משמעותית מאוד למדינה.

דורון הביע חשש מכך, שוועדת הריכוזיות תהיה אקדמית בדיוניה. "יש חשש, שמעודף רצינות ורצון להיות מדויקים הוועדה תשקע במדמנה של תורת היחסות, ותתעסק בשאלות כמו אם הריכוזיות בישראל עולה על זו של שוודיה, כאילו אפשר להשוות בין דנקנר לוולנברג (המשפחה החזקה בכלכלה השוודית - א"ק)", אמר.

מחקר שנערך בבנק ישראל, הוסיף דורון, העלה עובדות ברורות המעידות על ריכוזיות גבוהה של המשק ועל נזקיה. "חוסר התחרות מאפשר למונופולים ואוליגופולים להפקיע מחירים של מוצרי צריכה ולגזול עד 30% משכר כל משפחה, בעיקר מהשכבות חלשות", אמר. "הריכוזיות גורמת לירידה ביעילות, העובד הישראלי מייצר שני שלישים מחברו האמריקאי ושכרו נמוך בהתאם.

"כלבי השמירה הם לא רוטוויילרים"

"הריכוזיות היא סיכון מערכתי חמור ומאיימת על פנסיות החוסכים. כשחברת ענק מתמוטטת היא עלולה למוטט את המשק, והיינו כפסע מהתמוטטות כזו במשבר האחרון. הריכוזיות היא צרה מתמשכת, שגורמת לפיגור המשק ומהווה סכנה מוחשית להתמוטטות מערכות כללית. אם נתעלם מהסכנות הללו, נישא כולנו בחוב מוסרי. התרגלנו להתעלם מסכנותיה של הקלקלה הזאת", אמר. דורון נמנע מלפרט את הדרכים לטיפול בבעיה, אך ציין כי בארה"ב טיפלו בבעיית הריכוזיות באמצעות פירוק מבנה הפירמידות של תאגידי הענק.

פרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית, שעמד בראש ועדה שהמליצה על הגדלת נתח המדינה בהכנסות מאוצרות גז ונפט, סבור כי שוררת ריכוזיות גבוהה גם בתחום האנרגיה בישראל. ששינסקי סירב להתייחס לשאלה בדבר הקשר בין הריכוזיות לאיומים ולמכתבי הנאצה שקיבל במהלך עבודת הוועדה. "הריכוזיות היא סימפטום למערכת כשלי שוק, ובתחום משאבי הטבע הריכוזיות היא אינהרנטית", אמר. "ברור שבגלל היתרונות לגודל יש מספר קטן של מוכרים וקונים, וזה לא ניתן לפתרון. לו היה שוק משוכלל ויבוא חופשי, זה היה פותר את בעיית הריכוזיות".

פרופ' דיויד גילה מאוניברסיטת תל אביב, העוסק בהגבלים עסקיים, ציין כי קיימת בעיה של מאזן אימה בין תאגידים הפועלים באותם כמה ענפים, שמעודד יצירת קרטלים. "אם פירמה א' מעזה לסטות מקרטל בשוק הסלולר, פירמה ב' יכולה להעניש אותה בשוק רשתות השיווק והבנייה. התוצאה תהיה מלחמת חורמה בשלושה שווקים, וזה יכול להרתיע את פירמה א' מסטייה מקרטל בסלולר". לדבריו, תפישת ממשק רב שוקי יכולה לאפשר לרשות ההגבלים לעצור מיזוג בין פירמה ב' לחברת בנייה, בגלל חשש לפגיעה בתחרות בשוק הסלולר או בשוק רשתות שיווק.

"זה יכול ליצור מאזן אימה של אי כניסה לשווקים. נניח שיש פירמה א' עם חברות שיווק בענפי סלולר, רשתות מזון ובנייה. וקיימת פירמה ב' עם חברות שהן ספק מזון, טלוויזיה ומלט. מכיוון שיש זיקה בין שלושת השווקים מבחינת פעילות הפירמות, ניתן להגדיר את פירמה א' כנכס לפירמה ב' ולהפך. החשש הוא, שפגיעה בפירמה א' באחד הענפים תגרור תגובת נגד של הפירמה נגד פירמה ב' בשלושת הענפים. חשש זה יוצר מאזן אימה הפוגע בתחרות".

עו"ד רונן עדיני, מרצה לדיני ניירות ערך במכללה למינהל והבעלים של משרד עורכי דין, אמר כי בכל חברה ממוצעת בבורסה מחזיק בעלי השליטה בכ-80% מהחברה, ושליטה זו היא הרסנית. "הוא עושה בחברה כבשלו, ומכיוון שהתחיל ברוב כה גדול אין תחרות או איום על השליטה שלו. הוא יכול להעביר כל החלטה והשליטה מאפשרת לו שלטון ללא מצרים כמעט בדירקטוריון. הוא ממנה את כל הדירקטורים הרגילים וגם בוחר או יש לו יד ורגל בבחירת כלבי השמירה, הדירקטורים החיצוניים, שאמורים לשמור על הקופה, שאחראים על אישור עסקות בעלי שליטה, שכר ואופציות.

"כלבי השמירה הם לא רוטוויילרים, אלא פודלים של בעל השליטה שהוא בוחר אותם בעקיפין, בצורה מתוחכמת. אם מתפנה מושב בוועדת הביקורת, בעל השליטה פונה לאחד הדירקטורים, או לעו"ד חבר שימצא מישהו נוח. אם נקודת ההתחלה היא שליטה בלתי מעורערת, אין מה לעשות. כל הממשל התאגידי הוא לכאורה, מכיוון שהבסיס רקוב".

עוד השתתפו בכנס: דניאל מילוא, מנכ"ל המרכז לאתיקה; פרופ' מאיר חת מהמרכז לאתיקה; ישראל איגרא מהמרכז לאתיקה; גיא רולניק, סגן מו"ל עיתון "הארץ"; ופרופ' אליס ברזיס מאוניברסיטת בר-אילן.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#