Crowdsourcing

עמי גינזבורג

בתרגום חופשי: מיקור המונים. מושג שנולד משילוב של המונחים Outsourcing (מיקור חוץ) ו-Crowd (המון).

מדובר בכינוי לשיטות שבהן רותמות חברות את הקהל הרחב לפרויקטים כמו פיתוח מוצר חדש, תכנון לוגיסטי או גיבוש רעיון שיווקי.

השיטות האלה מבוססות על מחקרים שהראו כי החלטות שמבוצעות על ידי ההמון הן במקרים רבים טובות מאלה שהתקבלו על ידי מומחים. הראשון להשתמש במונח היה העיתונאי ג'ף הו מהמגזין Wired.

הפלטפורמה העיקרית שמאפשרת מיקור המונים היא האינטרנט. באמצעות אתרים ורשתות חברתיות יכולות חברות לתקשר ישירות עם הציבור הרחב, להציג בעיות שבהן הן נתקלות ולבקש הצעות לפתרונות. חברה יכולה לבקש מלקוחותיה להציע מוצר או שירות חדשים, ואף להציע להם להיות מעורבים באופן שוטף בתכנונו ובשיווקו.

הניסיון מלמד שאנשים יהיו מוכנים ליטול חלק במשימה כזו גם מבלי לקבל שכר - כשהם מונעים מאינטרסים כמו עניין, רצון להשפיע או רצון להשתייך לקהילה כלשהי. במודלים מסוימים של מיקור המונים עשויות החברות להציע גם תמורה כספית או מתן קרדיט למסייעים בפתרון.

בישראל ניתן לציין בתחום זה את שטראוס ושופרסל, למשל. שטראוס מעוניינת לאפשר לקהל לסייע לה בגיבוש רעיונות למוצרי מזון חדשים. שופרסל מעוניינת לקבל משוב והצעות בנוגע למוצרים שכדאי לה לשווק כחלק מהמותג הפרטי שלה.

גירסה אחרת של מיקור המונים כוללת רתימת כוח מחשוב שמצוי בידי הציבור לביצוע פעולת חישוב מורכבת. חברת Waze, למשל, פיתחה אפליקציית תוכנה שאותה ניתן להוריד למכשירי טלפון חכמים. לאחר ההורדה מדווח הטלפון באופן אוטומטי על מיקומו וקצב ההתקדמות שלו. Waze משתמשת בנתונים כדי לאתר פקקים ועומסי תנועה ולהרכיב תוכנית נסיעה אופטימלית בזמן אמת. לחברה יש כיום מאות אלפי משתמשים בישראל.

מיקור ההמונים מעורר גם ביקורת בעולם העסקים. יש הגורסים שחברות הנוקטות שיטה זו עלולות לחשוף סודות עסקיים. טענה אחרת גורסת שפרויקטים מורכבים המבוססים על מיקור המונים לא יוכלו להגיע לידי סיום - עקב ירידה במוטיבציה של המתנדבים או עקב אי הקצאת משאבים מצד יוזם הפרויקט.

ginzburg@themarker.com.ami

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker