המהלך החדש שיוזיל את ביטוח הבריאות שלנו עד 40% - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהלך החדש שיוזיל את ביטוח הבריאות שלנו עד 40%

המפקחת על הביטוח צפויה להכריז על ביטוח ניתוחים עם השתתפות עצמית של 3,000 שקל ■ כך, המבוטחים יוכלו לבחור לשלם פחות בכל חודש, ולא לקבל החזר על ניתוחים קטנים - שהם ממילא רוב הניתוחים שעליהם משלמות חברות הביטוח ■ אך האם הסוכנים ישווקו את הפוליסה?

46תגובות
ניתוח בבית החולים רמב"ם בחיפה
חגי פריד

ראש רשות שוק ההון והביטוח, דורית סלינגר, צפויה להכריז על מהלך חדש בתחום ביטוחי הניתוחים בישראל, שצפוי להאיץ את התחרות בתחום ולהוריד את הסכומים שמוציא הציבור על ביטוחי ניתוחים באופן משמעותי.

בענף הביטוח והפנסיה חורקים שיניים לנוכח המהלכים האגרסיביים שסלינגר המטירה בשנים האחרונות. אחד החשובים שבהם היה השקתן של קרנות פנסיה מוזלות, קרנות ברירת המחדל, במטרה כפולה: ליצור תחרות בדמי הניהול בענף הפנסיה, ולהכניס שחקנים חדשים לענף שנשלט על ידי מספר קטן של חברות ענקיות (שבראשן קרן מבטחים החדשה).

דורית סלינגר
אייל טואג

בחלוף שנה וחצי, יש מחלוקת אם המטרה השנייה הושגה. שתי קרנות ברירת המחדל אמנם נהנות מהצטרפות של עמיתים, אבל לא ברור אם הן מצליחות להיהפך לשחקניות משמעותיות בענף. עם זאת, אין ספק שהמטרה הראשונה הושגה, ובגדול. דמי הניהול בענף הפנסיה קורסים במהירות, והגיעו לשפל היסטורי של 0.26% מההנכסים הצבורים ועוד 2.85% מההפקדות החודשיות. הנתונים מעודכנים ל–2016, ומאז נרשמה ירידה נוספת בדמי הניהול.

בניגוד לעמדה הרווחת, הירידה בדמי הניהול סייעה לכל החוסכים לפנסיה — ולא רק לקבוצות עובדים גדולות. כך, מבטחים, מקפת והראל גבו ב–2016 דמי ניהול של 0.22%–0.29% מהנכסים של כלל המבוטחים שלהן. קבוצות העובדים הגדולות אמנם נהנו מדמי ניהול נמוכים יותר (0.12%–0.19%) — אך גם דמי הניהול עבור מבוטחים מהשורה ירדו לרמה נמוכה מאוד.

אין ספק שהמחירים בענף הפנסיה קרסו, אין ספק שהתחרותיות היא עצומה, ואין ספק שלקרנות ברירת המחדל יש חלק חשוב בזה. מגמת ירידת דמי הניהול החלה הרבה לפניהן, אך כניסתן לענף של קרנות ברירת המחדל, עם דמי הניהול האפסיים שהן מציעות, האיצה את הירידה.

למעשה, דמי הניהול ירדו כל כך, שכבר יש בענף מי שמתלוננים על תחרותיות יתר ועל התבססות ברמות מחירים שאינן מאפשרות להשקיע ולהרוויח. כך עולה גם מניתוח שפורסם ב–TheMarker, ולפיו שתי קרנות פנסיה (מבטחים והראל) גרפו 87% מהרווחים בענף ב–2017, בעוד קרנות הפנסיה האחרות מרוויחות מעט או אפילו מפסידות. בענף הפנסיה יש מי שמזהירים מיציאה של חלק מחברות הביטוח הגדולות מהענף, או לכל הפחות הפסקת הקידום של קרנות הפנסיה שלהן בשל הרווחיות הנמוכה. זאת אינה בשורה טובה לתחרות ולמאבק בריכוזיות.

מחירי הפוליסות החדשות שמתירה רשות שוק ההון, בשקלים לחודש

נזק תחרותי אחד כבר ניכר לעין: אחת ההשלכות הבעייתיות של צניחת רמת המחירים בענף הפנסיה היא שקרנות הפנסיה אינן מסוגלות לממן יותר עמלות לסוכני הביטוח. כתוצאה מכך, הסוכנים חזרו לשווק לציבור את ביטוחי המנהלים, היקרים פי כמה מקרנות הפנסיה. כך, האינטרס העצמי של הסוכנים, שלא מסוגלים יותר להתקיים ממכירת קרנות פנסיה, גובר על צורכי הציבור — ומביא להטיה של הציבור למוצר היקר יותר, שפחות מתאים לו.

מהלך טוב למבוטחים וגם לחברות הביטוח

בכל מקרה, אי־אפשר לחלוק על ההצלחה של סלינגר בהחרפת תחרות המחירים בענף, גם אם התחרות אולי התגברה לרמה מוגזמת. על רקע זה, כדאי לבחון את המהלך הנוסף שיוזמת סלינגר להחרפת התחרות וירידות המחירים — הפעם בענף ביטוחי הבריאות.

סלינגר צפויה להכריז על שיפור קל, ולכאורה לא משמעותי, בפוליסת הבריאות. היא תאפשר לחברות הביטוח למכור את פוליסת הבריאות האחידה, ובתוכה פרק הניתוחים עם רופא פרטי, בתוספת של השתתפות עצמית קבועה בסך 3,000 שקל. כיום החברות אינן רשאיות לחייב השתתפות עצמית עבור ניתוחים בפוליסות שהן מציעות.

מדובר היה בשינוי קל בלבד בפוליסות הבריאות, אלמלא העובדה שבפועל חלק גדול מהניתוחים הפרטיים שמתבצעים בישראל הם ניתוחים קטנים וקלים יחסית (הסרת שומות, הסרת קטרקט וכדומה), והמחיר של רובם הגדול נמוך מ–3,000 שקל לניתוח. לכן, קביעת השתתפות עצמית של 3,000 שקל ככל הנראה מקטינה בעשרות אחוזים את מלאי הניתוחים שחברות הביטוח יצטרכו לממן. זאת, גם בגלל ניתוחים זולים שהחברות לא ייאלצו לשלם עליהם כלל; וגם בגלל ניתוחים יקרים יותר, שהביקוש להם יירד בגלל ההשתתפות העצמית של 3,000 שקל שתידרש מהמבוטחים.

שיעור דמי הניהול הממוצע מתוך ההפקדות

ההנחה היא שהמהלך יכול להביא להוזלת פרמיות של עד 40%. כך, גבר בן 40 יוכל לקנות לעצמו את פרק הניתוחים בעלות חודשית של 52 שקל, במקום 75 שקל כיום; ואישה בת 40 תשלם 59 שקל במקום 84 שקל כיום.

ההנחה הצפויה במחיר נובעת מכך שחברות הביטוח יצטרכו לשלם החזר על הרבה פחות ניתוחים, ומכך שיפחת המאמץ התפעולי שנובע מההיענות לאלפי תביעות לניתוחים קטנים. מדובר, אם כן, במהלך שהוא כדאי גם לחברות הביטוח, ולכן ההערכה היא שהפעם הן יתמכו בסלינגר.

הניסיון להוזיל את הניתוחים עלול להיפגע

אבל מה לגבי המבוטחים? יש מי שטוענים שהמהלך מייתר את הצורך בהחזקת ביטוח בריאות, מכיוון שהרוב המוחלט של המקרים שבהם עושים בהם שימוש הם קלים, כך שאנשים רבים יחזיקו ביטוח ולא יזכו להשתמש בו. אלא שבמונחים של תחום הביטוח, זהו מצב אופטימלי — ביטוח שנרכש כדי לעולם לא להשתמש בו. הוא נועד להגנה מפני מקרי חירום שלא ניתן להתמודד אתם לבד. כל עוד המבוטח נזקק רק לניתוחים קלים, ואינו נקלע חלילה למצב של ניתוח יקר במיוחד — הרי שמצבו טוב. במציאות כזאת, עדיף לו למזער את עלות הביטוח במידת האפשר. כלומר, מדובר במוצר כדאי גם עבור המבוטחים.

ואולם מי שהמוצר אינו כדאי להם כלל הם סוכני הביטוח. ביטוח בריאות שזול בכ–40% מפוליסות ביטוחי הבריאות הרגילות הוא מוצר שלסוכנים יהיה מעט מאוד אינטרס, אם בכלל, לשווק. הראיה לכך היא שמסלול של ביטוח בריאות עם השתתפות עצמית גבוהה היה קיים כבר בעבר, וחלק גדול ממומחי הביטוח בישראל קנו לעצמם פוליסה כזאת — אבל הציבור הרחב כמעט ולא ידע עליה, ולכן לא רכש אותה. החשש הוא שגם את הפוליסה החדשה הסוכנים יעדיפו שלא לשווק, אף שהיא בעליל כדאית למבוטחים. הפתרון יימצא כנראה בדמות שיווק ישיר של המוצר בידי חברות הביטוח, אך לא ברור עד כמה הפתרון הזה יצליח.

בעיה נוספת שמתעוררת עם הפוליסה המוצעת החדשה היא פגיעה אפשרית במדיניות הפחתת מחירי הניתוחים בישראל. משרדי האוצר והבריאות אכפו על הרופאים, ועל קופות החולים וחברות הביטוח, להתקשר בינהם בהסדר. משמע, לא מתקיים יותר משא ומתן על מחיר הניתוח בין הרופא לחולה, אלא שכר הרופא נקבע מראש על ידי חברת הביטוח. השתתפות עצמית גבוהה, שבפועל תביא לכך שעבור חלק גדול מהניתוחים הציבור כלל לא יקבל החזר כלשהו מחברת הביטוח שלו, עלולה להחזיר את המציאות שבה רופאים וחולים מנהלים משא ומתן על שכר הרופא.

ברשות שוק ההון מתכוונים למנוע זאת באמצעות הקביעה שגם ניתוח שבגינו המבוטח לא מקבל החזר מחברת הביטוח שלו ייכלל בהסדר של חברת הביטוח. כך, החולה שיגיע לניתוח יוכל להתקשר עם הרופא באופן פרטי (נניח, בעלות של 4,000 שקל), או להתקשר אתו דרך הביטוח (נניח, בעלות של 2,000 שקל). בכל מקרה, החולה יצטרך לשלם את שכר המנתח מכיסו — אבל מכיוון שהשכר במקרה השני יהיה נמוך יותר, ישתלם לחולה להפעיל את הביטוח שלו כדי לוודא שהוא מקבל את ההנחה שנובעת מההסדר בין הרופא לחברת הביטוח. האם מבוטחים יפעילו את פוליסות הביטוח שלהם, אף שהם לא עומדים לקבל דבר מחברת הביטוח? גם השאלה הזאת נותרה פתוחה.

נשיא לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד מסר בתגובה לדברים: "לשכת סוכני ביטוח תומכת בכל מהלך שיטיב עם הציבור ויוזיל עלויות. יחד עם זאת, אנחנו דורשים שהמבוטח יחתום על מסמך נפרד שבו הוא מבין והוא מאשר שהוסבר לו כי הפוליסה הזאת כוללת ניתוחים של מעל 3,000 שקל. זאת, על מנת למנוע מקרים שקרו בעבר כאשר שווקו פוליסות לניתוחים מסוימים, ובקרות מקרה הביטוח נדהמו המבוטחים שאינם מכוסים על הניתוח הנדרש עבורם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#