"הבנקים רוצים למכור את הפרה במחיר מלא - ולהמשיך ליהנות מהחלב" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הבנקים רוצים למכור את הפרה במחיר מלא - ולהמשיך ליהנות מהחלב"

בלידר שוקי הון טוענים כי האופציה העדיפה להפועלים ולאומי היא למכור את ישראכרט ולאומי קארד לקרן השקעות זרה שמחפשת אקזיט מהיר ■ שחקן זר הפועל בתחום עלול להיות איום גדול על הבנקים ■ תהליך ההיפרדות יושלם בין סוף 2018 לאמצע 2019

2תגובות
רון פאינרו
בני גם זו לטובה

"נראה כי בנק ישראל מעוניין לראות את אחד הגופים הבאים רוכש את חברות כרטיסי אשראי: גוף עסקי גדול (זר כנראה), קרן השקעות פרטית, סולק זר, או פיזור של המניות באמצעות הבורסה" — כך כתב אלון גלזר, אנליסט בנקים וביטוח של לידר שוקי הון, בניתוח שהכין ללקוחותיו על פרידתם של הבנקים הפועלים מישראכרט (98.2%), ששווייה מוערך ב–3–4 מיליארד שקל; ולאומי קארד (80%), ששווייה מוערך ב–2–3 מיליארד שקל.

לפי חוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, נקבע כי הפועלים ולאומי מחויבים להיפרד ממלוא אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי עד תחילת 2021. אם הם ינפיקו את החברות בבורסה עד תחילת 2020, ויירדו לאחזקה של 40% — הם יוכלו להחזיק באותם 40% עד תחילת 2021.

"להערכתנו, מבחינת התרומה לתחרות ולשכלול מערכת הבנקאות, בנק ישראל היה שמח לראות גוף מהתחום הפיננסי בחו"ל, כלומר סולק זר, שיביא לתרומה אמיתית לתחרות בתחום, לרבות לפעילות משקי הבית בישראל, באמצעות כרטיסי אשראי בחו"ל. מהצד השני, הלחצים שגופים בינלאומיים זרים גדולים על הרגולטור צפויים להיות גדולים, ולמדנו בעבר עד כמה מועט כוחו של בנק ישראל כשהוא מעמיד דרישות לרוכשים בינלאומיים (קבוצת ברונפמן שלא הסכימה להזרים הון לדיסקונט ב–2008, מ"ר). כך, אם לא יהיה מדובר בגוף שיתמוך בתחרות, בנק ישראל יעדיף לראות מכירה באמצעות הבורסה", כותב גלזר".

גלזר מציין כי יש שלושה שיקולים מרכזיים מבחינת הפועלים ולאומי בעניין הרוכשים של ישראכרט ולאומי קארד: כמה כסף הבנקים יקבלו, מורכבות ומהירות השלמת התהליך, ומערכת היחסית עם הגופים הרוכשים ביום שאחרי.

מבחינת התמורה, מציינים בלידר שוקי הון, "קרנות ההשקעה הפרטיות עשויות להציע את התמורה הגבוהה ביותר, ולשלם פרמיה נאה מעל ההון. בכל העולם קרנות ההשקעה הפרטיות 'נהנות' מקופת מזומנים גדולה, ומצד שני מהיצע קטן ויקר של הזדמנויות השקעה. ייתכן שתימצא הקרן שתסכים לשלם מחיר גבוה. לעומת זאת, חברות זרות או גופים פיננסיים (שעד כה לא התעניינו בפעילות בארץ) יבצעו רכישות של חברות כרטיסי האשראי אם יראו במחיר הזדמנות עסקית ולא יעשו זאת בכל מחיר (אם בכלל). הנפקה עשויה להתקיים במחירים גבוהים על רקע רמות המחירים בשוק ההון כיום, אם כי מדובר במכירה של כמות מניות גדולה יחסית בזמן קצר, ועם הגבלות על אחזקה של הגופים בשל העובדה שמדובר בגוף פיננסי".

לגבי מערכת היחסים ביום שאחרי ההפרדה, כותב גלזר: "כמו בכל מהלך של מכירת נכסים בידי הבנקים, הם מעוניינים למכור את הפרה במחיר מלא, ולהמשיך בעתיד ליהנות מהחלב שהיא נותנת, כלומר מהכנסות הנובעות מהתחום. בנוסף, ההתמודדות העתידית של הבנקים מול חברות כרטיסי האשראי עשויה להשתנות בהתאם לזהות הרוכש. השאלה היא אם הרוכש יסתפק בפעילות המסורתית של חברות כרטיסי האשראי, או שהוא מתכנן להעמיק את הפעילות בתחום האשראי למשקי בית (סביר שכן), וייתכן שגם בתחום האשראי לעסקים קטנים וגדולים.

"מבחינה זאת, הקונה האידיאלי עבור הבנקים יהיה קרן השקעות פרטית (עדיף עם אופק השקעה לא ארוך), כלומר כזו שרואה את הפעילות הקיימת ומתמחרת את שווי החברה, בעיקר על בסיס פעילות זאת, ללא מטרה להיכנס לתחומים חדשים או לבצע השקעות משמעותיות. מהצד השני, אנו מניחים שהחשש הגדול של הבנקים יהיה מרכישה של גוף פיננסי גדול (בנק או סולק זר) שיוכל לסייע לחברות כרטיסי האשראי הן במומחיות, הן במימון זול, והן באופק פעילות ארוך טווח וכניסה לתחרות מול הבנקים בתחומי פעילות שונים.

"הנפקת הפעילות נמצאת בין שתי האפשרויות שהוזכרו מבחינת החשש של הבנקים מהיום שאחרי. מחד גיסא, מדובר בגופים עם אופק השקעה ארוך וללא בעל שליטה לחוץ בזמן או בכסף, כלומר הגופים הללו עשויים להגדיל את התחרות מול הבנקים (לרבות בכניסה לתחומי פעילות חדשים). מאידך גיסא, אופציה זאת פחות מאיימת מבעל שליטה בעל איתנות פיננסית ומומחיות בינלאומית".

בהתאם לכך, טוענים בלידר שוקי הון, "הזמן (הלא מאוד ארוך) שנותר עד להשלמת הליך המכירה מביא את הבנקים לנהל שני מהלכים במקביל: פתיחת הליך להצעת הצעות מול גופים בינלאומיים, ובמקביל השלמת תשקיף והתקדמות לקראת הנפקה. בחינת כל השיקולים שמנינו מעלה, להערכתנו, כי האופציה העדיפה על הבנקים תהיה מכירה לקרן השקעות זרה, כשהיתרונות הם אפשרות לבניית מערכת יחסים עתידית טובה במהלך המו"מ, תחזית לתחרות נמוכה בעתיד, וודאות במחיר העסקה (בניגוד לסימני השאלה בהנפקה)".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#