האם הבנקים יחסלו את השירות האהוב של כרטיס אשראי המחויב אחת לחודש? - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הבנקים יחסלו את השירות האהוב של כרטיס אשראי המחויב אחת לחודש?

סליקת כרטיסי האשראי אחת לחודש היא המצאה ישראלית, שאין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם ■ החלטת רשות ההגבלים לעבור לסליקה יומית בכרטיסי אשראי מעלה את הסיכון לביטול החיוב החודשי כי עלות האשראי הזה תפול מעתה על כתפי הבנקים ■ האם הבנקים יעמדו בפיתוי שלא לפגוע בלקוחות שלהם?

124תגובות
גאפ
בלומברג

אחרי שנים של לבטים, רשת ההגבלים העסקיים הכריעה אתמול כי מדינת ישראל תהיה ככל העמים. הכוונה היא להחלטת הרשות ששוק כרטיסי האשראי יעבור לחיוב על בסיס של סליקה יומית, ולא סליקה אחת לחודש - המצאה ישראלית, שאין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם. בכך  אחד העיוותים הגדולים של שוק האשראי בישראל עומד להתבטל,  ולכן זוהי החלטה מתבקשת, אבל יש גם סיכון בצידה. זהו הסיכון שהבנקים יחליטו להיות לא תחרותיים,  ויבחרו לבטל ללקוחות שלהם את השירות האהוב של כרטיס אשראי המחויב אחת לחודש. מה תהיה תוצאת ההחלטה האמיצה של רשות ההגבלים, לכן, תלוי רק בבנקים, וברצון (או אי הרצון שלהם) להיות תחרותיים.

המצב בישראל כיום הוא שלקוח שנכנס לחנות הנעליים וקונה זוג נעליים באמצעות כרטיס האשראי שלו, מחויב על הקניה רק בסוף החודש. בממוצע, מאחר שהקניות מתפרשות על פני החודש, הלקוחות בישראל מקבלים מכרטיס האשראי שלהם אשראי חינם ל-17 יום.  17 ימי האשראי חינם הללו הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הצרכנית בישראל לטוב ולרע. לטוב, כי זהו שירות אהוב ונוח. לרע, כי יש מי שטוענים שבגלל השירות הזה הישראלים התרגלו שלא לעקוב אחר הצריכה שלהם, ולכן הם שקועים באוברדרפט כרוני.

בכל מקרה, את 17 ימי האשראי חינם יש מי שמממן. בניגוד גמור לתפיסה הרווחת לא חברת כרטיסי האשראי, וגם לא הבנק, מממנים אותם. המימון נופל כולו על כתפי חנות הנעליים - היא זאת שמוכרת לנו את זוג הנעליים בראשון בחודש, ומקבלת את התמורה לחשבון הבנק של בעלי החנות רק ב-30 בחודש. חנות הנעליים הקטנה והחלשה היא זאת שמממנת לציבור בישראל אשראי בסכום של כ-180 מילארד שקלים בחודש, אשראי שכמובן עולה לחנות הנעליים הון רב, ומחליש אותה פיננסית. בפועל, החנות נאלצת ככל הנראה לייקר את מחיר הנעליים בגובה עלות האשראי, כלומר הציבור בסופו של דבר מממן את 17 ימי האשראי חינם שלו - רק שמדובר בעלות משקית נסתרת, שאיש אינו מבחין בה.

בכך, מדינת ישראל היא חריג עולמי. ישנן עוד מדינות בהן ניתנים למחזיקי כרטיסי האשראי ימי אשראי חינם, אבל במדינות ההן מי שנושא בעלות האשראי היא חברת כרטיסי האשראי או הבנק המנפיקים את הכרטיס. זאת בשל המועד שבו הכסף עובר לחשבון של חנות הנעליים. בישראל, חשבון הבנק של הלקוח מחויב ב-30 בחודש, ורק באותו יום הכסף עובר לחנות הנעליים. בעולם, חשבון הבנק של הלקוח מחויב ב-30 בחודש, אבל הכסף לחנות הנעליים עובר כבר ב-2 בחודש.  הבנק, כלומר, משלם לחנות הנעליים את התמורה באופן מידי - להלן, סליקה יומית - אבל הוא מחייב את הלקוח רק בסוף החודש. את פער ימי האשראי שבין ה-2 ל-30 בחודש, לכן, נושא הבנק, ולא חנות הנעליים.

הסליקה החודשית - חנות הנעליים מקבלת את הכסף רק אחת לחודש - לעומת הסליקה היומית - חנות הנעליים מקבלת את הכסף מדי יום, ללא קשר למועד החיוב של הלקוח -  הוא החריג הישראלי. מדובר בחריג הזוי ומעוות, מאחר שהוא מטיל עלויות אשראי כבדות דווקא על החוליה החלשה בשרשרת (חנות הנעליים) במקום על החוליה החזקה (הבנק), מאחר שהוא מטעה (הלקוחות חושבים שחברת כרטיסי האשראי נתנה להם אשראי חינם, ולא היא), ומאחר שהוא מייקר מאד את עלויות האשראי במשק (עלות האשראי של חנות הנעליים גבוהה פי כמה מזו של הבנק), ומאחר שיש בו עלות נסתרת שמעוותת את מבנה המחירים במשק (התגלגלות עלות האשראי למחירי המוצרים). בנוסף החריג ההזוי הזה פוגע בתחרות בחוליה חשובה בתחום כרטיסי האשראי, תחום הסליקה, מאחר שהוא יוצר רף כניסה גבוה לסולקים חדשים.

את כל העיוותים הללו החליטה רשות ההגבלים לפתור, באמצעות יישור קו עם העולם: מעתה ישראל תעבור לסליקה יומית, כך שחנות הנעליים תקבל את הכסף שלה מיידית, ולא תצטרך לממן יותר את לקוחותיה. זאת החלטה מתבקשת, אבל יש סיכון בצידה: מה יקרה מעתה ל-17 ימי האשראי חינם? מי יממן אותם, אם בכלל? הבנקים, ובמיוחד חברות כרטיסי האשראי, טוענים כי מעבר לסליקה יומית יטיל עליהם עלויות אשראי מוגדלות, שהם לא יוכלו לשאת בהם. הם מזהירים כי המעבר לסליקה יומית יביא לביטול 17 ימי החינם, כלומר שמעתה הלקוחות בישראל יצטרכו לשלם ריבית בעבור 17 הימים הללו. במיוחד מעלות את האזהרה הזו חברות כרטיסי האשראי, שטוענות שלאחר ההפרדה מהבנקים הן יהיו חלשות, ולא יהיו מסוגלות להתחרות בשוק האשראי הצרכני וגם לספק 17 ימי אשראי חינם אוטומטי לכל הלקוחות שלהן.

רשות ההגבלים דנה בטענות הללו, ודוחה אותן. ראשית, לרשות ההגבלים יש בשורת איוב לחברות כרטיסי האשראי: הרשות מניחה שהן כלל לא במשחק. כלומר, ההנחה של רשות ההגבלים שחברות כרטיסי האשראי המופרדות לא יצליחו להתחרות בבנקים על הנפקת כרטיסי אשראי (המשמעות: ההמלצה העיקרית של ועדת שטרום עומדת להכשל), והבנקים ימשיכו לשלוט על 90% מכרטיסי האשראי בישראל.

שנית, בהנחה שהבנקים הם אכן השחקנים הכמעט יחידים בשוק כרטיסי האשראי, רשות ההגבלים מעריכה שלבנקים לא יהיה קושי לממן את 17 ימי האשראי חינם ללקוחות שלהם. ההערכה של רשות ההגבלים שמדובר עבור הבנקים בעלות זניחה ומגוחכת, של פחות מ-10 מיליון שקלים בחודש. זאת מאחר שעבור הבנקים 17 ימי האשראי כלל אינם ימי אשראי - מדובר הרי בלקוחות של הבנקים שהבנקים מכירים את מצב החשבונות שלהם היטב, ובכל מקרה הבנקים מקבלים פיצוי על הסיכון שהלקוח יבצע עסקות ענק וירוקן את החשבון שלו לפתע דרך העמלה הצולבת (העמלה הבסיסית של שוק כרטיסי האשראי). מבחינת הבנקים, לכן, לא מדובר במימון של 17 ימי אשראי, אלא במימון של הקדמת תשלום ב-17 יום, כלומר מדובר בפעילות שהיא חסרת סיכון. מאחר שהריבית חסרת הסיכון של הבנקים היא אפסית, גם העלות עבור הבנקים היא אפסית. לבנקים לפיכך לא תהיה סיבה ממשית שלא לממן ללקוחות שלהם את 17 ימי האשראי הללו.

הניתוח של רשות ההגבלים הוא נכון פיננסית, אבל עדיין קיים הסיכון של הפעלת כוח שוק בידי הבנקים. למשל, הבנקים יכולים להחליט לנצל את השינוי הרגולטורי שנכפה עליהם כדי להרע תנאים ללקוחות. מאחר ששלושת הבנקים הגדולים בישראל אינם תחרותיים בינהם, אפשרות של הרעת תנאים משותפת כזו ללקוחות אינה מופרכת. מה שמחזק את החשש הזה הוא העובדה שהבנקים בישראל מתחילים עתה לשווק כרטיס אשראי מסוג דביט - כרטיס שהוא תחליף למזומן, מכיוון שהוא מחייב את חשבון הלקוח מידית (ולא אחת לחודש). הבנקים יכולים לומר ללקוחות שלהם: חינם יש לכם בדביט, בכרטיס עם החיוב החודשי אנא התכבדו להתרגל לשלם ריבית.

מה יבחרו הבנקים לעשות זאת שאלה שלאיש אין כרגע תשובה עליה. פיננסית אין לבנקים סיבה לפגוע בלקוחות שלהם, והם בהחלט יכולים לספוג את העלות המינימלית של 17 ימי האשראי הללו. שוקית ותחרותית, הבנקים יכולים לנצל את הרגע כדי להרע תנאים ללקוחות. במקרה כזה הרי שפרצופם הלא תחרותי של הבנקים בישראל יחשף ברבים - הבחירה היא בידי הבנקים בלבד.

ועוד סיכון כרוך בהחלטה, וגם הוא סיכון מבחירה - מה תהיה תגובת בנק ישראל להחלטת רשות ההגבלים. החשש הוא שבנק ישראל ינסה לפצות את חברות כרטיסי האשראי על העלות הנוספת של מעבר לסליקה יומית, בכך שהוא ייקר את עמלת הבסיס, העמלה הצולבת. רשות ההגבלים מנסה למנוע מבנק ישראל לקבל החלטה מזיקה כזו בכך שהמעבר לסליקה יומית נדחה בשלוש שנים, לשנת 2021 בלבד. בנוסף הרשות מזכירה כי ספיגת העלות של 17 ימי האשראי חינם תלויה ברצונם הטוב של הבנקים ובתחרות בשוק. לעומת זאת החלטה על יקור העמלה הצולבת תביא מיידית להתיקרות אוטומטית של העלויות לבתי העסק, ובכך תפגע בוודאות במחירים ובתחרות. לכן, גם הרצון הטוב של בנק ישראל עומד כאן למבחן.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#