"זה ייגמר במפץ": מנורה והראל גורפות 90% מרווחי ענף הפנסיה

המשמעות של רווחיות נמוכה בתחום הפנסיה עם ריכוזיות גבוהה היא שמנורה והראל יוכלו, אם ירצו, להמשיך להפחית את דמי הניהול, בעוד החברות האחרות לא יהיו מסוגלות לכך. זה עלול לפגוע בחוסך

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורהצילום: עופר וקנין
אסא ששון

שוק קרנות הפנסיה בישראל מנהל כבר 292 מיליארד שקל — נתון מרשים אם נזכור כי ב–2011 נוהלו בתחום הפנסיה רק 98 מיליארד שקל. כלומר, גידול של פי 2.9, ובממוצע 20% בשנה. יחד עם קופות גמל וביטוחי מנהלים, הגיע ענף חיסכון ארוך הטווח לסכום של כמעט טריליון שקל.

חלק לא מבוטל מהגידול בנכסים נובע מהחלת חוק פנסיה חובה. בעקבות העלייה בהיקפי הנכסים, עלו גם ההכנסות של חברות הפנסיה — מנורה מבטחים, מגדל, הראל, כלל ביטוח והפניקס — שהן חמש החברות הגדולות והעיקריות בענף. ההכנסות המצרפיות שלהן ב–2011 הסתכמו ב–948 מיליון שקל, וההכנסות ב–2017 היו 1.5 מיליארד שקל. העלייה בהכנסות של חברות הפנסיה נפגעה מירידה חדה בדמי הניהול. דני הניהול מהצבירה הסתכמו ב–0.97% ב–2011, לעומת 0.52% ב–2017 — ירידה של 46%.

פרופ' דן וייסצילום: עופר וקנין

"הירידה בדמי הניהול מביאה לחיסכון משמעותי לעמית בקרן הפנסיה", אומר פרופ' דן וייס, מנהל מכון קסירר לחשבונאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "היתרון של חיסכון הוא שאינו הולך לטובת צריכה, אלא נאסף כחלק מהחיסכון הפנסיוני של החוסך, ורק מגדיל לו את החיסכון — ובעקבות כך את הגמלה החודשית בעת יציאתו לפנסיה".

שאלה נוספת היא אם הירידה בדמי הניהול והעלייה בהכנסות החברות תורגמה לשורה התחתונה בחברות הפנסיה. וייס, שחקר את העניין, אומר: "אפשר לראות כי ההכנסות עלו מ–948 מיליון שקל ב–2011 ל–1.5 מיליארד שקל ב–2017. גם אם בוחנים את נתחי השוק כהכנסות מדמי ניהול ב–2011 לעומת 2017, נראה כי אין פערים גדולים בין השנים. למשל, חלקה של מנורה בהכנסות מדמי הניהול ב–2011 היה 34%, וכיום הוא מסתכם ב–31%. חלקה של מגדל, למשל, היה 26% ב–2011, וכיום הוא 22%".

ואולם, כשבוחנים את הרווחיות מגלים תמונה שונה. ב–2011 הרווח לפני מס של שוק הפנסיה כולו היה 238 מיליון שקל, והוא טיפס ל–287 מיליון שקל ב–2014. לאחר מכן יש ירידה רציפה עד ל–217 מיליון שקל ב–2017. כלומר, ירידה של 24% מ–2014 ברווח לפני מס, וירידה של 9% ברווח לפני מס מ–2011.

המצב נראה בעייתי יותר כשבוחנים את התפלגות נתחי השוק לפי רווח לפני מס. התפלגות הרווח לפני מס ב–2011 נראתה כך: מנורה עם 43%, הפניקס עם 2%, כלל ביטוח עם 14%, הראל עם 14% ומגדל עם 27%. ואילו כיום התפלגות הרווח לפני מס נראית כך: מנורה עם 68%, כלל ביטוח עם מינוס 2% (הפסד בתחום הפנסיה), הראל עם 19%, הפניקס עם 8% ומגדל עם 7%.

"מה שאנחנו רואים בהתפלגות הרווח לפני מס הוא שמנורה והראל מחזיקות ב–87% מהרווח של הענף. זאת ריכוזיות מאוד משמעותית, שמצביעה על כך שהענף נמצא באי־שיווי משקל. מצב כזה אינו יכול להימשך לאורך זמן, וזה יוביל למפץ", טוען וייס.

לדברי וייס, "מרבית חברות הביטוח לא נהנו מהגידול בנכסים. זה נובע מכמה סיבות. הראשונה היא שיש להן מבנה הוצאות לא גמיש. חלק מהגופים המבוטחים בפנסיה, מעצם היותם גופים חזקים, הצליחו לקבל דמי ניהול אפסיים עם שירות VIP. כך שזה עולה כסף לחברת הביטוח, אבל לא בא לידי ביטוי בשורת הרווח".

מנורה והראל יורידו עוד את דמי הניהול?

המשמעות של רווחיות נמוכה בתחום הפנסיה עם ריכוזיות גבוהה היא שמנורה והראל יוכלו, אם ירצו, להמשיך להפחית את דמי הניהול, בעוד החברות האחרות לא יהיו מסוגלות לכך. זה עלול לפגוע בחוסך. "יש פה שני גופים, שיש להם את היכולת להשפיע על השוק ולבלום תחרות, ורק הם יכולים לתת הנחות — כי האחרים לא מרוויחם מספיק. זה לא מעודד תחרות", ציין עוד וייס.

בשיחה עם בכיר בענף הפנסיה הוא ציין: "קרנות ברירת המחדל חוללו תחרות בשוק הפנסיה, אבל בה בעת לאותן חברות אין ממש מודל רווחי. מול מנורה והראל זה לא ממש תחרות, גם אם המחיר נמוך".

אין חוסך שרוצה שקרן הפנסיה שלו תהיה הפסדית. כשהחברה הפסדית מי שייפגעו כמעט באופן מיידי הם התשואה, למשל קיצוץ בקרב מנהלי בהשקעות, במחקר, במאבקים ובהסדרי חוב; והשירות, למשל צמצום המענה הטלפוני. את דמי הניהול החברות יתקשו להעלות — בגלל התחרות ובגלל היכולת של שני הענקים להגיב לכל מהלך תחרותי, שכן יש להם את האוויר הכלכלי לחנוק את היריבים. לכן התוצאה יכולה להיות יציאת שחקנים מהתחום, מיזוג בין הגופים הקטנים יותר והעלאה של דמי ניהול בגופים הפסדיים. כך, או שהחברות יצליחו לאזן את עצמן, או שהחוסכים יעברו לחברות אחרות. בכל מקרה נראה כי עתיד חברות הפנסיה יהיה מאוד שונה מהקיים כיום.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker