סוללת ליתיום־יון: הכוח מאחורי המכונית של טסלה והאייפון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוללת ליתיום־יון: הכוח מאחורי המכונית של טסלה והאייפון

מוצרים רבים פועלים על סוללת ליתיום־יון, המבוססת על שתי מתכות: ליתיום וקובלט לפי הערכות, שוק הליתיום יצמח פי ארבעה עד 2025 והביקוש לקובלט יזנק פי 47 עד 2030

מכונית של טסלה מוצגת בדרום קוריאה
בלומברג

יצרניות הרכב הגדולות מתחייבות לבנות מיליוני כלי רכב חשמליים, וכבר שנים אנחנו עדים לגידול אקספוננציאלי בשימוש בסמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים - כולם פועלים על אותו סוג של סוללות: ליתיום־יון. כתוצאה מכך הביקוש לסוללות ולחומרים הדרושים לייצורן עולה במהירות. החומרים העיקריים בסוללות - שמספקות אנרגיה גם לאופניים חשמליים, רחפנים וגאדג'טים רבים נוספים - הם ליתיום וקובלט.

על פי תחזית של בלומברג, בתוך שבע שנים כמחצית מהאוטובוסים בעולם (כ-1.2 מיליון) יהיו חשמליים, פי שלושה ממספרם כיום, וההערכה היא שמחצית מכלי הרכב בעולם ב-2040 יפעלו על סוללות. ייתכן שאלה תחזיות שמרניות מדי. הרשויות בסין, שוק שרוכש שליש מהמכוניות בעולם, הודיעו כי הן מתכננות לוח זמנים למעבר כללי למכוניות חשמליות. בריטניה וצרפת הודיעו רשמית כי החל ב-2040 לא יאפשרו מכירת רכב המונע בדיזל ודלק. בטווח הרחוק יותר, אנחנו בדרך לעולם נקי מדלק מזהם - שפועל על סוללות.

גרמים לסמארטפון, קילוגרמים למכונית

לפי מחקר של בנק ההשקעות UBS, המעבר למכוניות חשמליות גורם לזינוק חד בביקוש לסוללות ליתיום־יון ולחומרים הדרושים לייצורן. כך, הביקוש לליתיום צפוי לזנק ב-3,000% והביקוש לקובלט ב-2,000% (לא כולל עלייה בצריכה של מכשירי אלקטרוניקה אחרים). אם לא יימצא בקרוב תחליף יעיל לסוללת ליתיום־יון - ניתן להניח כי חומרי הגלם העיקריים שלה נמצאים בשלבים מוקדמים של מחזור צמיחה, שיימשך עוד שנים.

ליתיום, המתכת הקלה ביותר והאלמנט המוצק הקל ביקום, הוא יסוד נדיר יחסית בכדור הארץ: הוא אמנם נמצא בסלעים רבים, אבל תמיד בריכוזים זעירים. יש בעולם מרבצי ליתיום רבים, אבל רק למעטים מהם ערך מסחרי. העתודות הגדולות ביותר של ליתיום נמצאות בצ'ילה, סין, ארגנטינה, אוסטרליה וקנדה (קיימות עתודות גם בפורטוגל, ברזיל ארה"ב וזימבבואה). היצרניות הגדולות בעולם של ליתיום הן אוסטרליה (40%), צ'ילה (33%) וארגנטינה (16%).

על פי הרשות הגיאולוגית של ארה"ב, העתודות הגלובליות הידועות של ליתיום הן כ-16 מיליון טונה. ייצור סוללות מהווה כ-40% משוק הליתיום, לצד שימושים רבים נוספים, כמו באופטיקה, טיהור אוויר, נשק גרעיני ותרופות. הקונצנזוס מדבר על כך שעד 2025 שוק הליתיום יצמח פי ארבעה, והסוללות יהיו 60% עד 70% מהביקוש למתכת. עד 2020 הביקוש הגלובלי לליתיום צפוי לגדול ביותר מ-40%.

מרבית העלייה בביקושים לליתיום נובעת מזינוק בייצור המכוניות ההיברידיות והחשמליות. בעוד שלייצור סוללה לטלפון נייד דרושים כשלושה גרמים של ליתיום, לסוללת המכונית ההיברידית נדרשים 1.5 ק"ג ליתיום, ולמכונית החשמלית - כמעט 20 ק"ג ליתיום; מכונית של טסלה נוסעת על סוללה שייצורה זולל כ-45 ק"ג ליתיום.

מכרה קובלט בקונגו
בלומברג

קובלט, המתכת היקרה ביותר מבין מרכיביה של סוללת ליתיום־יון, נמצא בקרום כדור הארץ רק בצורה משולבת כימית, למעט פיקדונות קטנים הנמצאים בסגסוגות של ברזל מטאורי טבעי. פיגמנטים כחולים מבוססי קובלט (כחול קובלט) שימשו מאז ימי קדם לתכשיטים וצבעים, וכן להקניית גוון כחול ייחודי לזכוכית. השם "קובלט" בא מהמלה "גובלין" בגרמנית עתיקה - השדון שחי מתחת לאדמה.

על פי הרשות הגיאולוגית של ארה"ב, העתודות הגלובליות הידועות של קובלט מוערכות ב-7 מיליון טונה. יותר ממחצית הייצור העולמי של קובלט מנותב לייצור סוללות, ובעוד שנתיים השיעור הזה צפוי להיות גבוה מ-60%. קובלט מהווה כ-40% מעלות של סוללת ליתיום־יון. שאר הקובלט משמש לתעשייה ולצבא.

לפי התחזית של בלומברג, עד 2030 הביקוש הגלובלי לקובלט יגדל פי 47, ובשנתיים הקרובות הביקוש למתכת בקרב יצרניות הסוללות צפוי להכפיל את עצמו, לאחר שצמח פי חמישה בחמש השנים האחרונות. מרבית העלייה בביקושים נובעת מיצרניות הרכב החשמלי, וברור למה: בעוד סוללת הסמארטפון מכילה 10-5 גרמים של קובלט - בסוללת רכב ניתן למצוא עד 15 ק"ג של המתכת.

כורים בקונגו,מייצרים בסין

למרות הצמיחה העקבית בביקושים, מניות רבות הקשורות בליתיום ספגו ירידות באחרונה בעקבות עסקות רבות להרחבת הייצור. כך, החברה הצ'יליאנית Sociedad Química y Minera (אחת היצרניות הגדולות בעולם של ליתיום) והחברה האמריקאית Albemarle חתמו הסכמים עם ממשלת צ'ילה שמאפשרים להן להגדיל באופן משמעותי את הייצור. התחזית היא ששתי החברות יוסיפו לשוק 200 אלף טונה ליתיום עד 2025.

עם זאת, נראה כי האופטימיות לגבי מתן מענה מיידי לביקושים היא קצת מוגזמת. על פי הערכות, ב-2019-2018 היצע הליתיום יגדל ב-30-25 אלף טונה - בעוד הביקושים הגלובליים צפויים לגדול באותה תקופה ב-75 אלף טונה. עם זאת, התחזית היא שלאחר 2019 מחירי המתכת יתייצבו ואף יירדו כתוצאה מהגדלת הייצור.

המצב בשוק הקובלט הרבה יותר בעייתי, בעיקר בגלל היצע הדוק יותר ובלתי־יציב. מרבית הקובלט בעולם מיוצר כתוצר לוואי של כריית נחושת וניקל - כמעט כל העתודות בעולם נמצאות ב"רצועת הנחושת" בין קונגו, הרפובליקה המרכז־אפריקאית וזמביה. קונגו אחראית לייצור יותר מ-60% מהקובלט, ונתח השוק צפוי לגדול ל-75% עד 2025 אם יתממשו התוכניות להרחבת הייצור במדינה של ענקיות כרייה כמו Glencore. סין וקנדה נמצאות במקומות השני והשלישי מבחינת ייצור הקובלט, עם 6% מהייצור העולמי בכל אחת.

מחיר הקובלט, באלפי דולרים לטונה

השליטה המונופוליסטית של קונגו בקובלט מעוררת כמה בעיות. חוסר היציבות הפוליטית והחברתית במדינה מאיים על אספקת המתכת - שבלעדיה תעשיית האלקטרוניקה יכולה לסגור את שעריה. כמובן שזה גורם לתנודתיות במחירי הקובלט. בנוסף, העבודה במכרות המקומיים מתבצעת בתנאים ירודים ובלי אמצעי בטיחות, עבודת ילדים מקובלת מאוד, וייצור בלתי־מפוקח פוגע קשות באיכות הסביבה. לאור אלה, כל מקור אחר לקובלט זוכה להעדפה.

שוק הקובלט סובל מעוד בעיה: כ-80% מהייצור של סולפטים ותחמוצות של קובלט, שמשמשים בבניית הסוללות, מתרחש בסין; חלק הארי מ-20% הנותרים מיוצר בפינלנד, אבל מחומרי גלם מקונגו שכרתה חברה סינית. האחיזה ההדוקה של סין בייצור הקובלט רק מגבירה את החששות בשוק. בינתיים, מחיר הקובלט קפץ ביותר מפי שלושה בשנה וחצי האחרונות.

ב-2017 נרשמה עלייה של יותר מ-120% במחיר הקובלט, בעוד הליתיום התייקר בשנה שעברה "רק" ב-30%. לשם השוואה, מדד הסחורות של בלומברג ירד ב-4% ב-2017.

להשקיע בעתיד ירוק יותר

ליתיום אינו נסחר בבורסות לסחורות - ולכן אין דרך להשקיע בו ישירות. ניתן להיחשף לליתיום דרך חברות הכרייה - כמו Sociedad Quimica y Minera de Chile, Albemarle, Liberty One Lithium Corp - או דרך קרן הסל על המתכת LIT) Global X Lithium ETF). התעודה ירדה מתחילת השנה (עד 12 באפריל) ב-14.5%, וב-12 החודשים האחרונים היא עלתה ב-18%.

קובלט נסחר בבורסת המתכות של לונדון וניתן להיחשף אליו דרך חוזים עתידיים. לחלופין, ניתן להשקיע בחברות הכרייה של המתכת שנסחרות בבורסת טורונטו - כמו eCobalt Solutions Katanga Mining, Fortune Minerals — או בחברה הסינית China Molybdenum ובחברה האוסטרלית Glencore, הנסחרות בארה"ב. לא קיימת עדיין תעודת סל ספציפית על קובלט.

ניתן להיחשף לשתי המתכות (ולאחרות) גם דרך קרנות סל על חברות כרייה, זיקוק, ומיחזור של אלמנטים נדירים ומתכות. כך למשל, VanEck Vectors Rare Earth/Strategic Metals הניבה ב–12 החודשים האחרונים תשואה של 60%, גם לאחר ירידה של 6.3% מתחילת השנה. שתי תעודות כלליות יותר ירדו מתחילת השנה והניבו תשואה חיובית בשנה האחרונה:

1. iShares MSCI Global Metals & Mining Producers ETF

2. SPDR S&P Metals & Mining ETF

ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים בטנדם. אין לראות בכתבה המלצה לניירות ערך, והיא לא מהווה תחליף לייעוץ השקעות. לטנדם קפיטל עשוי להיות עניין בניירות הערךהמוזכרים בכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#