מתמהמהת: רשות ההגבלים דחתה את ההכרעה על מיזוג אגוד־מזרחי ל-17 במאי

רשות הגבלים עסקיים היתה אמורה להכריע השבוע בדבר עסקת המיזוג בין הבנקים, שנחתמה בנובמבר ■ לאחר בדיקות שנמשכו יותר מארבעה חודשים, ביקשה הרשות מהבנקים נתונים נוספים על אגוד ■ נמשכים המגעים בין מזרחי לעובדי אגוד, שדורשים פיצויים מוגדלים עבור פרישתם

מיכאל רוכוורגר
חדוה בר, המפקחת על הבנקים
חדוה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: עופר וקנין
מיכאל רוכוורגר

רשות הגבלים עסקיים דחתה בכשלושה שבועות את ההחלטה לגבי אישור עסקת המיזוג של בנק אגוד עם מזרחי טפחות . העסקה בין הצדדים נחתמה כבר לפני חמישה חודשים, וזמן קצר לאחר מכן הוגשה הבקשה לאישור המיזוג לרשות להגבלים עסקיים, שהיתה אמורה להכריע השבוע בסוגיה.

אלא שאתמול ביקש סגל הרשות להגבלים עסקיים, ברשות היועץ המשפטי הראשי שלה, אורי שוורץ, הארכה בטיפול בסוגיה ל–17 במאי 2018. לטענתם, הרשות עדיין לא סיימה לבחון את כל הנתונים שהועברו אליה בידי בנקים וגורמים נוספים, ואף ביקשה באחרונה נתונים נוספים מאותם גופים. הנתונים האלה יסייעו לרשות להחליט אם בליעתו של אגוד — עם נתח של 2%–3% בלבד משוק האשראי והפיקדונות לציבור בישראל — תפגע בתחרות. שוורץ מוביל את הטיפול בעסקה, משום שבהתאם להסכם ניגוד עניינים, הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, אינה מורשית לטפל בה.

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, הביעה מזמן את תמיכתה במיזוג, בטענה שאגוד לא הצליח להפוך לבנק מחולל תחרות, וכי עדיף לחזק את מזרחי טפחות — שהונו העצמי יגדל בעקבות העסקה בכ–2.5 מיליארד שקל — בתחרות מול הפועלים ולאומי. שר האוצר, משה כחלון, והכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, הביעו בעבר התנגדות למיזוג, בטענה שהוא יפגע בתחרות בענף הבנקאות.

הזדמנויות ומכשולים בעסקה עבור מזרחי

העסקה שנחתמה בסוף נובמבר 2017 היתה בין מזרחי טפחות לבעלי השליטה באגוד — המשפחות לנדאו, מנור, יעל זכאי־אלמוג, וכן בועז אוקון, אמיר ברנע והנאמנים מטעם שלמה אליהו על אחזקותיו באגוד. בעלי השליטה הנוכחיים באגוד מחזיקים בכ–75% מניות הבנק והציבור מחזיק בכ–25% נוספים.

אחד התנאים המתלים שנקבע בעסקה הוא השלמה של רכישת מניות הציבור באגוד, כך שאגוד ימוזג לתוך מזרחי טפחות ויחדול מלהתקיים כבנק עצמאי. העסקה נבנתה כך שמזרחי ישלם בגין אגוד (100%) סכום שיהיה מבוסס על 60% מהונו העצמי של אגוד (בכפוף להתאמות שונות), שהיה נכון לסוף יוני 2017 2.45 מיליארד שקל.

מתוך סכום זה יש לנכות דיווידנד של 100 מיליון שקל, שיחולק לבעלי המניות הנוכחיים של הבנק, דבר שיגדיל את התמורה הסופית שלהם ב–40 מיליון שקל (כי הדיווידנד מחולק מתוך 100% מההון). לפיכך, הונו העצמי של אגוד לצורך העסקה יהיה 2.35 מיליארד שקל, ובגין 60% מהון זה ישלם מזרחי 1.41 מיליארד שקל. העסקה נבנתה כך שהתשלום לא יהיה במזומן — אלא באמצעות הקצאת מניות של מזרחי טפחות (8%–10%) לבעלי המניות של אגוד.

אורי שוורץ
אורי שוורץצילום: רוני פרל

מאז החתימה על העסקה עלתה מניית מזרחי טפחות בכ–10%.אם מביאים בחשבון את חלוקת הדיווידנד הצפויה לבעלי מניות אגוד, זוהי עסקה כדאית מבחינה כלכלית. היא משקפת למניות הנמכרות על ידם מכפיל הון של 0.68 לאגוד, בעוד אגוד נסחר בבורסה לפי מכפיל הון של 0.6, לעומת 0.45 שבו נסחר בקיץ 2017. חברת הייעוץ אנטרופי משלימה הערכת שווי וחוות דעת עבור בעלי מניות מיעוט באגוד. החברה צפויה להעריך את אגוד סביב מכפיל הון של 0.6, ולקבוע כי זוהי עסקה כדאית עבור בעלי מניות מיעוט באגוד.

עבור מזרחי זו עסקה פיננסית שצפויה לגלם רווחיות נאותה, להערכתו. הכוונה היא לרווח החשבונאי ולרווח הכלכלי העתידי שייווצרו בעוד כמה שנים אם יתממשו תרחישים אופטימיים להגדיל ב–100–150 מיליון שקל את הרווח השנתי של הבנק, המגיע לכ–1.3 מיליארד שקל בשנה.

בהתאם, אחד המניעים העיקריים של מזרחי לרכוש את אגוד הוא שהעסקה תאפשר לבנק לרשום רווח חשבונאי גבוה של 941 מיליון שקל — שיתפרש על פני תקופה ארוכה. לפי כללי החשבונאות, כשבנק רוכש נכס אחר במחיר הנמוך מהונו העצמי, הבנק הרוכש יכול להכיר ברווח החשבונאי כמוניטין שלילי, המגלם את הפער בין השווי שלפיו תתבצע העסקה (1.4 מיליארד שקל) להון העצמי של אגוד (2.45 מיליארד שקל).

מכשול נוסף שעליו מזרחי יצטרך להתגבר הוא סוגיית עובדי אגוד. בבנק יש 800 עובדים, ובאחרונה הודיעו כמה עשרות מהם כי בכוונתם לפרוש מעבודתם.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ