ההשקעה בתעשיית המוות לא מוסרית - וגם לא משתלמת

ביום חמישי, בסופו של יום המסחר הגרוע בתולדות ענקית הטבק, צנחה מניית פיליפ מוריס ב–15.5% — צניחה שהובילה לתגובת שרשרת ולנפילה בשווי המניות של חברות טבק נוספות ■ על רקע הירידה העיקשת בהיקף העישון בעולם המערבי, אפשר להניח שלא מדובר במקרה חד־פעמי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מעשנים במחוז שיבויה בטוקיו, יפן
מעשנים במחוז שיבויה בטוקיו, יפן. אייקוס תפסה רק 16% מהשוק - ונתקעהצילום: בלומברג

ענקית הטבק פיליפ מוריס תרצה לשכוח את יום חמישי האחרון: בסופו של יום המסחר הגרוע בהיסטוריה של יצרנית מרלבורו, פרלמנט, L&M ועוד, צנחה מניית החברה ב-15.5%, לרמה של 86 דולר. הצניחה יצרה אפקט שרשרת, כשבעקבות פיליפ מוריס ירדו גם המניות של יצרניות טבק אחרות: בריטיש אמריקן טבאקו צנחה ב-5.5% בניו יורק, מניית אימפריאל ברנדס איבדה 2.9% בבורסה בלונדון. מניית Altria, חברת האם של פיליפ מוריס, התרסקה ב-7.7%. חלקן המשיכו לרדת גם ביום שאחרי.

מהזווית הישראלית, הנפילה הזאת מתרחשת בתזמון מעניין: רק לפני שבוע נחשף ב–TheMarker כי חברת ההפצה גלוברנדס (Globrands), יבואנית ומפיצת מוצרי טבק כמו ווינסטון, קנט, קאמל, לאקי סטרייק וטבק לגלגול, צפויה בקרוב להנפיק בבורסה ותתחיל ברואד שואו בקרב גופי ההשקעות המוסדיים. בעקבות החשיפה, קראנו למוסדיים שלא להשקיע בתעשיית הטבק הרצחנית, שקוטלת כ–7 מיליון בני אדם בשנה ברחבי העולם, מהם כ–8,000 בישראל. ראשית, קיים הנימוק המוסרי המובן מאליו; דרך הטרנד העולמי של הסטת כספי השקעות מחברות הטבק לחברות אחרות ומזיקות פחות; וכן נימוקים עסקיים גרידא — כגון הסביבה הרגולטורית העתידית הלא־ברורה והנזקים הבריאותיים היקרים שהעישון גורם, שבסופו של דבר מתגלגלים אל החוסכים בקרנות הפנסיה וחברות הביטוח.

חלק מהתגובות לקריאתנו היו מסויגות ואף עוינות: המגיבים טענו כי חברות הטבק הן מהרווחיות ביותר בשוקי ההון, ולחברות השקעות יש מטרה אחת ויחידה: להשיג תשואה למשקיעים. אך הנפילה של פיליפ מוריס וחברות טבק נוספות בסוף השבוע עשויה להצביע על כך שגם הנימוק שמקדש את הרווח על פני כל דבר אחר, לרבות היבט מוסרי — כבר מוטל בספק.

יום המסחר הגרוע בהיסטוריה

הנפילה של פיליפ מוריס היא תוצאה של ירידה בשיעור של 5.4% במכירות הסיגריות שלה ברבעון הראשון של 2018 — ירידה חדה מזו שציפו לה האנליסטים, שהושפעה מאוד מההאטה בשווקים גדולים כמו סעודיה, רוסיה ויפן. בכך לא תמו הצרות של יצרנית הטבק: גם המכירות של אייקוס (IQOS), "הסיגריה ללא עשן" שפיתחה החברה בהשקעה של מיליארדי דולרים כדי לספק תחליף עתידי לעישון המסורתי — לא מתרוממות כמצופה, במיוחד ביפן, המדינה שהיא למעשה שדה הניסיונות הגדול ביותר של המוצר.

אייקוס נמכרת היום ב-38 מדינות ובהן ישראל, אך יפן היא הזירה הגדולה ביותר של המוצר, שתפס בה נתח שוק של 16% מכלל מוצרי הטבק. ואולם אחרי שפיליפ מוריס מיצתה את ההתלהבות המוקדמת, רובה מצד צעירים שהיו מוכנים להתנסות במוצר החדש, היא מדווחת כי קשה לה הרבה יותר להעביר מעשנים וותיקים, בני יותר מ–50, למוצר החדש. בשווקים במדינות אחרות, אייקוס ממשיכה להיות מוצר שולי יחסית.

כמה סימנים מצביעים על כך שהנפילה של מניות חברות הטבק אינה מקרית או חד־פעמית: שיעור העישון בעולם המערבי כולו נמצאים בירידה מתמדת בעשורים האחרונים, הודות להעלאת המודרגולציה מחמירה והולכת מצד ממשלות אמיצות שנלחמות בתעשיית הטבק ומעלות את המודעות לנזקי העישון.

בתגובה ניסו חברות הטבק להעלות את מחירי הסיגריות, כדי לפצות על הירידה במספר המעשנים — אך זו אסטרטגיה מוגבלת משום שיש גבול למחיר שאנשים יסכימו לשלם על סיגריות, גם אם המכורים. אגב, זאת בדיוק הסיבה שמיסוי טבק — הפוגע ברווחי החברות ומוביל להעלאת מחירים — נחשב לאמצעי היעיל ביותר במאבק בעישון.

בדיוק מה שהיה חסר לעולם השלישי

ביל גייטס
ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ומוביל מאבק עולמי בעישון צילום: Bloomberg

הירידה העיקשת בשיעור המעשנים בעולם המערבי הובילה את חברות הטבק לפנות לשווקים המתפתחים. במלים אחרות: החברות מבינות שהן נבלמות בעולם הראשון, ולכן הן פונות למיליארדי מעשנים פוטנציאליים בעולם השלישי.

אלא שחברות הטבק גילו להפתעתן כי בכל הנוגע לטבק, אזרחי העולם השלישי אינם בשר התותחים של העסקים המערביים: מול הכסף הגדול של תעשיית הטבק התייצבו שני מיליארדרים נחושים, מייסד מיקרוסופט ביל גייטס וראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג. הקרן המשותפת שהקימו השניים השקיעה מאז 2007 מיליארד דולר במלחמה בעישון במדינות שבהן ההכנסה לנפש נמוכה עד בינונית.

מייקל בלומברג
מייקל בלומברג, לשעבר ראש עיריית ניו יורק, ותורם למאבק העולמי בעישוןצילום: Jose Luis Magana/אי־פי

הקרן מסייעת למדינות בקידום צעדים שהוכחו מועילים ביותר נגד עישון: הרחבת המקומות האסורים בעישון; איסור על פרסום מוצרי טבק; העלאת מיסוי על מוצרי טבק; אזהרות גרפיות על גבי חפיסות הסיגריות; ותמיכה בקמפיינים נגד עישון.

כתוצאה מכך, לא נדיר למצוא באפריקה, במזרח אסיה ואף במזרח התיכון מדינות שבהן קיימים כיום חוקים נגד עישון, שהם מתקדמים יותר אפילו מהחוקים בישראל. בנוסף, באחרונה הכריז בלומברג כי גייס תרומות בסך 20 מיליון דולר כדי להקים סוכנות בשם Stop, שתפקידה יהיה, לפי הגדרתה, "לפקח באגרסיביות על שיטות ההונאה של תעשיית הטבק ועל פעילות החברות שפוגעות בבריאות הציבור". זאת, על רקע חשש כי חברות הטבק ינקטו טקטיקות מלוכלכות כדי להמשיך להרוויח למרות הירידה במספר המעשנים במערב.

היום שאחרי — והסיכונים החדשים

הניסיונות של תעשיית הטבק להיערך ליום שאחרי העישון המסורתי, באמצעות פיתוח מוצרים תחליפיים כמו אייקוס ואחרים, עדיין רחוקים מלהתרומם. למשל, בארה"ב עדיין אסור לשווק אייקוס, משום שהמוצר עדיין לא קיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה–FDA). בנוסף, רק באחרונה נחלה פיליפ מוריס כישלון גדול כשניסתה לקבל את אישור ה–FDA לשיווק האייקוס כמוצר "מופחת סיכון".

פאנל מומחים המייעץ למינהל קבע כי על סמך העדויות המחקריות, לא ניתן לאשר את הטענה שלפיה השימוש באייקוס גורם פחות נזק למעשנים ולסובבים בהשוואה לסיגריה רגילה.

חברות הטבק חשופות בשנים האחרונות גם לסיכונים עסקיים חדשים: ראשית, גופים פיננסיים בוחרים במדיניות מתגברת והולכת של אי־השקעה בתעשיית הטבק, מטעמים מוסריים, חברתיים וכלכליים כאחד.

סיגריות
צילום: Michaela Rehle/רויטרס

בדצמבר 2017 פירסמה הממונה על רשות שוק ההון בישראל חוזר שלפיו משקיעים מוסדיים יצהירו בפרסום המדיניות שלהם אם היתה התייחסות להיבטים של השקעות אחראיות, כלומר כאלה שמתחשבות ברווחה חברתית בנוסף לשיקולי הרווח הכלכלי. רווחה חברתית כוללת, למשל, היבטים של איכות הסביבה, צדק חברתי ושמירה על זכויות אדם. אין ספק שהשקעה בחברות טבק נופלת בשאלה כזאת. רק באחרונה, למשל, נקבע בהצהרת הסיכום של הכנס הבינלאומי נגד טבק כי "ייצור, שיווק ומכירות של טבק מנוגדים לזכותם של בני האדם לבריאות".

כלומר, מוסדיים שירצו להשקיע ביבואנית הטבק גלוברנדס, המתכוננת להנפקה בחודש הבא, יידרשו לדווח אם ועד כמה הביאו בחשבון את השלכות העומק של השקעה במוצרים כאלה.

אין ברכה בכסף שמושקע במוות

במקביל, במדינות שונות כבר מתגבשת חקיקה מתקדמת ויצירתית שתכליתה להגביל עוד יותר את הנגישות של הציבור לעישון. כך למשל, ב-FDA מדברים על הפחתת שיעור הניקוטין בסיגריות לרמה אפסית כמעט; יש מדינות שבהן מקדמים חקיקה שתאסור לחלוטין מכירת סיגריות, כדי למנוע דור חדש של מעשנים; ובמדינות רבות כבר מגבילים את הגיל המינימלי לרכישת סיגריות ל-21.

יש גם יוזמות רדיקליות: עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון ופעיל בתחום מאז 1983, אומר כי במדינות רבות כבר מתחילים לדבר על הגשת תביעות פליליות נגד חברות הטבק, בעבירות של הריגה או גרימת מוות ברשלנות.

זאת, לאור העובדה שחברות הטבק יודעות מראש כי כל לקוח שני לפחות ימות כתוצאה משימוש רגיל במוצר — לפי הוראות היצרן. לדבריו, "הרעיון צובר תאוצה ברחבי העולם כי לאנשים ולמדינות נמאס מחברות הטבק וממוות המוני של אנשים. היוזמה הזו מהפכנית —כי אף משקיע לא ייכנס למיזם שקשור לטבק אם הוא יידע שזה יכול להיות כרוך בהיבט פלילי".

אם כן, מול הגישה שאין לערבב בין מוסר ועסקים עומדת גישה שצוברת תאוצה ותומכים — שלפיה אי־אפשר לנתק בין השניים. זה לא תקף רק לעישון: לפני שנה וחצי, למשל, כינה שר האוצר משה כחלון את רווחי מכונות המזל של מפעל הפיס "כסף מזוהם" — והודיע: "כל זמן שאני שר האוצר, לא יהיה קזינו במדינת ישראל". מה שנכון להימורים חוקיים נכון פי כמה להשקעה בטבק: אין ברכה בכסף שמושקע בתעשיית מוות. לא ברכה מוסרית, לא ברכה חברתית — ובטווח הארוך נראה שגם לא ברכה כלכלית. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker