המניעים הסמויים מאחורי פירוק יורוקום

לבנקים הנושים של שאול אלוביץ' אין שום אינטרס לחקירה נגדם, ובמיוחד לא על רקע תחילת עבודתה של הוועדה הפרלמנטרית שעתידה לבחון את האשראי הבנקאי

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
שאול אלוביץ'
שאול אלוביץ'צילום: דודו בכר

למה נתנו שלושה בנקים גדולים תדלוק פיננסי מצטבר לחוב של 1.6 מיליארד שקל לאיש העסקים שאול אלוביץ', שהצליח להשתלט באמצעותו האשראי הזה על בזק — חברה בשווי של כמה מיליארדי שקלים — בשעה שהביא הון עצמי של כ–400 מיליון שקל בלבד? כיצד הגיעו הבנקים לשוקת השבורה שבה כל הסדר משפטי יניב לנושי אלוביץ' במקרה הטוב פחות ממחצית החוב?

חובותיה של יורוקום תקשורת, שבאמצעותה שלט אלוביץ' בבזק, הם 800 מיליון שקל לבנק דיסקונט, 600 מיליון שקלים להפועלים ועוד 200 מיליון שקלים לבינלאומי. הסכומים שמוצעים כרגע עבור הנכס העיקרי של החברה, האחזקה המשורשרת בבזק, מגיעים במקרה הטוב ל–450 מיליון שקל.

על רקע משבר פשיטת הרגל האישית הגדולה בתולדות ישראל, זו של אליעזר פישמן, פירסם בנק ישראל לפני שנתיים דו"ח שבדק את האשראי שהעמידו הבנקים ללווים הגדולים במשק. בנק ישראל ניסה לבחון מה גרם לבנקים להמשיך ולגלגל אשראי ללווים הגדולים גם כשכבר היה ברור כי צריך לחתוך הפסדים, ולא להמשיך את גלגול החוב ללווים שרק מגדילים סיכונים. אחת התשובות המדאיגות היתה שהבנקים הושפעו כנראה מ"אפקט הילה" של טייקונים, שנראו כסיפורי הצלחה. כן, בנק ישראל הודה שראשי מערכת הבנקאות הסתנוורו מהילת הטייקונים. באותו דו"ח הרגיע בנק ישראל, והסביר כי מדובר בתופעה היסטורית ברובה והיקפי האשראי ללווים יחידי סגולה כאלה כבר פחת במידה רבה. אלוביץ' הוא כנראה אחד מאותם יחידי סגולה שהילתם השפיעה על הבנקים.

הבנקים הנושים קיבלו השבוע מנשיא בית המשפט המחוזי, איתן אורנשטיין, צו השולח את יורוקום לפירוק וכינוס נכסים. עם זאת, אורנשטיין קבע שהצו ייכנס לתוקפו רק בעוד כעשרה ימים. אף אחד מהבנקים אינו מעוניין בפירוק. הליך כזה יתניע דרישת פירעון מצד מחזיקי אג"ח, שהלוו 800 מיליון שקל לאינטרנט זהב — שהיא עוד קומה בפירמידת אלוביץ'. במצב הזה ייהפכו אחזקות הבנקים במניות בזק לחסרות משמעות, מכיוון שנושי אינטרנט זהב יטלו מהם את בזק.

עוד לא הזכרנו את התסבוכת שיוצרים השעבודים הצולבים שבהם השתמש אלוביץ' — הוא מימן חברה אחת באמצעות שעבוד נכסים של חברה אחרת. למשל, האשראי שניתן על ידי בנק מזרחי טפחות ליורוקום נדל"ן, שהיתה זרוע השקעות הנדל"ן של אלוביץ', מובטח בשעבוד על מניות השליטה של אלוביץ' בחברת חלל תקשורת, שמוחזקת על ידי יורוקום תקשורת.

ברקע התסבוכת הזאת יש סיכון נוסף שמתעורר במקרה של פירוק. למפרק יש סמכות לבצע חקירות כדי לעמוד על הסיבות לקריסת הפירמידה של אלוביץ'. אם הנשיא אורנשטיין ימנה למפרק קבוע אדם שאינו חלק מחבורת עורכי הדין המשרתים את מערכת הבנקאות, החקירה הזאת עלולה להיות מכוונת גם נגד הבנקים נותני האשראי. חקירת המפרק יכולה וצריכה להתמקד בין היתר באיתור תשובות לשאלת אחריות הבנקים למימון של אלוביץ', לשעבודים הצולבים, לתדלוק הסיכון העסקי — השאלה שאיתה התחלנו את הרשימה הזאת.

מכיוון שאין לבנקים אינטרס לאפשר חקירה כזאת, במיוחד על רקע תחילת עבודתה של הוועדה הפרלמנטרית שעתידה לבחון את האשראי הבנקאי, יש סיכוי לא רע לכך שמכירת השליטה בבזק תיסגר לפני שיאזל החול בשעון של כניסת הפירוק לתוקף, שהניח הנשיא אורנשטיין בפני כל הצדדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker