ישראכרט ולאומי קארד יישארו תלויות במימון של הבנקים — אבל קצת פחות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראכרט ולאומי קארד יישארו תלויות במימון של הבנקים — אבל קצת פחות

חוק שטרום יצר לישראכרט ולאומי קארד, שיופרדו מהבנקים, בעיית נזילות — וכעת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מעניקה להן הקלות חלקיות ■ עם זאת, בנק ישראל אינו מטפל בהחרגת חברות כרטיסי האשראי האלה מחוק נאוי, שמגביל אותן מלגייס אג"ח ציבוריות

3תגובות
המפקחת על הבנקים, חדוה בר
עופר וקנין

המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, הודיעה אתמול על כמה צעדים שיבוצעו כדי להקל על חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי לאומי קארד בתחומי הנזילות ודרישות הלימות הון. חברות אלה נמצאות עתה בבעלות בנקים, אך יופרדו מהם עד ינואר 2021 בעקבות חוק שטרום.

ההקלות אמורות לסייע לישראכרט וללאומי קארד להתמודד טוב יותר בתחרות שתתפתח בענף ביום שלאחר ההפרדה. זאת, בעוד חברת כרטיסי האשראי השלישית, כאל, תישאר בשליטת בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%) לפחות עד תחילת 2021 — וכך תמשיך ליהנות מיתרון מובהק בכל הקשור למקורות המימון לעומת מתחרותיה.

לפי ההנחיות החדשות של בנק ישראל, הבנקים יעניקו מימון לחברות כרטיסי האשראי המופרדות כדי לכסות על בור הנזילות שעשוי להיווצר להן בגין פעילות הכרטיסים הבנקאיים — הכרטיסים שמונפקים ומתופעלים במשותף על ידי הבנקים וחברות כרטיסי אשראי, ומהווים 75% מסך הכרטיסים המונפקים. מכיוון שכיום חברות כרטיסי האשראי נמצאות בשליטת הבנקים, הן נהנות ממקורות מימון בנקאיים זולים לעומת חלופות, אך לאחר ההפרדה לא יקבלו מימון בתנאים אלה.

על פי ההנחיות החדשות, הבנקים יחויבו להעביר באופן מיידי לחברות כרטיסי האשראי המופרדות את הכספים שהתקבלו מהעסקות שביצעו הלקוחות בכרטיסים הבנקאיים, כלומר באותו מועד שבו חברות האשראי יידרשו להעביר את הכסף לידי הסולקים (שכן הסולק והמנפיק אינם תמיד אותה חברה). מהלך זה אמור למנוע את פער הנזילות, שנוצר בשיטה הנוכחית בשל פער הזמן בהעברת התמורות מהבנקים לחברות כרטיסי האשראי, ומחייב את חברות כרטיסי האשראי להשיג נזילות ולשלם תמורתה.

בכל הקשור לצורך בעמידה בדרישת הלימות ההון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון), בנק ישראל דורש מהבנקים לשקלל את האשראי שהם נותנים לחברות כרטיסי האשראי באותו אופן שהן משקללות את אשראי הניתן לבנקים אחרים. "קביעה זו נותנת מענה לחשש שהאשראי שמקבלות חברות כרטיסי האשראי מהבנקים יצטמצם ואף יתייקר, בשל העלאה בדרישות ההון בגינו", טוענים בבנק ישראל.

מעבר לכך, על פי ההנחיות, האשראי שמקבלת חברת כרטיסי האשראי מהבנק יהיה 15% מההון העצמי של הבנק (מגבלת לווה בודד) — בדומה למגבלה שקיימת כיום בנוגע לחבות של בנק לבנק אחר. "עם זאת, תיקבע תקופת מעבר ליישום ההוראה כדי לאפשר לחברות להפחית בהדרגה את הסתמכותן על בנק האם ולגוון את מקורותיהן", כותבים בבנק המרכזי.

"רוח גבית לחברות המופרדות"

ההנחיות ייכנסו לתוקף בפברואר 2019, ולטענת הפיקוח על הבנקים הן אמורות לצמצם את צורכי הנזילות של ישראכרט ולאומי קארד בכמה מיליארדי שקלים בחודש. עם זאת, ההנחיות הללו עדיין מותירות תלות לא מבוטלת של חברות כרטיסי האשראי המופרדות בבנקים, שכן הם אלה שימשיכו לפחות בשנים הקרובות להעניק להן חלק ניכר מהמימון. ההנחיות שפורסמו אתמול גם אינן כוללות טיפול בהתייקרות הצפויה במקורות המימון בעקבות המהלך שמקדמת רשות ההגבלים העסקיים — מעבר להתחשבנות יומית בין מנפיק לסולקים של עסקות בכרטיסי אשראי.

מעבר לכך, הנחיות הפיקוח על הבנקים אינן כוללות התייחסות להחרגת ישראכרט ולאומי קארד מהצורך בעמידה בדרישות חוק נאוי — הגבלה האוסרת על הגופים שמעניקים אשראי לגייס אג"ח ציבוריות בסכומים של יותר מ–2.5 מיליארד שקל כדי להעמיד אשראי לציבור. העניין הועלה בשנה האחרונה, שכן בעוד המחירים היחסית נמוכים של גיוס אג"ח בשוק ההון קורצים לחברות רבות המגייסות חוב ופורעות הלוואות שנטלו מהבנקים, ההגבלה של חוק נאוי חלה על גופים כמו חברות כרטיסי האשראי.

גם אם חברות כרטיסי אשראי המופרדות יבחרו באפיק המימון הזה, הן ככל הנראה כבר לא יקבלו את הדירוג הגבוה ביותר כפי שהיה להן כשהיו חברות בנות של הבנקים.לשר האוצר, משה כחלון, יש סמכות להגדיל את היקף גיוס האג"ח הציבוריות במסגרת חוק נאווי ל–5 מיליארד שקל. לחלופין, הכנסת יכולה לפטור את חברות כרטיסי האשראי מהצורך להיכלל בחוק זה, ולאפשר להן לגייס יותר איגרות חוב בשוק ההון הציבורי.

"הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות רבה בהצלחת הרפורמה להגברת התחרות ובתוך כך לצעד של הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי", ציינה בר. "כפי שאמרנו לא פעם, בכוונתנו לתת רוח גבית לחברות המופרדות כדי לאפשר להן להפוך לחברות עצמאיות, בעלות מודל עסקי בר קיימא, היכולות להוות תחרות בתחום אמצעי התשלום ובתחום האשראי, לתת ערך למשקי הבית ולעסקים הקטנים, וגם להיכנס בהמשך לפעילות בתחומים פיננסיים נוספים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#