חברות הביטוח נגד סלינגר: עתרו לבג"ץ נגד רפורמת הממשל התאגידי

החוזר שהוציאה סלינגר במארס השנה - שלפיו נאסר על בעל שליטה בחברת ביטוח לכהן כיו"ר - הגדיש את הסאה מבחינת חברות הביטוח, והן מקוות כי הסחבת המשפטית המקובלת בישראל תפעל לטובתן

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר
אסא ששון

יו"ר רשות שוק ההון, דורית סלינגר, הטילה פצצה על חברות הביטוח במארס השנה. בחוזר שהוציאה סלינגר נקבע איסור על בעל שליטה בחברת ביטוח לכהן כיו"ר — תפקיד שבעלי השליטה בחברות הביטוח מכהנים בו. עם פרסום החוזר, אמר בכיר בחברת ביטוח: "למעשה, מדובר במעין הלאמה של החברה. בסופו של דבר, בעל השליטה בחברה רוצה להשביח את החברה בטווח הארוך, והוא לא מסתפק, כמו המנכ"לים, בראייה קצרת טווח“.

בסוף השבוע החולף עתר לבג"ץ איגוד חברות הביטוח בעניין הרפורמה בממשל התאגידי של חברות הביטוח. חברות הביטוח טענו כי העתירה עוסקת בתקינות ההליך בלבד. האיגוד טוען כי המהלך מתבצע בבהילות בלתי מוסברת, באופן שאינו מאפשר קיום שימוע אמיתי, שייתן לחברות הביטוח הזדמנות להציג את עמדתן באופן סדור, ענייני ומקיף.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יורם בונן, ברק גליקמן ומעין שלהב ממשרד פישר בכר חן, טוען האיגוד כי מדובר במהלך תקדימי, מורכב ורחב היקף, בעל השלכות מרחיקות לכת, שנעשה בחופזה, ומבלי שנמסרו לאיגוד מסמכים ומידע החיוניים לצורך תגובת חברות הביטוח לטיוטת החוזר. האיגוד נאלץ לעתור לבית המשפט לאחר שנדחתה פנייתו לסלינגר לקבלת מסמכים ולמתן פרק זמן מספיק לתגובה.

האיגוד מבקש לקבל מראשת רשות שוק ההון מסמכים ומידע כדי להכין תגובה יסודית ומלאה לפני קבלת החלטות סופיות על ידיה. בנוסף, מבקש האיגוד להאריך את פרק הזמן שניתן לו למסור את עמדתו, שיוצר, לטענתו, סד זמנים בלתי אפשרי. המועד שנקבע בידי סלינגר להגשת תגובות הוא 30 באפריל 2018. שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, הורה למדינה להגיב לעתירה עד 25 באפריל.

החוזר של סלינגר פורסם לאחר ביקורת שערכה רשות שוק ההון, וגילתה כמה ממצאים בעייתיים בהתנהלות הדירקטוריונים של חברות הביטוח והדירקטורים בהן. מהביקורת עלה כי בדירקטוריונים מסוימים חסרה לחלק מהדירקטורים מומחיות מהותית בתחום הפעילות של החברה, למשל היעדר רקע בביטוח ובפיננסים אצל דירקטור בחברת ביטוח. החוזר אמור להיות רלוונטי לדירקטוריון או לדירקטורים שאינם בקיאים בתפקידם ובתחומי פעילות הגוף המוסדי, לדירקטורים בלתי תלויים שיש להם קשר אישי לבעל השליטה, וכן לדירקטורים בלתי תלויים שנמנעים מהתבטאות נגד בעל השליטה או ההנהלה מחשש שכהונתם לא תוארך.

החוזר של סלינגר נועד להעמיד בשורה אחת את דירקטוריוני חברות הביטוח בישראל עם הסטנדרטים המקובלים בעולם המערבי לממשל תאגידי, בדומה להנחיות הקיימות בממשל התאגידי במערכת הבנקאות בישראל.

סלינגר אמורה לסיים את תפקידה בספטמבר השנה. היא ידעה לא מעט קרבות מול חברות הביטוח, אך נראה כי המהלך האחרון שלה הגדיש את הסאה מבחינת חברות הביטוח. הן מקוות כי הסחבת המשפטית המקובלת בישראל תפעל לטובתן, כך שעד סיום תפקידה של סלינגר החוזר לא ייכנס לתוקף, והכדור יתגלגל למחליף או למחליפה שלה.

רשות שוק ההון מפקחת על חברות הביטוח, חברות הגמל, הפנסיה וקרנות ההשתלמות — שמנהלות יחדיו 1.6 טריליון שקל מכספי הציבור. מרבית חברות הביטוח מוחזקות בידי חברות אחזקה, בעוד הפיקוח הוא על חברות הביטוח ולא על חברות האחזקה, שבהן מתקבלות ההחלטות הנוגעות לחברות הביטוח. מבחינת סלינגר, הפיקוח על דירקטוריון של חברת ביטוח בלי יכולת לעקוף פיקוח זה, כפי שקורה כיום עם חברות האחזקה, הוא נושא ליבה שיש לתקנו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker