ברוכה הבאה למועדון הריכוזיות: האם אריסון תידרש למכור את השליטה בבנק הפועלים או בשיכון ובינוי? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברוכה הבאה למועדון הריכוזיות: האם אריסון תידרש למכור את השליטה בבנק הפועלים או בשיכון ובינוי?

בעוד פרשת שוחד באפריקה מטלטלת את החברה, שיכון ובינוי הצניעה בדו"חותיה הכספיים כי היא צפויה להיכנס בקרוב למטריית חוק הריכוזיות - מה שעלול להקשות או למנוע קבלה של פרויקטי תשתיות מרכזיים

6תגובות
שרי אריסון
Baz Ratner \\ REUTERS

עם השלמת החקיקה של חוק הריכוזיות ב–2013 הושמעה ביקורת על כך שהנוסח הסופי של החוק איפשר לאחת מהקבוצות העסקיות הגדולות במדינה — קבוצת אריסון — שלא להיכלל תחת מגבלותיו. העובדה שמגבלות החוק פסחו על הקבוצה, איפשרה לבעלת השליטה, שרי אריסון, להמשיך להחזיק בשני נכסיה המרכזיים: שליטה בבנק הפועלים ושליטה בחברת הנדל"ן שיכון ובינוי.

אריסון, מהקבוצות המשפיעות במשק, לא נדרשה עד כה ליישם את חוק הריכוזיות, מאחר שפעילותה של שיכון ובינוי לא עברה את הרף שנקבע כדי שתיחשב "חברה ריאלית משמעותית". מסיבה זו, אריסון יכלה להמשיך ולהחזיק בנכס הפיננסי (הפועלים) ובנכסים הריאליים (שיכון ובינוי הציבורית וחברת מלח הארץ הפרטית), מבלי שתידרש למכור אחד מהם. זאת, שעה שקבוצות עסקיות אחרות — שכוללות את צדיק בינו, יצחק תשובה ומשפחות עופר וורטהיים — מיישמות תוכניות להפרדה בין נכסים פיננסיים לריאליים.

אלא שקבוצת אריסון עשויה לעמוד בשנים הבאות לפני מציאות חדשה. גידול חד בפעילותה של שיכון ובינוי בישראל ב–2017, וכנראה שגם בשנים הבאות, עשוי להפוך אותה ל"חברה ריאלית משמעותית". הסיבה לכך היא שמחזור הפעילות של שיכון ובינוי בישראל, עשוי לעבור רף של 5.94 מיליארד שקל, שקבע הממונה על ההגבלים העסקיים כרף המינימלי להכללה ב"מטריית" חוק הריכוזיות.

הגידול בפעילות של שיכון ובינוי נובע מביצוע של כמה מגה־פרויקטים, שכוללים את החווה הסולארית באשלים (פרויקט בהיקף של 3.2 מיליארד שקל), הרכבת הקלה במרכז (3.1 מיליארד שקל) ופרויקט אגירה שאובה בגלבוע (1.5 מיליארד שקל). מחזור ההכנסות לצורך קביעת עמידה ברף חוק הריכוזיות שונה מזה המופיע בדו"חות הכספיים, הערוכים לפי כללי ה–IFRS, ולכן הוא עשוי להיות גבוה או נמוך יותר.

עבודות הרכבת הקלה בתחנת קרליבך בתל אביב
עופר וקנין

בדו"חות הכספיים האחרונים של שיכון ובינוי, צירפה החברה גילוי חדש בסעיף הנוגע לחוק הריכוזיות: "לאור מחזור המכירות, החברה עשויה להיכלל ברשימת 'הגורמים הריכוזיים', גם מחמת האפשרות שהממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, תקבע, לאחר בחינת מחזורי המכירות, כי החברה היא תאגיד ריאלי משמעותי".

שיכון ובינוי ציינה עוד כי אם הממונה על ההגבלים העסקיים תקבע שהחברה היא תאגיד ריאלי משמעותי, "ייתכן שייווצר מצב שבו בעלת השליטה (אריסון, ע"א) תחזיק באמצעי שליטה הן בגוף פיננסי משמעותי והן בתאגיד ריאלי משמעותי".

שיכון ובינוי אף ציינה כי היא "בוחנת פנייה לממונה בנושא זה". באמצעות הפנייה, שיכון ובינוי יכולה לפעול להחרגה זמנית ממגבלות החוק. כך, למשל, החוק מאפשר החרגה זמנית אם בשנה מסוימת חברה הציגה מחזור הכנסות גבוה באופן חריג. במקרה זה, החוק מאפשר לחשב ממוצע של שלוש שנים אחרונות בנוגע לעמידה ברף.

להפיכתה של שיכון ובינוי לתאגיד ריאלי משמעותי עשויות להיות השלכות עסקיות מהותיות על החברה. אם שיכון ובינוי תוכרז "תאגיד ריכוזי", הוראותיו של חוק הריכוזיות עלולות להקשות או למנוע ממנה קבלת פרויקטי תשתיות מרכזיים בישראל מתוקף החלק השלישי בחוק הריכוזיות, המתיר למדינה לשקלול שיקולי ריכוזיות כלל משקית בהקצאת רישיונות, זיכיונות או התקשרות במכרז.

רק בשבוע שעבר זכתה שיכון ובינוי עם חברת GES במכרז ענק להקמה והפעלה של מתקן לטיפול בפסולת בשפד"ן (באמצעות חברת Zero Waste). מתקן הטיפול בפסולת — שיוקם במתכונת B.O.T (בנה, תפעל, העבר) — יטפל ב–1,000 טונות פסולת מדי יום. הוא כולל גם תחנת כוח בהספק של עד 12 מגה־ואט, שתמכור את החשמל שתייצר.

המועד הקובע לקבוצת אריסון: סוף 2019

אם גם בשנים הבאות תיחשב שיכון ובינוי תאגיד ריאלי משמעותי, עשויה קבוצת אריסון להידרש לבצע הפרדה בין נכסים פיננסיים לריאליים. כלומר, לבחור אחת מבין שתי אחזקותיה המרכזיות — שליטה בבנק הפועלים או שליטה בשיכון ובינוי.

בחישוב מחזור הפעילות בישראל של קבוצת אריסון משוקללת גם הפעילות של מלח הארץ — חברה פרטית בבעלות מלאה של אריסון השקעות בראשות היו"רית והמנכ"לית, אפרת פלד. מלח הארץ היא היצרנית הגדולה של מלח בישראל מאז 1922. מלח הארץ, שהיא חברה אחות של שיכון ובינוי, מתמקדת בתחום התעשייה ומשרתת את השוק הקמעוני, התעשייתי והחקלאי. קבוצת אריסון מחזיקה גם בחברת מיה, שפועלת בתחום תשתיות המים בחו"ל, ולכן אינה נכללת בתחשיב.

יובל דגים, מנכ"ל שיכון ובינוי

המועד הקובע שלפיו יוחלט אם תידרש אריסון לבצע הפרדה בין נכסים פיננסיים לריאליים הוא תום "תקופת המעבר", כלומר דצמבר 2019. אם במועד זה הקבוצה תיכנס תחת "מטריית" חוק הריכוזיות — היא תידרש לבחור בין הפועלים לבין שיכון ובינוי, או לשלוף פתרון יצירתי אחר. הרגולטור שאחראי על יישום ההפרדה הוא הפיקוח על הבנקים. יתר הקבוצות העסקיות — שעוד במועד חקיקת החוק נכללו ב"מטריית" החוק — נדרשות ליישם את ההפרדה עד סוף 2019.

אף שהמועד הקובע להפרדה בין נכסים פיננסיים לריאליים עדיין רחוק, אריסון חתמה לפני כחצי שנה על מזכר הבנות להכנסת קבוצת משקיעים לגרעין השליטה בהפועלים, אולי כצעד מקדים ליציאה מלאה מהשליטה. אלא שהעסקה בוטלה כמה שבועות לאחר מכן. קבוצת המשקיעים היתה אמורה לרכוש 49% ממניות אריסון החזקות — החברה האחות של אריסון השקעות, המחזיקה בכ–20% ממניות הפועלים — תמורת 2.4 מיליארד שקל.

העסקה בבנק הפועלים דווחה עוד לפני התפוצצות החקירה המשטרתית בשיכון ובינוי. במשטרה חושדים ששמונה מנהלים בהווה ובעבר בשיכון ובינוי — בהם המנכ"ל לשעבר, עופר קוטלר, והיו"ר לשעבר, רוית ברניב — היו מעורבים או ידעו על פעילות שיטתית וממושכת של מתן שוחד לעובדי ציבור בכמה מדינות באפריקה. לפי החשד, סכום השוחד הצטבר לעשרות מיליוני דולרים, והוא נועד להביא לזכייתה של חברת סולל בונה ארצות חוץ תשתיות במכרזי תשתית ביבשת.

מדובר באירוע מטלטל מבחינת שיכון ובינוי, שמוחזקת ב–47% בידי אריסון השקעות וב–53% בידי הציבור. מאז שהפרשה נחשפה צנח שווי החברה מ–3.5 מיליארד שקל ל–2.5 מיליארד מיליון שקל. כלומר, מחיקת ערך של כמיליארד שקל בתוך כחודשיים.

משיכון ובינוי ומקבוצת אריסון לא נמסרה תגובה.

מהממונה על ההגבלים העסקיים נמסר: "מדי שנה עורכת חטיבת הריכוזיות בחינה של מחזור המכירות הקובע לכל אחת מהקבוצות הנמצאות ברשימת הגורמים הריכוזיים. ככל שיהיה צורך להכניס את שיכון ובינוי לרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, תפעל הוועדה בהתאם".

ערן אזרן

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#