"למרות בועת הנדל"ן ומלחמות הסחר, סין זו השקעה מעניינת. הצמיחה בה איכותית" - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"למרות בועת הנדל"ן ומלחמות הסחר, סין זו השקעה מעניינת. הצמיחה בה איכותית"

אילן פרומן, מנהל קרן אמריקה הלטינית ואנליסט שווקים מתעוררים: "כדאי להשקיע 30% מהתיק בשווקים מתעוררים - אך חייבים להיות מודעים לסיכון ולחבק אותו" ■ "לא מומלץ להשקיע בחברות הממשלתיות הגדולות, בחברות ממונפות ובחברות שחשופות לטרנדים גיאו־פוליטיים"

4תגובות
אילן פורמן
עופר וקנין

השווקים המתעוררים הם אפיק השקעה שאינו מומלץ למשקיעים עם לב חלש. התנודתיות בהם גבוהה, ולאורך השנים הם ידעו להעניק לחוסכים תשואות של מאות אחוזים — והפסדים צורבים של עשרות אחוזים. למרות זאת, בכל כמה שנים הטרנד של חיפוש אחר השקעה בשווקים האלה חוזר לשולחן הדיונים של הגופים המוסדיים.

אילן פורמן, שמנהל את קרן אמריקה הלטינית של בית ההשקעות הבריטי קולומביה תרדנידל ממקום מושבו בלונדון, נמצא בימים אלה בסבב פגישות עם המוסדיים בישראל, שאותם הוא מקווה למשוך להשקיע באמריקה הלטינית ובשווקים המתעוררים. קולומביה תרדנידל הוא בית ההשקעות מהגדולים בעולם, ומנהל נכסים בהיקף של כחצי טריליון דולר.

"אנחנו נוקטים גישה של Bottom Up", מסביר פרומן בראיון עמו. בשיטה הזאת מנהלי ההשקעות אינם מחפשים אחר ענפים נבחרים, אלא בוחנים את כל החברות, מסננים אותן לפי מדדים שנקבעו, ואז בוחרים את המניות שייכנסו לתיק ההשקעות. במקרה של אמריקה הלטינית, פרומן והאנליסטים שלו בוחנים באופן שוטף 300–400 חברות שהן הבסיס לבחירת המניות לקרן.

יש הרבה יותר חברות באמריקה הלטינית מהחברות שברשימה — איך החלטתם לצמצם את הרשימה ל–300–400 חברות?

"מכיוון שמדובר בקרן נאמנות הפרמטרים העיקריים הם שווי שוק ובעיקר נזילות. אנחנו מחפשים חברות שמחזור המסחר היומי הממוצע שלהן הוא סביב 3 מיליון דולר".

"בסופו של דבר הצרכן רוצה 'סופר פארם'"

אילו חברות אתם מחפשים לרכוש לתיק ההשקעות?

"אנחנו מחפשים חברות שמייצרות רווחיות בת קיימא. כלומר, חברה שה–ROIC (החזר על ההשקעה וההון) הוא גבוה. יש חברות שה–ROIC שלהן הוא 50%. ההחזר חייב לכסות את עלות ההון. מבחינת הצמיחה אנחנו מחפשים חברות שיש להן לאן לצמוח. למשל, תחום בתי המרקחת באמריקה הלטינית: יש רשתות גדולות, כמו וולגרין ו–CVS, אבל 50%–60% מהשוק הוא בתי מרקחת משפחתיים. כלומר, יש לרשתות לאן להתפתח ולגדול. בסופו של דבר הצרכן רוצה 'סופר פארם'. בנוסף, אנחנו מעוניינים בחברות עם מינוף נמוך ורווחיות גבוהה".

עדיין לא הסברת איך אתם מחליטים מה לקנות?

"זה קשור לשלב האנליזה של החברות. לכל חברה נקבע מחיר יעד ומחיר דאון סייד (מחיר תחתית). למשל, פאג סגורו (Pag Seguro) — חברה ברזילית העוסקת בתשלומים בטוחים ובמסופי סליקה, שהיא הפייפאל הזול של ברזיל. ל–75% מלקוחות החברה אין חשבון בנק. אבל כשמקלים את הרגולציה החברה נהפכת בעלת פוטנציאל צמיחה גבוה — וזה בדיוק מה שקרה לפאג. יש לפאג פרופיל צמיחה ורווחיות גבוה. כך אנחנו קובעים את מחיר היעד, שאמור לשקף את כל הערכותינו בתשואה למניה תשואה. אבל במהלך האנליזה צריך להתמקד בסיכון של החברה".

מה מסוכן בה?

"שינויי רגולטורי יכול להשפיע על רווחיות החברה, כמו גם תחרות או מיתון נוסף בברזיל. צריך לחזור לגיליון האקסל ולבדוק את מחיר החברה. למעשה, את מחיר נייר הערך אם כל הסיכונים מתממשים. כך נקבע מחיר הדאון סייד. מחיר זה יכול לשמש מחיר כניסה למניה, כלומר זאת הזדמנות הקנייה. הדבר יכול לשמש כסטופ לוס. אם מתברר שההנחות של האנליזה לא התממשו — חותכים את ההשקעה.

"בנוסף, שני המחירים מאפשרים לך לבסס את רמת הנחרצות בהשקעה. למשל, מניה עם מחיר יעד גבוה ב–30% ממחיר הבורסה ומחיר דאון של 10%. אנליסט אחר מציג חברה אחרת שבה מחיר האפ הוא 10%, מחיר הדאון הוא 20% — ואז ניתן לתעדף את רמת ההשקעה עם התשואה הגבוהה שתואמת את הסיכון. זה כלי יעיל לניהול גודל החשיפה".

סין כלכלה שנגחאי
בלומברג

אתה לא חורג מהכללים האלה?

"לא, אבל אנחנו לא רובוטים. יש תמיד ניואנסים קטנים, כמו דיסיפלינת המכירה או אם מניה עלתה והגיעה למחיר היעד. לכן, רגע לפני המכירה חוזרים לאקסל, ובודקים אם היו שינויים שמעלים את מחיר היעד, ואז אפשר לעדכן את מחיר היעד. אם מחיר היעד לא עודכן — מוכרים, אי אפשר לחרוג מהכללים. כשמפרסמים את המחקר בכל החברה עוקבים אחריו. כל קרן בוחנת אם הדבר מתאים לה לתיק — חייבים לעבוד מסודר. בנוסף לזה נמצאים באינטרקציה עם מנהלי השקעות אחרים. לי יש קשר עם מנהלי האג"ח של אמריקה הלטינית ושל השווקים המתעוררים".

אתה מדבר הרבה על סיכונים, אבל ניהול סיכונים אינו מתאים למנהל קרן מנייתית.

"ניהול הסיכונים הוא מהותי בניהול ההשקעות אצלנו. יש צוות חיצוני שבודק את ניהול הסיכונים של הקרן באופן שוטף. צוות נוסף בודק שהדברים שאני אומר מתבטאים במספרים, ולא חורגים ממדיניות ההשקעות. ניהול הסיכון הוא חלק מניהול הכסף בחברה.

"המשבר של השווקים המתעוררים ב–2011 הזכיר לכולם את הסיכונים שיכולים להתממש. בשווקים מתעוררים חייבים להיות מודעים לסיכון ולחבק אותו. יש שונות ברמת הסיכון, ויש נדבך נוסף — הממשל התאגידי של החברה שהפגישות עמו חשובות מאוד. חשוב להבין את מבנה החברה, סוגי המניות וכן את ניהול ההון שלה — באילו תחומים היא משקיעה ואיזו תשואה היא מחפשת עבור ההון שלה. לכן, המפגש עם ההנהלות, ביקור במפעלים ופגישה עם בנקאי החברה שישפכו אור על הנושא הם חשובים מאוד".

סין — שיאנית הפטנטים העולמית

מה קורה עם מדינות ה–BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה)?

"עם רוסיה יש בעיה שקשורה למצב הגיאו־פוליטי המוביל לצמיחה נמוכה יותר, והפן הפוליטי אינו מוביל את הרפורמות שמזינות צמיחה והן גם משנות את הרכב הצמיחה. אבל סין דווקא מעניינת להשקעה, למרות בועת הנדל"ן ולמרות הסיכונים".

למה דווקא סין?

"יש בסין תהליכים מעניינים, למשל, חלקם בשוק המכוניות החשמליות בעולם הוא 44%. סין היא מגישת הפטנטים הגדולה בעולם. כלומר, יש בה מעבר מעניין לצמיחה איכותית יותר, צמיחה מוטית צריכה, שמובלת בידי מעמד ביניים ותעשייה בת־קיימא חדשנית יותר. ההסתכלות פה אינה על המדינה במקרו, אלא על אפשרויות מעניינות במדינה במיקרו. 30% מהמדד הסיני מורכב מחברות ממשלתיות. לכן, הסתכלות על מדד המניות הסיני אינה משקפת את ההזדמנויות שיש בשוק ככל שמדובר בחברות ספציפיות. סין התבגרה, גייסה חוב רב במטבע מקומי, אין לה תלות במטבע זר, יש לה רזרבות מט"ח רבות, והמצב בחשבון השוטף של המדינה השתפר בצורה משמעותית".

השווקים המתעוררים אינם המקום להשקעה לבעלי לב חלש.

"מתחילת השנה מדד אמריקה הלטינית הניב תשואה דולרית של 8% ואילו MSCI העולמי הניב 0%. בנוסף, על רקע של מתיחות גיאו־פוליטית ומלחמות סחר, השווקים המתעוררים נותנים תשואת יתר מהשווקים המפותחים. בעבר כל גיהוק גיאו־פוליטי היה גורם לשווקים המתעוררים לחטוף. כיום, השוק התבגר, הוא יציב יותר, ויכול לחוות את התהליכים המעניינים של עליית מעמד הביניים ולהעניק צמיחה עודפת בחברות טובות. שווקים מתעוררים הם מגוונים יותר מבעבר, ועם הזמן הדבר התבטא במדד MSCI. לדוגמה, לחברת פטרו צ'יינה יש 500 אלף עובדים, בעוד לחמש חברות הנפט הגדולות בעולם יש 23% עובדים פחות — והן מייצרות פי עשרה יותר מפטרו צ'יינה. זוהי דוגמה לחברה ממשלתית שאינה יעילה".

נניח שיש לי תיק השקעה עם 100% מניות. כמה מתוכו צריך להיות מושקע בשווקים מתעוררים?

"לדעתי, 30% ממנו צריך להיות מושקע בשווקים מתעוררים".

איפה לא היית משקיע?

"בחברות הממשלתיות הגדולות של השווקים המתעוררים, בחברות ממונפות ובחברות שחשופות לטרנדים גיאו־פוליטיים. למשל, יש חברה שבונה בגבול ארה"ב־מקסיקו, שפרופיל הצמיחה שלה אינו ברור והיא תלויה בציוצים של טראמפ ובמימוש האיומים שלו. קשה להכריע מה השווי שלה. בנוסף, צריך להיזהר מחברות שיש פער מטבעי בין ההכנסות שלהן לחובות שלהן. כלומר, חברה שהחוב שלה נקוב דולר, בעוד ההכנסות שלה נקובות מטבע אחר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#