כמה עולה מנהל בקבוצת שליטה? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה עולה מנהל בקבוצת שליטה?

כמחצית מ-50 ממקבלי השכר הגבוה במשק ב-2009 - השתייכו לפירמידות השליטה הגדולות במשק

14תגובות

>> המחזה היה מביך. סביב השולחן במגדל המשרדים המפואר ישב אחד הטייקונים הגדולים במשק, השולט בפירמידת חברות עניפה, יחד עם עוזריו. חלק מהם בכירים המרוויחים מיליוני שקלים בשנה.

בעוד הטייקון מדבר על עסקה גדולה שביצע לאחרונה. ניסה המנהל הבכיר בקבוצה להתערב בשיחה ולבאר דבר מה בנוגע למהלך. "תשתוק. אני מדבר עכשיו, אל תתערב", הוא הושתק מיד בגסות על ידי מעסיקו.

בין אם התגובה של הטייקון נבעה מעימות קודם בין השניים או מיום רע של הטייקון, הבכיר בקבוצה הפסיק לדבר. היתה לו סיבה טובה לבלוע את הכבוד, או יותר נכון - כמה מאות אלפי סיבות בחודש.

בחינה של מועדון 50 המובילים של טבלת המשתכרים בשוק ההון ב-2009 - המרוויחים יותר מ-600 אלף שקלים בחודש - מגלה כי 46% השתייכו לפירמידות השליטה הגדולות במשק.

נוחי דנקנר, יצחק תשובה, עידן עופר ושרי אריסון שילמו למנהלי החברות בקבוצות אי.די.בי, דלק, עופר ואריסון יותר מרבע מיליארד שקל ב-2009. אין לנו סיבה לחשוב שנתוני 2010 המתפרסמים בימים אלה יהיו שונים. הנתונים מעידים שחשוב לשמור על יחסים טובים עם בעל הבית - גם אם הוא נוהג בך בגסות.

בעלים של חברה פרטית יכול לשלם כמה שהוא רוצה כשהוא מחליט לשכור אדם מוכשר שינהל לו את העסק. במקרה של פירמידות השליטה הציבוריות - בעל השליטה הוא לרוב המחליט הסופי לגבי העסקת המנהל ושכרו - אבל ככל שהפירמידה גבוהה יותר - הציבור משלם חלק גדול יותר מהשכר.

יצחק תשובה - הידוע כבעל שליטה מפנק - תיגמל את אייל לפידות מנכ"ל דלק ישראל בעלות שכר של 1.4 מיליון שקל בחודש ב-2009. תשובה מחזיק בשרשור רק בכ-50% מדלק ישראל. בשאר עלות השכר נשא הציבור.

אברהם ביגר, היו"ר והמנכל לשעבר של מכתשים אגן נהנה ב-2009 מעלות שכר של 900 אלף שקל בחודש. נוחי דנקנר ושותפיו לשליטה בקבוצה - האחראים לתגמול הנאה הזה - מחזיקים רק ב-20% מהחברה בשרשור.

הפירמידות אינן החלק היחיד המקומם ברשימת 50 המשתכרים המובילים. מקרים כמו של אילן בן דב ואליעזר פישמן - בעלי שליטה בחברות שנהנו מעלות שכר חודשית של 1.3 מיליון שקל ו-830 אלף שקל בחודש בהתאמה ב-2009, מקוממים לא פחות. בעל שליטה שמשתמש בשכרו כ"תחליף דיווידנד" שהוא מושך ישר לכיסו מבלי להתחלק עם יתר בעלי המניות - אינו משרת את עיקרון החברה הציבורית.

עוד נתונים מטרידים הם אלה המעידים כי חוסר תחרות עלול להביא לניפוח משכורות שלא בהתאמה ישירה לכישרון.

כך רואים את ענף הסלולר, שבכיריו אחראים ל-10% מרשימת 50 המרוויחים הגדולים עם עלות שכר מצטברת של 60 מיליון שקל ב-2009, וענף הבנקאות - שבכיריו אחראים ל-18% מ-50 הבכירים, עם עלות שכר מצטברת של 90 מיליון שקל.

רווחיות גבוהה של ענפים לא תחרותיים יוצרת פיתוי גדול עבור בעלי השליטה לשלם משכורות גבוהות ולהקפיץ את הוצאות ההנהלה. כשאין תחרות מספקת - קל יותר להצדיק תשלום משכורות גבוהות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#