עו"ד שטיינמץ: הבנקים מממנים את החברות הבינוניות, ומשאירים לציבור את הקטנות והמסוכנות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עו"ד שטיינמץ: הבנקים מממנים את החברות הבינוניות, ומשאירים לציבור את הקטנות והמסוכנות

תגובות

>> "סביבת הריבית הנמוכה מונעת מחברות לצאת לשוק האשראי החוץ-בנקאי. הן מעדיפות לקבל אשראי מהבנקים בתנאים הרבה יותר נוחים" - כך טוען עו"ד יעקב שטיינמץ ממשרד עורכי הדין שטיינמץ, הרינג גורמן ושות', המתמחה בתחום החיתום.

שטיינמץ מחלק את החברות המגייסות לשלושה סוגים: חברות קטנות בשווי שוק של עד 250 מיליון שקל; חברות בינוניות בשווי שוק של 300-800 מיליון שקל; וחברות גדולות של 800 מיליון שקל ויותר.

לדבריו, השוק יהיה שופע בשנה הקרובה דווקא בחברות הקטנות והגדולות, בעוד שהבינוניות יעדיפו לקבל אשראי דרך המערכת הבנקאית. "הבנקים מנהלים קרב אימתני כמעט על כל חברה בקבוצה הבינונית", אומר שטיינמץ. "הבנקים נותנים הלוואות בריבית של 4%-5% לעומת 7%-9% בשוק החוץ-בנקאי, וזאת בהתאם לביטחונות שהחברה מעמידה. המצב שנוצר הוא שהקבוצה הכי אטרקטיבית, קבוצת הביניים, נמצאת במרכז הקרב, שם הבנקים נותנים את עיקר הפייט.

"לעומת זאת, בקבוצות הגדולות לבנקים קשה יותר להתחרות, ואת בשל מגבלת אשראי ללווה בודד. הבנקים לא יכול להגדיל את מסגרת האשראי לשחקנים בעלי רמת מינוף גבוהה כמו קבוצת דלק או קבוצת אי.די.בי, ולכן הם מחויבים לצאת לשוק החוץ-בנקאי כדי לגייס הון. בדומה להם, הבנקים נמנעים גם מלהעניק אשראי לחברות הקטנות, וזאת בשל הסיכון שגלום בהלוואה. הבנקים מפנים אותם לציבור ולשוק החוץ-בנקאי".

מה לגבי הקבוצות הבינוניות, מתי נראה אותן מגיעות להנפקות?

"אם בסופו של דבר נראה חברות בינוניות שמגיעות להנפקה, הרי שיהיה מדובר בגיוס אקוויטי (מניות) ולא חוב (אג"ח). כלומר, מדובר יהיה בחברות שיצאו להנפקות ראשוניות (IPO) שיחלו להיסחר בבורסה. בדרך כלל חברות משפחתיות שרוצות לגייס הון ולהעביר אותו הלאה. במקרה זה, ככל שביצועי שוק ההון יהיו טובים יותר, כך חברות רבות יותר ינצלו את הגאות לשם הנפקה".

האם השוק הפנים את המלצות ועדת חודק?

"אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של הפנמת ההגבלות של חודק. השוק לומד כעת לעבוד עם ההגבלות החדשות. ההגבלות של חודק אינן המצאה חדשה, והשוק התרגל אליהן די במהרה: ראשית, שוק האג"ח בחו"ל היה מגובה תמיד בביטחונות. שנית, השוק בישראל רגיל לעבוד עם ביטחונות מול הבנקים, כדי לעמוד באמות מידה פיננסיות. צריך להיות הבדל בין הביטחונות שנותנים לבנקים לבין הביטחונות בשוק האשראי החוץ-בנקאי".

האם אנחנו בדרך לחגיגות בשוק החיתום כמו ב-2007?

"לפני ועדת חודק היה כאן מערב פרוע. הנפקות ללא שעבודים. אפשר לעבור היום ברומניה ולראות לאן הלך כל הכסף - רוב החברות שנהנו מהגיוסים הגדולים פשטו את הרגל והבניינים שלהם עומדים ריקים. אנחנו לא הולכים למצב הזה היום".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#