"המלצות ועדת נאמן הן שערורייתיות, ויאפשרו להמשיך לעשוק את הציבור"

הממשלה צפויה לאשר היום את המלצות הוועדה לבחינת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, שהמליצה שלא לקבוע תקרה לשכר. פרוקצ'יה: "הנתונים זועקים למעשה נמרץ, אבל הוועדה בחרה להסתפק בהמלצות חלביות. יישומן לא יצמיח יותר מאשר עלה תאנה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1

>> "המלצות הוועדה לבחינת שכר הבכירים הן שערורייתיות", אומר פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מהמשפטנים המובילים באקדמיה הישראלית. היום תגיש הוועדה, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, את המלצותיה לממשלה.

ועדת השרים הוקמה במארס 2010 בעקבות הצעת חוק פרטית להגבלת שכר הבכירים שהוגשה אז על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד). חברים בה מלבד נאמן גם שר האוצר יובל שטייניץ, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל והשרים לשעבר יצחק הרצוג ובנימין בן אליעזר.

לפי המלצות הוועדה, אין להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות ויש לפתור את בעיית שכר הבכירים באמצעות הגברת עצמאות הדירקטורים, הגברת הפיקוח שלהדירקטוריון, שיפור מנגנוני האישור, והסדרת מבנה השכר בחברות. עוד המליצה הוועדה כי חברה שנמצאת בשליטה של חברות פירמידה תידרש להשיג רוב מקרב הציבור לשם אישור שכר הבכירים - מכיוון שישנה בעייתיות בקבלת הפיקוח של בעל השליטה בחברה.

נאמן אמר בסוף השבוע: "אם בחברות פירמידה המיעוט יתנגד, אז מדיניות השכר מבוטלת. בכל העולם קשה להגדיר מתי בעל השליטה מרכז את הכוח שלו. ברגע שוועדת הריכוזיות, הפועלת במשרד ראש הממשלה, תגדיר מהי פירמידה - הוועדה בראשותי תתייחס לכך". ההערכה היא שהמלצות ועדת נאמן יאושרו בתמיכת שרי הליכוד, ישראל ביתנו ועצמאות. ש"ס הודיעה ששריה יתנגדו.

"אין לדירקטורים תמריץ לאומץ"

הוועדה המליצה שמדיניות התגמול בחברות הציבוריות תיקבע על ידי הדירקטוריון לאחר אישור ועדת הביקורת ותאושר על ידי האסיפה הכללית ברוב מיוחס של בעלי מניות המיעוט. כמו כן ממליצה הוועדה כי יקבע יחס לפער השכר הממוצע בחברה. בנוסף מומלץ כי החברות יקבעו תקרה למענקי הפרישה ולכל אחד מהמרכיבים המשתנים בשכר כמו אופציות וכן את השיקולים למתן בונוסים.

המלצות ועדת נאמן יעוגנו כתיקון לחוק החברות, וכתוצאה מכך הן יידונו בוועדת החוקה של הכנסת. הממשלה גם תתבקש להתנגד להצעת החוק להגבלת שכר הבכירים שהוגשה על ידי יחימוביץ' וכץ.

"הוועדה קובעת כאחת מהמלצותיה העיקריות, שההחלטה הסופית בעניין קביעת שכר הבכירים תיוותר בידי הדירקטוריון", אומר פרוקצ'יה. "זהו הגוף שסייע לבכירים לעשוק את הציבור עד כה. היא אמנם מתירה גם לבעלי המניות להשמיע את קולם, אך המלה האחרונה נותרת בידי הדירקטוריון, גם כשבעלי המניות חפצים שלא לאשר את השכר.

"ישנם, כמובן, דירקטורים אמיצים שיודעים לעמוד על שלהם לטובת בעלי המניות. ואולם כמעט בכל החברות הציבוריות יש להם תמריץ שלא לעשות כן, כי הלכה למעשה הם ממונים על ידי בעלי השליטה ובהמלצת המנכ"ל, ואלה גם יכולים לפטר אותם אם הם לא רוקדים לפי החליל שלהם. דירקטורים רבים גם מקבלים בעצמם תגמולים שמנים, ועולה החשד שהתגמול אינו בעד ביצועי הפירמה אלא בעד אישור התגמול של המנהלים הבכירים.

"מצד אחד, אני מקבל את הטענה שלא צריך היה לאמץ הצעה פשטנית כמו זו שהגישו כץ ויחימוביץ'", אומר פרוקצ'יה. "הם מציעים מין נוסחה פשוטה המצמידה את השכר המרבי בחברה למכפיל של 50 ביחס למי שמקבל את השכר הנמוך ביותר. קל להראות שנוסחה זו לא יכולה להתאים לכל החברות וצריך לעשות הרבה יותר כדי שהשיטה תעבוד.

"צריך לקבוע בחוק בצורה מפורשת שאישור של שכר בלתי מוצדק הוא הפרת חובת אמונים של הדירקטורים שנתנו לכך יד, ופירוש הדבר יהיה שהם יהיו מחויבים להחזיר לחברה מכיסם את הכסף שאישרו את בזבוזו. הוראה פשוטה מעין זו הייתה עשויה לתת להמלצות הוועדה שיניים. במצב הדברים הנוכחי יישום ההמלצות לא יצמיח יותר מאשר עלה תאנה להמשך העושק של הציבור".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker