הגידול בצריכה לא טישטש את החולשה של כאל בסליקה ברשת

כאל הציגה ירידה בהכנסות וברווחים, וסיימה את 2010 עם רווח של 215 מיליון שקל. הריביות על כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים של כאל הן הגבוהות בענף והגיעו ב-2011 לכ-12% בממוצע

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל רוכוורגר

>> חברת כרטיסי האשראי כאל פירסמה אתמול את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ול-2010 כולה. מהדו"חות עולה כי למרות תהליך ההתאוששות שעברה מתחילת 2010, היא עדיין מתאוששת בעקבות ההסתבכות ב-2009 בשרשרת של פרשיות בתחום הסליקה של פורנו והימורים באינטרנט שצומצמו במידה משמעותית.

סך ההכנסות של כאל ירדו ב-2010 ב-4.6% לעומת 2009 לכ-1.1 מיליארד שקל. ההכנסות מעסקות בכרטיסי אשראי הסתכמו בשנה החולפת ב-853 מיליון שקל - ירידה של כ-10% לעומת 2009. גם ההפרשה לחובות מסופקים ירדה ב-2010 בכ-7% ל-27 מיליון שקל.

"2010 היתה שנה של ארגון מחדש. על אף שאיבדנו הכנסות של כ-130 מיליון שקל ורווח של כ-60 מיליון שקל, סיימנו את 2010 עם רווח נקי של 215 מיליון שקל. זו תוצאה מכובדת", אמר דוד, שמשלים בעוד חודש שנה בתפקיד.

מה הלקחים שהפקתם?

"את הצמיחה בפעילות בכרטיסי אשראי מודדים בצמיחה במחזור העסקות הכולל שמבצעים הצרכנים בכרטיסים שברשותם - נתון המשמש כאינדיקטור לצריכה פרטית. בהתאם לכך, ברבעון הרביעי עלה היקף השימוש בכרטיסי כאל ב-7.5% לעומת הרבעון המקביל ב-2009 לכ-12 מיליארד שקל".

השימוש בכרטיסי כאל ב-2010 כולה הסתכם ב-46.3 מיליארד שקל - עלייה של 7.8% לעומת 2009. מתוך סכום זה השימוש בכרטיסי אשראי החוץ-בנקאיים ב-2010 הגיע ל-8.8 מיליארד שקל - עלייה של 4.2% לעומת 2009. היקף הכרטיסים הפעילים של כאל הסתכם בסוף 2010 ב-1.37 מיליון - עלייה של 4.5% לעומת 2009. מספר הכרטיסים החוץ-בנקאיים הפעילים של כאל הסתכם בסוף 2010 ב-431 אלף - גידול של כ-2% לעומת 2009.

להבדיל מלאומי קארד, שרשמה ב-2010% גידול של 26% בתיק האשראי החוץ-הבנקאי לצרכנים לכ-1.3 מיליארד שקל, בכאל נמשכה הסטגנציה בתחום הזה, כך שהאשראי החוץ-בנקאי הסתכם בסוף דצמבר 2010 בכ-2.1 מיליארד שקל - ירידה של כ-1% לעומת 2009. "כאל היתה הראשונה מבין חברות כרטיסי האשראי שזיהתה את האשראי החוץ-בנקאי כמנוע צמיחה והגיעה לתיק של כ-2.6 מיליארד שקל", אמר דוד.

הריביות הנגבות על כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים של כאל הן הגבוהות מבין חברות כרטיסי האשראי והן הגיעו ב-2010 במוצע לכ-11.9%, לעומת כ-11.6% בלאומי קארד (נכון לסוף 2010) וכ-9.6% בישראכרט.

האשראי שמציעות חברות כרטיסי האשראי הוא אשראי מבוסס פריים. הלקוח משלם ריבית מסוימת מעל ריבית הפריים, והיא משקפת את פרופיל הסיכון שלו.

ריבית של 11.9% אינה נראית לך כריבית של שוק אפור, שלא בטוח שהלקוחות יוכלו לעמוד בה?

דוד: "אנחנו רואים דווקא שחברות המתחרות שלנו מצמצמות את הפערים ומעלות את הריביות. אנחנו פועלים ברמות סיכון גבוהות יותר מהבנקים, ובהתאם לכך התשואה צריכות להיות מותאמות לסיכון. גם בארה"ב ובאירופה מגיעים לרמות של 16%-20%".

האם אינכם חוששים מכך שמה שקרה בארה"ב במשבר האחרון, שנבע בחלקו מתרבות הצריכה המופרזת, יקרה גם בישראל?

"אנחנו מאוד רחוקים מזה. שיעורי הכשל באשראי חוץ-בנקאי בישראל הם מהנמוכים בעולם, וזה נובע הן מאופיו של הצרכן הישראלי הן מהטיפול האיכותי בתיק האשראי של חברות בתחום".

דירקטוריון החברה אימץ אתמול מדיניות, ולפיה יחס הלימות ההון של כאל לא יפחת משיעור של 15% - ובהתאם לכך ייקבע הדיווידנד בעתיד. עלות השכר של מנכ"ל כאל ישראל דוד ב-2010 היתה 2.9 מיליון שקל. בנוסף, דירקטוריון החברה צפוי להחליט על מענקים של כ-3 מיליון שקל להנהלת החברה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker