יורם גבאי: "סין עוד לא מאיימת על ארה"ב - היא לא מוכנה להיכנס לעימותים פוליטיים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יורם גבאי: "סין עוד לא מאיימת על ארה"ב - היא לא מוכנה להיכנס לעימותים פוליטיים"

יו"ר פעילים מקבוצת בנק הפועלים מציע למשקיעים להנמיך ציפיות וצופה התייצבות במחירי הנדל"ן ■ "המזרח התיכון לא יביא למשבר אסטרטגי" ■ "צריך להבין, לארצות ערב, בניגוד לתקופת המלחמה הקרה, אין היום אלטרנטיבה אמיתית לארה"ב

10תגובות

יורם גבאי הוא אחד מכלכלני המקרו המוערכים במשק. בין שאר עיסוקיו הוא כיהן כממונה על הכנסות המדינה באוצר ובתוקף תפקידו היה שותף לגיבוש וליישום תוכנית הייצוב של המשק ב-1985, שהביאה להורדה דרסטית ברמת האינפלציה. כיום הוא יו"ר פעילים תיקי השקעות, חברת ניהול תיקי ההשקעות של בנק הפועלים.

עם זאת, ודווקא בימים שבהם השווקים מושפעים בעיקר מאירועים מקרו כלכליים ופוליטיים ברחבי העולם, גבאי בוחר להתחיל את הניתוח שלו דווקא בנתוני החברות. "כדי להתחמק מכל הניתוחים הכלליים, שברובם נסמכים על הערכות שלא ניתן לבסס אותן, דווקא היום חשוב לבחון את נתוני המיקרו ומהם להסיק על מצב הכלכלה העולמית".

"ממבט על מדד ה-ISM המשקף את רמת הפעילות של כל הענפים במשק אפשר לראות את המעבר של העולם כולו משלב של יציאה ממיתון לשלב של גיאות", אומר גבאי בראיון ל-TheMarker.

סימני המיקרו לכניסה לשלב הגיאות מלווים על פי גבאי בשני צעדים מקרו כלכליים: סיום עידן הריביות ה"נמוכות מאוד" כהגדרתו, ובנוסף- סופה של מדיניות הגירעונות של ממשלות המערב. "בכל מה שנוגע לריבית, בשווקים המתעוררים ובישראל כבר החלו במהלך של העלאת הריבית. גם באירופה כבר מדברים על זה והאיחוד צפוי ללכת למהלך של העלאת ריבית בקרוב. בארה"ב העלאת הריבית עוד לא קרובה, אבל הציפיות האינפלציוניות כבר עולות. זה אמנם לא משפיע על ריבית הטווח הקצר, שנקבעת על ידי הנגידים, אבל בהחלט משפיע על הריביות לטווח הארוך- הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה ל-3.6%. הביקושים גדלים, המחירים עולים והציפיות האינפלציוניות עולות וזה מעיד על צמיחה ועל ציפיות לצמיחה".

"באשר לפעילות הממשלות, הכלכלה של השנתיים הקרובות תנסה לקצץ בגירעונות. בארה"ב כבר אישרו קיצוץ ראשון בתקציב הפדרלי מה שאומר לנו שארה"ב נמצאת כבר בשלב הגיאות", אומר גבאי. "השלב הבא הוא רק לדאוג שהאינפלציה לא תצא משליטה, מה שאומר מדיניות מוניטרית מרסנת".

ומה עם לוב, מצרים, מחיר הנפט?

אני לא חושש מהשינויים השוטפים בטווחים הקצרים והבינוניים, ולפחות בכל מה שקשור בשוק המניות זה מה שמעניין. המזרח התיכון לא יביא למשבר אסטרטגי. צריך להבין. לארצות ערב, בניגוד לתקופת המלחמה הקרה, אין היום אלטרנטיבה אמיתית לארה"ב. טוניס, מרוקו, מצרים, ירדן, ערב הסעודית, נסיכויות הנפט, לכל המדינות הללו אין יכולת תמרון בין המעצמות השונות. בהנחה של מנהיגות שפויה, הצמיחה של המדינות הללו ממשיכה להיות תלויה במדינות המערב ובארה"ב.

האם סין לא מהווה תחליף?

סין לא מוכנה עדיין לאתגר את ארה"ב והמערב, אבל זה לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. סין לא מהווה איום על ארה"ב בטווח הקצר, אבל כן תהווה כרגע הדבר היחיד שמעסיק את הסינים הוא להמשיך את קצב הצמיחה המהיר. סין צריכה לדאוג של-1.3 מיליון איש שמגיעים לערים הגדולות מידי שבוע יהיה איפה לעבוד ומה לאכול. לכן כרגע היא לא מוכנה להיכנס לעימותים פוליטיים ולא מסכנת את עליונות ארה"ב.

"מחיר הנפט לא צפוי לזנק"

אז מה יקרה במדינות ערב?

טורקיה היא אב טיפוס מצוין כדי להבין מה שקורה בעולם הערבי. היא עדיין תלויה בעולם המערבי ומקיימת קשרי מסחר הדוקים איתו. טורקיה מקבלת סיוע אמריקאי ישיר וגם נעזרת בגופים שהדומיננטיות האמריקאית בהם היא בלתי מעורערת כמו הבנק העולמי וקרן המטבע. ובכלל- הטורקים תלויים לגמרי בשוק העולמי. עם זאת, בשנים האחרונות העוינות כלפי ישראל גוברת והטורקים מנסים להפשיר את היחסים עם אירן. זה תוצר ישיר של דמוקרטיזציה וצפוי לקרות גם במדינות ערב. המצב דומה במדינות ערב.

מובארק היה מאוד אנטי איראני. מצרים, כמו גם מרוקו, טוניס ואלג'יר, תהיינה יותר במרכז ופחות קיצוניות נגד איראן, אבל בכל זאת תשארנה בגוש המערבי. ההתנגדות לאיראן והתמיכה בארה"ב תהיה פחות חד משמעית מבעבר. נסיכויות הנפט וערב הסעודית, שמאוימות באופן ישיר מהאיראנים, תמיד יהיו אנטי-איראניות. ואולם ראוי לזכור שארה"ב הוכיחה במקרה של מובארק שלא תמיד היא מגבה את השלטון השמרני. עם זאת, המוסלמים הקיצוניים במדינות הללו עדיין לא מאיימים על השלטון לפחות לא בטווח הקצר והבינוני.

צילום: עופר וקנין

מה לגבי מחיר הנפט?

כלכלנים טוענים ששיווי המשקל היציב של הנפט הוא בטווח של 70-90 דולר לחבית. בעקבות המשבר חצינו את ה-100 אבל ירדנו שוב לאזור ה-98 דולר לחבית. בהנחה שהתיזה שלי נכונה, המחיר לא יברח ממש בעקבות הזעזוע הפוליטי. סעודיה ואיראן כבר הודיעו על הגדלת אספקת הנפט. הן, כמו גם נסיכויות הנפט, לא רוצות מחירים גבוהים. הן עובדות על אסטרטגיה ארוכת טווח. מחיר גבוה מידי של הנפט ייצור תמריץ לפיתוח ומעבר לתחליפים. לכן, יצרניות הנפט הגדולות שואלות את עצמן מהו המחיר שלא יגרום לעולם לעבור לחלופות סולריות, לפתח פתרונות חסכוניים לנפט וכדומה.

ברמות מחירים של 80-100 דולר לחבית ההשפעה על הכלכלה הריאלית ועל שוק המניות היא לא משמעותית. במשבר בלוב היו כמה ימים שהייתי מודאג ועקבתי אחרי הדיווחים על קדאפי. בכל זאת מדובר באדם ששפיותו מוטלת בספק והיה חשש שהוא יתחיל להבעיר את בארות הנפט במדינה. האפקט הפסיכולוגי של מהלך כזה היה יכול להיות גדול. היום אני לא חושש מלוב- התברר שקדאפי לא מספיק חזק כדי לעשות את זה. גם כאן, התזה הבסיסית היא שמדובר על מהפיכה שמובלת על ידי המרכז- סטודנטים, מעמד בינוני, שיביאו לבחירתו של משטר פרו מערבי.

יכול להיות שמחיר שיווי המשקל עוד 50-60 שנה יעלה ל-150 דולר לחבית. אבל במחיר הזה, צריך לזכור, יש הרבה יותר עתודות נפט. במקומות כמו אלסקה, קנדה, דרום אמריקה ואפילו ישראל יש מרבצי נפט וגז שהיום עדיין יקר מאוד להגיע אליהם. במחיר הזה יהיה גם מעבר לאלטרנטיבות.

מה תהיה ההשפעה של מחיר הנפט על הצמיחה והתשואות?

גם אם מחירי הנפט יעלו, זה יכול להאט קצת את מגמת הצמיחה העולמית אבל לא לבלום אותה. זה הופך את החיים לקצת יותר קשים.

מה היית ממליץ למשקיע הישראלי?

המשקיע הישראלי נמצא במצב לא נוח במיוחד. לעליית הריביות בישראל לא תהיה השפעה חיובית על שוק המניות והאג"ח הקונצרניות. הריביות הבטוחות- מק"מ, קרנות כספיות וכדומה- הופכות להיות הרבה יותר מעניינות.

בסך הכל אני חושב שהעלאות הריבית הן תהליך חיובי. בתור כלכלן אני סבור שצריך לברוח מריביות ריאליות שליליות. לא רק שזה מביא להתנפחות שוק המשכנתאות ועליית מחירי הנדל"ן, אלא שזה גם דוחף את הציבור לסיכונים יותר מהטעמים שלו. כל אחד צריך להשקיע לפי הטעמים שלו- לפי שנאת הסיכון שלו. ריבית ריאלית שלילית מעוותת את הקצאת המקורות ודוחקת את כולם לסיכוני יתר.

האג"ח הקונצרני והממשלתי נמצאות היום בפער תשואות נמוך יחסית לאג"ח הממשלתי. אין שם הרבה בשר. לתשואות כבר אין כל כך לאן לרדת. בעבר עיקר הרווח היה מירידת התשואות שהביאו לרווחי הון, היום נשארו רק התשואות עצמן.

לכן מה שהייתי ממליץ למשקיע הישראלי הוא בעיקר להיות צנועים בציפיות- כל המשקיעים יסתפקו בשנתיים הקרובות בתשואות יותר נמוכות מאלה של השנה האחרונה. זו להערכתי לא פאזה מסוכנת, אבל הרווחים שהתרגלנו אליהם מוצו.

האג"ח הקונצרני הגיע לרמת התשואות הכי נמוכות אי פעם- נמוכה יותר ממה שהיה לנו לפני המשבר. התמורה על הסיכון שבהעדפת אג"ח קונצרניות על פני ריבית חסרת סיכון הופכת להיות נמוכה מאוד. במניות יכול להיות שיהיה קצת יותר טוב. השקל ימשיך להיות חזק כי יש עודף של 3%-4% תוצר בחשבון השוטף. זה אומר שהזרימה פנימה של הון גדולה יותר מהזרימה החוצה- התנועות הריאליות הן פנימה. סטרט-אפים, השקעות, יצוא חזק- הסקטור העסקי מביא יותר ויותר מט"ח פנימה וזה יותר חשוב מהפעילות הספקולטיבית.

"רבע מהתיק בשווקים זרים"

זה הזמן להשקיע בחו"ל?

השווקים הבין לאומיים הם בהחלט מעניינים. באופן כללי לא רצוי למקד את כל ההשקעות בתוך ישראל. המודל הנכון והמקובל בעולם הוא להשקיע רבע מהתיק בשווקים זרים. ארה"ב היתה שוק טוב מאוד לאחרונה. מתחילת השנה השוק האמריקאי עשה 5%-6% והשוק הישראלי לא עלה. גם אירופה היתה בסדר.

בשווקים המתעוררים ראינו זעזועים. בשנים האחרונות השווקים המתעוררים היו אופציה מצוינת להשקעה. היינו אומרים שאם סין צומחת בקצב של 10% בשנה, אז זו הזדמנות טובה להשקעה. היום סטיות התקן הרבה יותר גבוהות וצריך להיות קצת יותר זהירים. מדיניות מוניטרית מרסנת בארצות המתעוררות, בעקבות ביקושים ועליית מחירי הסחורות והנפט, עלולה להקטין את הרווחים בצורה משמעותית. לכן רצוי לפזר את ההשקעה בין השווקים - סין, דרום קוריאה, הודו וכדומה. זה שיש צמיחה מהירה לא מבטיח שוק מניות טוב.

מה יקרה עם מחירי הנדל"ן בארה"ב?

שוק הנדל"ן לא מראה התאוששות. כל מי שמשקיע בנדל"ן בארה"ב צריך לוודא שיש לו הכנסות לשנים הקרובות משכירות. המחירים היום מאוד נמוכים והעלייה במחירים תגיע בסוף, אבל זה יכול לקחת זמן. בינתיים בעל הנכס צריך לשלם מיסים, ארנונה, תחזוקה ואם אין הכנסה משכירות זה יכול להפוך את ההשקעה ללא כדאית.

"בועת נדל"ן חברתית"

ומחירי הנדל"ן בישראל?

לדעתי, אבל זו רק דעתי, המחירים יתייצבו בחודשים הקרובים, לא כי המדינה מפשירה קרקעות אלא כי במחירים הנוכחיים הכמות המבוקשת קטנה. אם מסתכלים על קו המגמה ההיסטורי המחירים לא כל כך גבוהים- בסביבות 15% מעל קו המגמה במונחי כוח קניה. בשנת 96 היינו יותר גבוה מעל קו המגמה ואז המחירים התמתנו.

מדברים בזמן האחרון על בועה. לבועה יש שני מרכיבים: חברתי ופיננסי. במובן הפיננסי השאלה הנשאלת היא האם יש סיכון במערכת הבנקאית. בישראל המרכיב הזה אומר שאין בועה. אין סיכון שיהיה אי תשלום של הציבור למשכנתאות. שיעורי המימון של הבנקים בישראל נמוכים יחסית למה שהיה בארה"ב, מה גם שלפי השיטה הישראלית, החזרת הנכס אינה פותרת את הלווה מהחוב. גם אם תהיה בעיית החזר בעקבות עליית הריבית, נניח ששיעור הלווים שלא פורעים את ההלוואה אפילו יוכפל, המערכת הבנקאית תתמודד עם זה.

מה שכן יש בישראל זו בועת נדל"ן חברתית. היכולת של הציבור לקנות דירות אכן נפגעה מאוד בשנים האחרונות. אבל אלו שתי בעיות נפרדות ואין שום קשר ביניהן. רבע מהדירות נרכשות על ידי משקיעים ולהם אין שום בעיה פיננסית. לכן לא תהיה קריסה של מחירים.

האם בנק ישראל לא סיבסד בעצם למשקיעים זרים את הדירות בישראל באמצעות שמירה על שקל נמוך?

ההשפעה של רכישות הדולרים של בנק ישראל לא השפיע בצורה משמעותית כל כך על שער הדולר. ההשפעה היא רק בשוליים ובטווח הקצר. זה עולה גם מעבודה שעשו בבנק ישראל. מצד אחד הבנק ספג דולרים, אבל ההשפעה של זה קוזזה על ידי רכישות מק"מים על ידי זרים ופעילויות ספקולטיביות נוספות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#