רונן טוב: יש ריכוזיות גדולה בקרנות הפנסיה - הערוץ מוחזק על ידי חברות הביטוח ללא תחרות - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רונן טוב: יש ריכוזיות גדולה בקרנות הפנסיה - הערוץ מוחזק על ידי חברות הביטוח ללא תחרות

כנס רואי החשבון בים המלח הוא ההופעה הפומבית הראשונה של רונן טוב מאז נבחר למנכ"ל פסגות ■ טוב הצביע על הריכוזיות הגבוהה בענף החיסכון הפנסיוני ■ וחנה פרי-זן מבנק הפועלים סיפרה על מגמה חדשה שמתרחשת בימים אלו במערך הייעוץ הפנסיוני הבנקאי: "יועצים הוליסטיים שנותנים ייעוץ בכל הרבדים הפיננסים"

13תגובות

"ישנה ריכוזיות גדולה בענף קרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים. ערוץ ההפצה העיקרי, באמצעות סוכנים וסוכנויות הסדרים, מוחזק על ידי חברות הביטוח ומונע תחרות. האם היינו רוצים ששלוש משפחות בלבד ינהלו וישקיעו את כל כספי הפנסיה שלנו", שאל אתמול (ב') רונן טוב, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות בדיון שהתקיים בכנס ים המלח של לשכת רואי החשבון. זו הופעתו הראשונה של טוב כנואם בכנס מאז נכנס לפני חודש וחצי לכסא המנכ"ל בפסגות במקומו של רועי ורמוס.

טוב הוסיף: "למרות שהיום יש לחוסכים זכות בחירה בין המוצרים וזכות תנועה וניידות בין החברות, יש איזושהי בעיה וזה לא ממש קורה. כיום הגודל של קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות הוא זניח. אף קרן פנסיה של גוף כזה, לא באמת הצליחה להתרומם. זה לא סתם, זה בגלל שחברות הביטוח רכשו את ערוצי ההפצה העיקריים, סוכנים וסוכנויות. זה לא אומר שהסוכנים שלהם לא מוכרים מוצרים אחרים אבל זו תמונת המצב. היה מי שאמר שחקיקת בכר הראשונה טיפלה בבנקים והשנייה תטפל בחברות הביטוח".

טוב שהגיע לפסגות מעמדת המשנה למנכ"ל בקבוצת מגדל וניהל שם את חטיבת הלקוחות האחראית על פעילות שיווק ביטוחי המנהלים הגדולה ביותר בישראל, הפתיע כשגילה שתמיד היה לטעמו ביטוח המנהלים מוצר פחות טוב מקרן פנסיה. "ביטוח מנהלים זה אחד משמות המותגים היותר מוצלחים שהיו אי פעם. במשך שנים המוצר הזה מצליח למכור בזכות השילוב השיווקי הקסום בשם שלו שמכיל חיבור בין ביטוח למנהלים".

טוב הציע לטפל במצב הבעייתי על ידי החייאת שוק הגמל, בו מחזיקים בתי ההשקעות נתח גדול ולפסגות הובלה בו עם 50 מיליארד שקל נכסים מנוהלים. עם זאת, הוא שולל את הרעיון לכך שגיבשו באוצר במסגרת הרפורמה האחרונה לפיו קופות גמל יוכלו למכור גם מרכיבים. "זה לא יעבוד. זה כמו שנבוא לקנות כלב ויציעו לנו חתול. קופת גמל זה משהו אחר ומי שרוצה קופת גמל אי אפשר להציע לו מוצר ביטוחי שמתנהג כמו קרן פנסיה". טוב מציע ליצור רובד חיסכון הוני פטור ממס כשחוסכים יוכלו לצבור ברובד הזה את העודף שיהיה להם על החיסכון הקצבתי שחסכו דרך קרנות הפנסיה.

"לגדול באמצעות רכישות חדשות"

במקביל, מציע טוב, להמשיך בפיתוח ערוץ ההפצה הבנקאי המהווה ערוץ חלופי לסוכנים. כך בעצם לקזז חלק מהיתרון שיש כיום לחברות הביטוח בשליטה בערוץ ההצפה באמצעות סוכנים. לדבריו, תנאי לכך היא מערכת סליקה משוכללת שתפתור גם את איבודי הכספים הרבים הנפוצים היום בחברות. "ראיתי כל כך הרבה מקרים שאנשים חשבו שהיה להם כסף צבור איפשהו ולא היה להם כי הוא נאבד בדרך. האוצר הצליח לבלבל את כולנו עם כל השינויים והרפורמות. בלי מערכת סליקה, הבעיות האלה לא ייפתרו. למרות שהחוק של המסלקה הפנסיונית עבר , ייקחו עוד 3-5 שנים עד שתקום כאן מסלקה טובה".

לסיכום הצביע טוב על שאיפות פסגות לגדול באמצעות רכישות חדשות בתחום הפנסיה והביטוח. "ישנו תהליך די ברור של גידול משמעותי בחיסכון ארוך הטווח כולם מבינים את זה וכולם נעים מהחיסכון קצר הטווח לחיסכון ארוך הטווח . גם פסגות קיבלה החלטה משמעותית לגדול בתחום הזו גם אורגנית וגם באמצעות רכישה של גוף מהתחום והצעות כאלה מגיעות היום מכל הגופים".

ייעוץ הוליסטי פיננסי

קודם לכן דיברה חנה פרי-זן, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים על מגמה חדשה שמתרחשת בימים אלו במערך הייעוץ הפנסיוני הבנקאי. "אנחנו הולכים לכיוון שיועצי ההשקעות הפיננסים בבנקים אלו שקיבלו רישיון ייעוץ מהרשות לני"ע יעשו גם רישיון פנסיוני וככה יהפכו ליועצים הוליסטיים שנותנים ייעוץ בכל הרבדים הפיננסים ולא רק פנסיונים".

לדבריה, יש זיקה בין הרבדים האלה ויותר נכון לייעץ על החיסכון הפנסיוני כשיודעים את שאר ההיבטים בחיסכון הכולל שיש ללקוח. "כיום בין החסמים היותר משמעותיים בכניסה שלנו הבנקים לתחום הפנסיוני מלבד העדר המסלקה הפנסיונית, הוא זה שאנחנו עדיין לא מייעצים על מוצרים עם מרכיבים ביטוחיים", הוסיפה פרי-זן.

פרי-זן קראה לאוצר לאפשר לבנקים לחזור למצב שהיה בעבר לפני וועדת בכר בו לבנקים הייתה גישה ישירה למעסיקים כשלדבריה זה אמור לשפר את הייעוץ הפנסיוני שניתן לציבור. פרי-זן הצהירה כי אם הבנקים יהוו בעוד מספר שנים 50% מהייעוץ הפנסיוני זה בהחלט יספק אותם.

"בכל העולם החיסכון הפנסיוני נמצא בתהליך של טרנספורמציה רציני בעקבות שורה של רפורמות. החיסכון הפנסיוני כיום לא כולל הפנסיה התקציבית מהווה בישראל 877 מיליארד שקל. אנחנו מפקידים 4 משכורות בשנה עבור החיסכון הפנסיוני. במהלך שני שליש מחיינו הבוגרים אנחנו חוסכים בשביל להבטיח פנסיה לשליש האחרון של החיים", הוסיפה.

פרי-זן הצביעה על מגמת ההתארכות בתוחלת החיים שיוצרת בעיה אמיתית איתה צריך החיסכון הפנסיוני להתמודד. "ב-2030 יהיו כבר למעלה ממיליון איש בישראל שיהיו מעל גיל 65 . גבר שכבר שורד ומגיע לגיל 65 תוחלת החיים שלו היא 83.4 שנה. הוא יצטרך להצליח לכלכל את עצמו בכל התקופה הארוכה הזו. באישה זה אפילו ארוך יותר. אישה שהגיעה לגיל 65 תוחלת החיים שלה עומדת על 85.5 והתוחלת הזו כל הזמן גודלת".

הבנקים מתקשים לוגיסטית

מושב אחר שריכז עניין רב בכנס לשכת רואי החשבון דן ב"עולם החיסכון ארוך הטווח". נציגים משלושת גופי הפנסיה הגדולים - מנורה, כלל והראל - ונציג מאגף שוק ההון באוצר סקרו את ענף הפנסיוני וענו על שאלות שונות שהעלו רואי החשבון.

יהודה בן אסייג, משנה למנכ"ל קבוצת הביטוח מנורה מבטחים ומנכ"ל קרן הפנסיה מבטחים החדשה, בחר להתריע מערוצי ההפצה הקיימים. "ערוצי ההפצה היום לא באמת אובייקטיביים ומונעים בעיקר על ידי הצרכים של קבוצות הביטוח המחזיקות אותם".

והמשיך: "הבנקים מתקשים להיכנס לייעוץ הפנסיוני. מאוד קשה להם לוגיסטית והם לא באמת נמצאים במגרש. מי שכן קיים במשחק אלו הסוכנים, סוכנויות ההסדרים והערוצים הישירים שכל חברת ביטוח מחזיקה. ככה שלא באמת מתקיים ייעוץ אובייקטיבי ואין כרגע מענה הולם לצורך למצוא ייעוץ אובייקטיבי".

בן-אסייג טען כלפי הרגולציה שבד בבד עם הרפורמות הגדולות שמגדילות את החופש של הלקוח צריך לחנך אותו. "הרגולציה מנסה במלוא עוצמתה לקדם תמונה בה יהיה לפרט אפשרות מלאה לקבל את כל ההחלטות בעצמו, בשביל זה צריך לחנך את הציבור כדי שההחלטות יהיו מושכלות. אני רואה הרבה אנשים שעושים את השטות הגדולה ביותר בחייהם הכלכליים כשפודים את הכסף שצברו במעט השנים שעבדו. וזה תוך כדי קנס גדול של מס בגובה 35%. היקף הפדיונות בתחום הפנסיוני נע היום בין 1-1.5 מיליארד שקל בשנה, זה המון ביחס לגודל הענף".

החוסכים צריכים להעניש גופים בעייתיים

רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון במשרד האוצר השתתף גם הוא בדיון וטען כי בהשוואה למה שקיים במדינות אחרות בעולם, בישראל תחום החיסכון הפנסיוני מאוד מתקדם. עם זאת, לדבריו, עדיין יש דרך ארוכה להגיע לשוק משוכלל בו אנשים יוכלו לקבל את כל ההחלטות בעצמם בלי שיתקלו בכשלים שמערימות החברות.

"המטרה שלנו היא שהלקוח יהיה בידי הלקוח שיוכל לבחור ולתקן טעויות בבחירה בכל רגע. כל הרפורמות שאנחנו יוזמים מכוונות לכך שכל היצרנים, היועצים והמשווקים יפעלו לטובת הלקוח. המטרה היא לתת ללקוחות כלים כדי לקבל את ההחלטות בעצמם ובמקביל לבדוק שאין חסמים שמפריעים להיווצרות תחרות וגורמים לכשלים בשוק", הוא אמר.

עוד הוסיף גרייב : "גוף שכושל בנאמנות שלו ללקוח, הציבור מעניש אותו ברגליים. ראינו את זה בעבר במקרים שגופים מוסדיים כשלו , הציבור ידע להימנע מהם. לכן מספיק לנו כרגולטור, לתת לציבור החוסכים כוח כדי שיוכל להעניש במצבים כאלה מיידית את הגופים".

דן פנחסי, מנכ"ל הגמל והפנסיה בקבוצת כלל, פנה לגרייב מאגף שוק ההון, וביקר את הניסיונות להתערב בגובה דמי הניהול שייגבו הגופים המוסדיים מהלקוחות. "כשאנחנו בוחנים מה גובה דמי הניהול שגובות החברות בפועל, אנחנו מגלים כי הם הרבה יותר נמוכים ממה שהן היו יכולות לגבות. מצד שני, העלויות של החברות לא מפסיקות לגדול בשל הרגולציה הגוברת. אני חושב שזהו שוק חופשי וצריך לתת לכוחות השוק לקבוע מה יהיו דמי הניהול ולא להתערב".

העובדים של היום יפרשו הרבה יותר מוקדם מהמתוכנן

דודי ליידנר, מנכ"ל הראל פנסיה, הצביע בדאגה על פער שצפוי לצוף בעתיד בין גיל הפרישה הרשמי כיום - 67 בגברים ו-64 בנשים - לבין גיל פרישה הרבה יותר מוקדם שצפוי להיות בעתיד. להערכתו, החיסכון שצוברים החוסכים היום לא יאפשר להם בעתיד פנסיה מספיקה: "כשהילדים של היום ששולטים כבר מגיל קטן בטכנולוגיה השונה ובפרט בעולם המחשבים, יגיעו לגיל עבודה, הם ידחקו את העובדים המבוגרים יותר והם יאלצו לפרוש הרבה יותר מוקדם ממה שהם תכננו. זה יגדיל את תקופת הפנסיה ויקצר את תקופת העבודה".

לדברי ליידנר, המוצרים הפנסיוניים היום לוקים בחסר ולא נותנים פיתרון מלא על צרכים חשובים ונוספים כמו ביטוח סיעודי. "לכל זה הרגולטור יידרש לטפל בעתיד".

ליידנר חושש גם מהרפורמה האחרונה שיזם האוצר לפיה כל עובד יוכל לבחור לא רק את הגוף שינהל עבורו את החיסכון הפנסיוני אלא גם את מנהל ההסדרים שדרכו יטופל הכסף שלו. "היכולת של הפרט להתמקח מול הגופים היצרנים ולהשיג תנאים מיטיבים כמו הנחות בדמי ניהול לא אפשרית אם היא לא נעשית דרך קבוצה כפי שמתאפשר היום באמצעות התקשרויות של המעסיקים עם סוכנויות גדולות. אני קורא למפקח על הביטוח לא לפגוע ביכולת הזו".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#