פישר: המלצות ועדת ששינסקי מאזנות בין צרכי המדינה לסיכון שהיזמים נוטלים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פישר: המלצות ועדת ששינסקי מאזנות בין צרכי המדינה לסיכון שהיזמים נוטלים

הזוכה הגדול בכנס CFO - שר התקשורת כחלון: "על אף קשיי המשילות קבע מדיניות והוציאה אל הפועל"

4תגובות

"המלצות ועדת ששינסקי מאזנות בין צרכי המדינה לבין הסיכון והעלויות שהיזמים נוטלים", אמר הערב נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס CFO בנוגע להמלצותיה של ועדת ששינסקי העוסקת בנושא התגמולים. הוועדה הגישה את המלצותיה לשר האוצר יובל שטייניץ, לפיהן חברות שבבעלותן זיכיון קידוחים של נפט וגז- ביניהן רציו, דלק ונובל אנרג’י - ישלמו למדינה תמלוגים. הוועדה קבעה שיעור תמלוגים לקידוחי הגז תמר, לוויתן וים תטיס.

"אני סבור שההמלצות נותנות מקום של כבוד לפעילות היזמים שלוקחים חלק חשוב בפיתוח עם סיכונים. יחד עם זאת, הן מאזנות את חלקה של המדינה וזכות האזרחים על משאבי הטבע", הוסיף פישר. "אני רוצה לברך את הוועדה על העבודה המאומצת ולהצטער על ההשמצות שספגו".

"אני מאמין שההמלצות של ועדת ששינסקי יתרמו לא מעט לפיתוח משק הגז בישראל לטובת כלל אזרחיה בדורות הבאים, כך שייתכן ויתנו תמריץ ליזמים מקומיים וזרים לפעול במדינת ישראל. הוועדה עשתה עבודה חשובה מאוד לעתיד המדינה", הוסיף.

בהמשך דבריו, סקר פישר שני נושאים - הממשל התאגידי בבנקים והלקחים מהמשבר: "קיימת הסכמה שלניהול הסיכונים ולממשל התאגידי בבנקים היה חלק גדול במשבר הפיננסי הגלובלי. לכן, במשך המשבר ועד היום אנו מגבשים לא מעט צעדים על מנת לחזק את הבנקים בישראל".

"הלוואות בעייתיות נעשו בזמן השגשוג של המשק", ציטט פישר משפט אמריקאי מפורסם וציין שכאשר המשק במצב טוב כל הלוואה נראית מוצלחת, אך כשנכנסים למשבר מבינים האם זה היה רעיון טוב או לא. "מה שהמפקח דורש מהבנקים הוא שמנהל הסיכונים בבנק - CRO - יהיה בתפקיד בלתי תלוי עם גישה ישירה לדירקטוריון ועם סמכות מספקת, משאבים ויכולות התואמות לניהול הסיכונים. הוא צריך להיות בן ברית של ה-CFO בכל חברה. זה חלק חשוב של השינוי בפונקציית הממשל התאגידי".

"המטרה שלו בבנק ישראח היתה לחזק את הדירקטוריון. יש להבחין בין הדירקטוריון שתפקידו לקבוע את האסטרטגיה לבין ההנהלה שתפקידה לנהל את הבנק. ההוראה של המפקח על הבנק מדגישה את הצורך שהדירקטורים יהיו עצמאיים ושהם יהיו אנשים מוכשרים. קראתי מאמר שבו נכתב כי 'המפקחים והמשקיעים צריכים להכיר בעובדה שאנו לא צריכים יותר נהלים לדירקטוריון, אלא יותר דירקטורים שהם מומחים בענף של החברה שלהם ובעבודתם כדירקטורים - כמקצוע ולא כתחביב..'".

"יש סיבות לדאגה"

פישר התייחס בהמשך למערכת האשראי החוץ בנקאית: "כאשר מדברים על אשראי חוץ בנקאי מדברים על על כל החברות שמספקות אשראי והן לא בנקים. היום הסקטור הבנקאי מספק 53% מהאשראי והסקטור הלא בנקאי 29%. זו מהפכה שהיא תוצאה של הרפורמה במערכת הפנסיה ורפורמת בכר. האשראי החוץ בנקאי הוא דבר טוב אך גם סיבה לדאגה - האם יש שמירה מספיק נחושה על רמת הסיכון שחברות ומשקיעים לוקחים על עצמם. לפי החוק, הרשות לניירות ערך צריכה להתייחס רק לענייני שקיפות - לוודא שהחברות הציבוריות נותנת למשקיעים מספיק מידע כדי שיוכלו להגיע להחלטה שמבוססת על עובדות. האחריות לניהול הסיכונים ואיכות האשראי עובר למנהלי קרנות שקונים איגרות חוב ול-CFO", הסביר פישר.

"אך יש סיבות לדאוג - ערך איגרות החוב ב-2007 הגיע ל-30% מהתמ"ג - רמה גבוה יותר מבכל מדינה מערבית. 27% מהאג"ח לא היו מדורגות ב-2009. מאז שיא המשבר - 54 מבין 350 חברות ביצעו ארגון מחדש של האיגרות במדינה, ועכשיו אנו משכנעים את עצמנו שאנו חוזרים לנורמליות".

"מדברים על נורמליות חדשה - צמיחה יותר איטית במדינות מפותחות. אני מקווה שצמיחה זו תביא לפחות סיכונים בשווקים הפיננסים. אני מקווה שלא נחזור למצב כמו לפני שנתיים וחצי, שבו היה ניתן למכור כמעט כל דבר בשוק האג"ח הקונצרני. עלינו להיות יותר זהירים. בקרוב המשבר יהיה מאחורינו. נכון שבפני המדינה יש עתיד מבטיח - אך זאת רק בתנאי שננהל מדיניות מקרו כלכלית אחראית ושהסקטור הפרטי ינהל את העסקים שלו בצורה נאותה".

הזוכה של הערב: שר התקשורת משה כחלון

בכנס הוענקו אותות הוקרה של הפורום לשנת 2010: האות הראשון הוענק לנעמה זלדיס - CFO נטפים; האות השני הוענק לדרור מורן - CFO אלון החזקות בריבוע הכחול ישראל. אותות ההוקרה לגורמי ממשל ניתנו לשר התקשורת משה כחלון ולבורסה לניירות ערך בת"א. בנימוקים להענקת הפרס לכחלון נאמר כי "אחת הבעיות של מדינת ישראל היא משילות, ואף על פי כן שר התקשורת קבע מדיניות והוציא אותה אל הפועל, תוך רתימת כל הגורמים בתוך משרדו ומחוץ לו".

כחלון, שעלה לקבל את הפרס, ציין כי המשרד בראשו הוא עומד הציב את היעד, וכי הוא ראה בפקידים בעלי ברית לרפורמות. "האמנתי בגורמי הממשל השונים ולא ראיתי אותם כיריבים. בשיתוף פעולה יוצא דופן הצלחנו להכניס תחרות ולהפחית את המחירים, כאשר השלב הראשון היה הכנסת תחרות בין הטלפון הנייח לנייד, באמצעות הפחתת הקישוריות", אמר.

"התפקיד שלי הוא פעם אחת לדאוג לצרכנים, ופעם שנייה לדאוג לחברות. ברגע שאין מעבר בין חברות זה אומר שאין תחרות - נתניהו הסכים איתי על כך", הסביר כחלון לנוכחים. לדבריו, הוא נאבק עד הרגע האחרון לא להעלות את דמי התמלוגים לחברות הסלולר, ואמר כי הוא מעדיף שהכסף "ילך למשק ולא ישכב באוצר". כמו כן הזכיר כחלון כי הוא נאבק עבור החברות בנושא התשתיות, תוך שהוא מנסה לאזן בין מה שנדרש מהן לבין היכולת שלהן להמשיך ולהתקיים.

שפירא: "יש פקולטות בארה"ב שכל הסגל הבכיר הוא ישראלי"

נואם נוסף בכנס היה מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, שבחר להתייחס בדבריו לחינוך בישראל. "החינוך הוא השפיץ של הפירמידה העסקית והשקעה זו תיתן את התשואה הטובה ביותר. ללא האקדמיה לא היה לנו את הקופקסון וכדומה. ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בשיעורי האקדמאים בין גילאים 25-34. מבחינת זוכי פרס נובל, אנחנו המובילים - גם בשיעור אבסולוטי וגם בשיעור יחסי. אם היתה איזו קבוצת כדורגל שהיתה רושמת הישגים כמו האקדמיה בישראל - היינו חוגגים כל שבוע. אנחנו כרגע נהנים מהשקעות שנעשו בישראל לפני 30 שנה".

"בעוד שב-OECD הגדילו את ההשקעה בסטודנט ב-14%. אנחנו הורדנו את ההשקעה באחוז דומה. זה בנאלי לומר שבישראל אין לנו שום משאב אחר - למרות שהגז התחיל לצאת - חוץ מהמשאב של המוח. לפני 15 שנה ישראל ייצרה מחקר כמו כל מדינות ערב, אך היום הם השיגו אותנו. את הפצצה האיראנית ייצרו חוקרים שבהם השקיעו ב-15 שנה האחרונות באקדמיה האיראנית".

לדברי שפירא, מדובר בעיה קיומית, שכן המדינה מאבדת את היתרון האיכותי שלה. "ללא המחקר הבסיסי לא יהיה מחקר שימושי אחר כך בתעשייה. זה ישפיע גם על רמת הביטחון שלנו בשנים הבאות. התוצאה של התהליך היא איבוד המוחות - אנו מאבדים 25% מכלל הדוקטורטים שייצרנו. יש פקולטות בארה"ב שכל הסגל הבכיר שלהם מאויש על יד ישראלים", ציין שפירא.

"על כל דוקטור אחד שיוצא בישראל, המדינה משקיעה מיליון דולר. ההשקעה בהשבתם של הדוקטורים היא הדרך המהירה להחזיר את ההשקעה. בשנה-שנתיים האחרונות יש שינוי בסגנון הדיבור - עם עד עתה הטילו את הבעיה על האוניברסיטאות עכשיו מבינים שזו בעיה שיכולה לסכן את כל המדינה".

שפירא פנה למנהלים הבכירים שנכחו באולם וביקש מהם להפעיל "לובינג חברתי" עבור האקדמיה. כמו כן הוא ביקש לתרום כספים למוסדות אקדמיים, וציין שתרבות התרומות למוסד הלימודים שבו צמחנו כמעט ואינה קיימת בישראל. "הרבה פוליטיקאים אומרים שהחינוך הכי חשוב - אז למה יש לנו קבינט לביטחון ואין לנו קבינט לחינוך?", סיכם שפירא את דבריו.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#