בן בסט: אם באוצר הכלכלנים הם המתכננים הבלעדיים - נגרם לנו הפסד ידע אדיר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בן בסט: אם באוצר הכלכלנים הם המתכננים הבלעדיים - נגרם לנו הפסד ידע אדיר

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר: "המשרדים לא מכניסים את הידע שלהם במידה הרצויה לתוך התהליך" ■ "אם אתה נערך מראש ומנסה לצפות בעיות פוטנציאליות, לא רק שיהיה פיתרון יותר טוב, הוא יהיה גם יותר זול ואפקטיבי" ■ "לאוצר כוח עודף לא רק בקביעת התקציב - אלא גם בהרכב התקציב ובסדר העדיפויות בחינוך וברווחה"

6תגובות

"אם באוצר הכלכלנים הם המתכננים הבלעדיים - בטווח הקצר וארוך - נגרם לנו הפסד ידע אדיר" - כך אמר אבי בן בסט, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, בכנס "ישראל 2021" בבנייני האומה בירושלים.

video platform video management video solutions video player

ראשית, ברמה הכי בסיסית, מה ההבדל - אם יש - בין חשיבה לטווח קצר לארוך?

"חשיבה לטווח קצר מנסה לפתור בעיה שנוצרה ברגע מסוים, מהר ככל האפשר, לאו דווקא בדרך הכי יעילה. בחשיבה לטווח ארוך מנסים לאבחן בעיות שקיימות במערכת ולמצוא להם פתרון מסודר. אם אתה נערך מראש ומנסה לצפות בעיות פוטנציאליות, לא רק שיהיה פיתרון יותר טוב, הוא יהיה גם יותר זול ואפקטיבי".

אם מדברים על יישום, הרי לא מעט ועדות עושות ניסיון לסמן בעיות ולמצוא פתרונות. איך יוצרים די.אן.אי של ארגון כדי שהוועדות האלה יהפכו למציאות?

"עוד לפני התרבות יש שתי בעיות שמזהים וזיהינו במשחק, אשר משפיעים. עד כמה שמפתיע לשמוע, לא תמיד יש קונצנזוס בין הפקידים. כאשר הדרג המקצועי לא מסכים בינו לבין עצמו יש סיכוי קטן ליישם. יש מאבק של אינטרסים כמעט בכל רפורמה - יש גופים, לפעמים אפילו ממשלתיים, שלא מעוניינים שהרפורמה תתצבע. לכל אחד הסיבות שלו - רוצים לשמור על רנטות או יתרונות כוח במערכת. לעיתים נכנסים אינטרסנטים ביניהם ומשכנעים פוליטיקאים שלא כדאי ללכת על העניין. לפעמים יש קונצנזוס ולפעמים ממשלה מחליטה לאמץ החלטה אבל לא מבצעת".

בן אליעזר האשים בצורה די חריפה את שיטת הממשל. לשנות שיטת ממשל זה תהליך מאוד ארוך וספק אם יצליח. איך אפשר תחת שיטת הממשל הנוכחית ליצור חשיבה, צורת עבודה, תכנון לטווח ארוך?

"היעדר יציבות במערכת הישראלית הוא גורם שלילי ביותר אשר מונע שינויים. אך גם בהיעדר יציבות במערכת הנוכחית יש מה לשפר. עד 1985 היו בישראל גרעונות אסטרונומיים, כמעט אנרכיה שלטונית. מעורבות הממשלה בחיי המשק היתה בלתי נסבלת - ועשינו מהפכה. אבל כחלק מהמהפכה הזאת של משמעת תקציבית וסדרי ממשל יותר תקינים שינינו את מאזן הכוחות שפועלים בסקטור הציבורי. הענקנו כוח אסטרטגי עודף למשרד האוצר בשביל היציבות. תראה מה קורה למדינות שלא שומרות על יציבות. אבל זה לא הכל, במקביל יש לדאוג גם ליעילות, ממשל אפקטיבי ותכנון נכון. התהליך היום בישראל הוא שלאוצר כוח עודף לא רק בקביעת התקציב - אלא גם בהרכב התקציב ובסדר העדיפויות בחינוך וברווחה. אנחנו מקבלים מצב בלתי יעיל. אנשי האוצר הם אנשים מצויינים, עבדתי איתם ואני מכיר אותם, אבל יש להם 50 כלכלנים. 2 כלכלנים בבריאות, 2 בחינוך, 2 בביטחון. אם הם המתכננים הבעדיים בטווח הקצר וארוך - נגרם לנו הפסד ידע אדיר".

החבר'ה במשרדים הם אינטרסנטים ולא מקצועיים - ויעשו עבודה לא טובה?

"ראשית, הם חוששית מהאינטרסנטים של המשרד. ברור שמשרד האוצר רוצה כמה שיותר תקציבים לבריאות ולחינוך. אבל יש פיתרון שיכול לעקר את האינטרסנטיות הזאת בצורה מאוד פשוטה. בשלב הראשון ייקבע רק מסגרת תקציב: מיסוי וגירעון. יש לנו גירעון שהממשלה החליטה עליו. בשלב הבא נעבור להקצאת התקציב בין היעדים והמשרדים.

"כיום אין למשרדים כמעט כוח. דוגמה מדהימה: משרד הבריאות רוצה להעביר תקציב מסעיף אחד לאחר. כיום התקציב שלו מחולק למאות סעיפים. אך כל הזזה מסעיף אחד לאחר צריך אישור משרד האוצר ולפעמים אף את אישור ועדת הכספים של הכנסת. למשרד אין חופש לנהל את התקציב בצורה נורמלית. בסך הכל בתקציב שלנו יש 70,500 סעיפים. המשרדים לא מכניסים את הידע שלהם, את המומחיות שלהם, במידה הרצויה לתוך התהליך".

אומרים שאנשים לא רוצים לעבוד בסקטור הציבורי כי השכר נמוך ואין כבוד. כיצד ניתן ליצור שינוי?

"השאלה היא האם אדם מומחה בתחום ירצה לעבוד במשרד שאין בו סמכויות. אנשים לא רוצים לעבוד בסקטור הציבורי כי הם יודעים שהם בעיקר יכתבו ניירות למגירה ופחות ישפיעו על מדיניות. הענקת סמכויות למשרד תמשוך כוח עבודה טוב יותר. בעיה שנייה היא השכר. מבנה השכר בסקטור הציבורי מעוות, יש לשלם יותר כדי לקבל שירות יותר טוב".

מה הם שלושת הדברים שצריכים להכניס לשיח הציבורי?

"ראשית, יש לשנות את שיטת הממשל. שנית, אם באמת רוצים לעשות שינוי מהותי צריך לשנות את מערכת החינוך. סתם לשפוך כסף על מערכת החינוך לא יעזור, מכיוון והמערכת לא יעילה. יש בעיות פדגוגיות משמעותיות במערכת החינוך בישראל. לאחרונה יש שיח מאוד רציני על סוגית המתמטיקה. לא פלא שילדינו נכשלים בבחינות - אין חשיבה מערכתית. רפורמה כזאת אפשרית רק עם שיתוף פעולה בין המשרדים. מה שהממשלה עושה במגזר החרדי זה רק קוסמטיקה. צריך שינוי מן היסוד, בתפיסה, ואם לא בגישה לחרדים, במערכת התמריצים. הצעדים שהממשלה נקטה לא תשלב אותם במידה הראויה".

האם אפשר לסמוך על פוליטיקים לבצע מהפכה כזאת?

"יש לבנות קואליציות שתגרומנה לפיתרון אחר. קוצצה קצבת הילדים שבעיקר נהנתה ממנה האוכלוסיה הערבית והחרדית - זהו תמריץ להיכנס לשוק העבודה".

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#