יונתן קולודני: "הידרדרות החינוך היא לא בגלל מחסור בכסף - הבעיה היא היעדר תכנון" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יונתן קולודני: "הידרדרות החינוך היא לא בגלל מחסור בכסף - הבעיה היא היעדר תכנון"

אחרי עשר שנים בתפקיד מנכ"ל מקינזי ישראל, יונתן קולודני מסיים קדנציה - ונשמע אופטימי במיוחד: פירמות ישראליות לומדות לאט לאט לבנות אסטרטגיות לחמש שנים קדימה ■ הבנקים איתנים, ושמרניים במידה הנכונה ■ שוק הטלקום משתפר בצורה משמעותית - ורק החינוך מדאיג אותו

19תגובות

לפני כמה חודשים הגיעה כל הנהלת מקינזי העולמית לישראל כדי לחגוג עשור לסניף המקומי. אחד הנואמים באירוע היה נשיא המדינה שמעון פרס. בתום הנאום ניגש נשיא מקינזי העולמית לפרס והציע לו תרומה מטעם החברה: עבודת ייעוץ בנושא שיבחר, על פרויקט שבו הוא מאמין. פרס לא היסס וביקש המלצות בנוגע לדרכים לפתח ולמסחר את תחום חקר המוח בישראל. מה שפרס לא ידע הוא כי יונתן קולודני, האיש שהקים את הפעילות של מקינזי בישראל וזה שהוביל אותה בעשור האחרון, הוא בעצמו דוקטור בתחום.

בעבור קולודני היתה זו סגירת מעגל. באוקטובר 2010 סיים קולודני את תפקידו. הוא אמנם יישאר בחברה, אך כדבריו הוא "מפסיק מעתה לחתום על הצ'קים". דנה מאור, בתה של מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור, תיטול את התפקיד במקומו.

למה סיימת את התפקיד?

"בדרך כלל מחליפים במקינזי מנהלי משרד אחת לחמש שנים. מילאתי את התפקיד תקופה ארוכה מהמתוכנן. אני משלים עשר שנים בישראל ועתה אוכל לחזור ולעשות את מה שאני אוהב לעשות, לייעץ ללקוחות".

מקינזי אינה חברת ייעוץ רגילה. הידע שלה, כלומר חומר הגלם שממנו היא מייצרת את שירותיה, נפרש על פני 16 אלף יועצים ב-52 מדינות. בראש הארגון העצום הזה עומד מנכ"ל, אך למעשה הכוח נמצא בידי קבוצה גדולה למדי. 450 השותפים הבכירים בחברה הם המנהלים האמיתיים שלה והאחריות מבוזרת ביניהם.

כחברת ייעוץ עסקי ייחודית, גם האנשים שעובדים במקינזי מגיעים מרקעים מקצועיים שונים. קולודני הוא דוגמה טובה. לאחר שהשלים תואר ראשון במדעי המחשב, הוא החליט לפנות לפסיכולוגיה והתפתחות המוח. עבודת הדוקטורט שלו מאוניברסיטת קיימברידג' חקרה את תהליכי הזיכרון והלמידה.

כיוון הקריירה שלו היה ברור. כבן למשפחה של פרופסורים הוא ראה עצמו מתפתח באקדמיה. אלא שאז המליץ לו חבר על עבודה במקינזי. "מאז לא חזרתי לאקדמיה. אני 16 שנה במקינזי ואין לי רגע דל. בכל יום אני לומד דבר חדש ועוסק בפעילות חדשה. זה מרתק".

דרוש שינוי בדרך גיוס המורים

אחד מרגעי השיא - והשפל - של פעילות מקינזי בישראל, אומר קולודני, הוא הדו"ח הנרחב שלה על מצב החינוך במדינה, שהוגש למשרד החינוך ב-2008, וכלל המלצות לפתרונות לשלל בעיות של המערכת. הדו"ח ביקש לגלות מהם הגורמים האחראיים על איכותה של מערכת חינוך מדינתית - והגיע למסקנה כי הגורם המשפיע ביותר על איכות מערכת החינוך הוא איכות המורים המועסקים בה.

"החינוך בישראל מידרדר מדי שנה, וזה לא קשור לאוכלוסייה החרדית או הערבית", אומר קולדוני. "כל המנכ"לים של החברות שאתם דיברתי בנושא הביעו רצון לעשות שינוי בחינוך. מהדו"ח העולמי על החינוך עולה כי איכות המורים בישראל דורשת טיפול מיוחד. בעוד שבע שנים אני לא בטוח שיהיו כאן מורים לפיסיקה. אם מורים חדשים לא נכנסים למשפך בצד אחד - הם לא ייצאו בצד השני.

"הסיבה להידרדרות מערכת החינוך בישראל אינה כספית בהכרח, אלא היא נובעת מהצורך בתכנון ארוך טווח, מעבר לקדנציה הבאה. כשמדברים עם האחראים על הנושאים האלה במשרדי הממשלה הם אומרים שהאופק שלהם הוא לשנתיים הקרובות, לא יותר.

"כדי לשפר את מערכת החינוך המקומית צריך להסתכל על תהליך גיוס המורים, לשאול מה נדרש כדי להביא אנשים טובים לשוק זה ואיך בונים להם מסלול קידום. צריך להעניק גם למנהלי בתי הספר יותר שליטה כדי שיוכלו לנהל את הארגון שלהם".

המדינה צריכה לממן גם חוגים באוניברסיטה שאין להם ביקוש?

"לדעתי כל אחד צריך ללמוד באוניברסיטה ספרות. הבעיה היא שבישראל מגיל צעיר הילדים מקבלים מסר של חינוך פרקטי, וזה משפיע על הלימודים האקדמיים שלהם".

מה היית רוצה שילדיך ילמדו באוניברסיטה?

"אני הייתי שמח מאוד אם הבן שלי יבחר ללמוד ספרות ופילוסופיה".

יונתן קולודני, תצלום: ניר קידר

"השירות בסלולר מצוין"

דו"ח כמו זה העוסק בחינוך הוא חלק שגרתי מהעבודות שמבצעת מקינזי, שמרבה לייעץ לממשלות בעולם. "אנחנו באים מלמעלה", מעיד קולודני על המוטיב שמחבר בין כל פעילות הייעוץ של החברה.

אחד התחומים שקרובים יותר לליבו של קולודני הוא תחום הטלקום. אחת החברות הישראליות שאותן מלווה מקינזי כבר שנים רבות היא בזק. באחרונה נשכרה החברה על ידי בזק כדי להציג את עמדתה בפני ועדת חייק, הבוחנת דרכים להגביר את התחרות בשוק התקשורת הקווית.

קולודני מסרב לשוחח על לקוחותיו אך הוא מסכים לומר כי "עכשיו הרגולציה מונעת תחרות בשוק התקשורת כי יש שחקן אחד שיכול להציע הצעות והשחקן האחר לא יכול לעשות כן. יש מגבלות על השחקן המוביל שלא קיימות על השחקנים האחרים". השחקנים שאליהם קולודני מתייחס הם חברת הכבלים HOT ובזק והוא למעשה מביע עמדה התומכת בהסרת המגבלות מעל האחרונה.

בשוק הסלולר - שגם בו פועלת בזק באמצעות אחזקתה בפלאפון - דווקא קיימת תחרות, לפי קולדוני. "מה לעשות שהלקוח הישראלי מוציא הרבה על תקשורת. הוא פשוט מדבר הרבה. אם צרכן ישראלי היה מדבר כמו צרכן צרפתי הוא היה משלם פחות ממה שמשלם צרכן צרפתי".

אתה לא חושב שהמפגש בין צרכן הסלולר הישראלי לבין החברות הוא בעייתי?

"כשאתה מתאר לאנשים בחו"ל את רמת השירות שקיימת בישראל הם בהלם. כאן כשיש לך תקלה אתה הולך לשירות הלקוחות ויוצא עם טלפון חלופי. בחו"ל אתה מוסר את המכשיר ואומרים לך - 'תחזור בעוד שבוע'. אם תשאל בחו"ל, יגידו לך שהצרכן הישראלי מפונק. אנחנו התרגלנו לטוב".

על סוגיית ההשקעות בשוק התקשורת הוא אומר: "אני מקווה שחברות התשתית ישקיעו בישראל בפרישת סיבים עד הבתים. כדי להתמודד עם העולם צריך תשתיות תומכות - אחרת לא נוכל להתמודד עם מדינות כמו קוריאה ויפן".

חוזרים מחו"ל - ומתכננים קדימה

קולודני סבור שתחום הטלקום הוא מקרה מבחן טוב המתאר את מצב המשק בישראל: "כשאני מסתכל על התחום אני רואה התפתחות תחרותית ענקית בעשור האחרון. מבחינת יעדי הרגולטור, הוא די הצליח לפתוח את השוק.

"אין ספק שתהליך ההפרטה בישראל בעשור האחרון היה חיובי מאוד למשק. המדינה היא בעל המניות הגרוע ביותר בשווקים תחרותיים. התופעה של מינוי בשל קשרים פוליטיים ולא בשל כישורים פוגעת בחברה"

מה אתה חושב על עוצמתן של משפחות השליטה הגדולות במשק?

"אני מסתכל על התוצר ועל הפריון בישראל - והוא משתפר באופן עקבי. אם היתה בעיה של ריכוזיות, היא היתה פוגעת בצמיחה. הנתונים הכלכליים לא מראים שהריכוזיות פוגעת במשק. אני לא מכיר את כל הסיפורים על הקומבינות הקטנות שבין בעלי ההון. אני מנתח את ההשפעות מגבוה. אני רואה בישראל קומבינציה של ניהול מאקרו כלכלי מוצלח, גם של בנק ישראל וגם של האוצר".

יש כיום בישראל חמישה בנקים גדולים, ואפילו רוני חזקיהו אמר שהמערכת ריכוזית.

"בכל העולם יש ריכוזיות בתחום הבנקאות, גם באירופה יש כמה בנקים מובילים בכל מדינה. זה נכון גם בגרמניה ובצרפת - אז ישראל אינה שונה בכך", אומר קולודני ומחמיא למערכת הבנקאות הישראלית: "בניגוד לבנקים רבים בחו"ל, אין בישראל תרבות של סוחרים כוכבים. ישראל יצאה מהמשבר של 2008 בזכות איתנות הבנקים וניהול מאקרו שדגל באיזון תקציבי. זו שאלה של תרבות ארגונית, ובבנקים יש תרבות ניהול שמרנית".

איך היית מגדיר את תרבות הניהול של החברות בישראל? יש להן ניהול ארוך טווח?

"חל שיפור בשנים האחרונות. אני יכול להעיד שעשינו באחרונה פרויקט עבור חברה יצרנית גדולה, וטווח התכנון שלהם הוא לעשור קדימה. זו כבר פעם שנייה שעשינו אתם פרויקט חזון מסוג זה. הפירמות בישראל חושבות כיום לפחות שלוש-חמש שנים קדימה. ברור להן שצריך לזרוע זרעים כדי שבעוד כמה שנים יקצרו את הפירות. התופעה של לקחת את תוכניות העבודה משנה אחת ולהעתיק אותן לשנה הבאה נעלמת והולכת".

אחת הסיבות לכך, אומר קולודני, היא ש"יותר ישראלים שעבדו בעולם חוזרים לישראל, משתלבים בעמדות בכירות ומביאים את תפישת העולם הזאת. חלק מזה נובע גם מהתחרות הגוברת".

איך מבטיחים שמנכ"ל, שבא לעשות קדנציה, יחשוב לטווח הארוך ויזרע זרעים לעתיד?

"יש מנגנוני תגמול שמנסים לעשות דיפרנציאציה בין שווי המניה שנובע מגורמי שוק קצרי טווח ובין הערך שאפשר לייחס לביצועים של המנכ"ל".

אחד הרעיונות הנוספים שקולודני מציע הוא לצרף לחבילת התגמול של מנכ"לים גם פרמטרים עתידיים שיבואו לידי ביטוי אחרי תום כהונתו, ויהיו תמריץ בעבורו לחשיבה ארוכת טווח.

"מה שלא קיים בישראל הוא האקטיביזם של הגופים המוסדיים, שמנהלים חיסכון ארוך טווח. תחום זה לא התקדם כלל בישראל. בחו"ל המשקיע המוסדי הוא המשקיע החשוב ביותר.

"יש שם מחויבות של קרנות הפנסיה להשפיע על החברות שבהן השקיעו. יש להן מחויבות ללקוחות שלהן, כלומר לנו כחוסכים לפנסיה. הן צריכות לאשר בונוסים למנהלים לפי ביצועים ויעדים ארוכי טווח.

"ההנהלות של החברות בישראל כמעט שלא מנהלות מערכת יחסים עם משקיעי הפנסיה הגדולים. מנכ"ל בחו"ל לא עושה מהלך עסקי גדול מבלי לעדכן את מנהל קרן הפנסיה שהוא בעל המניות הגדול בה".

איכות חיים גבוהה

אחרי עשר שנים בתפקיד, קולודני רוצה להישאר במקינזי אבל לשנות את כיוון עבודתו: "רוב העיסוק שלי בעשור האחרון היה להביא ידע וניסיון ניהולי מהעולם לישראל. עכשיו אני רוצה לעשות את ההפך. ישראל היא מקור גדול של ידע טכנולוגי. יש בעולם המון הזדמנויות עבור חברות מקומיות, למשל בתחום הגנת הסביבה וטכנולוגיות בתחום המים. ננסה להפוך את ישראל למקור ידע בתחומים אלה. כשהיינו בסין לפני שנה, פגשנו את סגן ראש העיר של שנגחאי. שני דברים עניינו אותו לגבי ישראל: בטר פלייס של שי אגסי וטכנולוגיות להתפלת מים. ישראל נתפשת בעולם כמומחית למים".

תעשיית המים היא תחום העתיד?

"אני לא יודע אם היא תחום העתיד, אבל יש צורך אדיר בהתפתחות טכנולוגיות של מים. הגישה הכלכלית היא כי אם מתפילים מים אפשר לחסוך את האנרגיה הכרוכה בשינוע מים ממקום למקום. מדובר בשוק גדול מאוד וקשה לחדירה עבור חברות סטארט-אפ קטנות, ואנחנו עושים מחקר שבוחן את הדרכים להאיץ חדירה של טכנולוגיות חדשות לתחום".

עכשיו, אחרי שסיימת את תפקידך, האם קיימת אפשרות שלא תישאר בישראל?

"לאחר שחייתי הרבה שנים בבריטניה ובארה"ב, אני יכול להגיד כי איכות החיים בישראל היא גבוהה מאוד. אני מאוד אוהב את הארץ ואני מעדיף להישאר בישראל".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#