6 סיבות לגל השביתות: מחאת העובדים מול היד הפתוחה של נתניהו - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

6 סיבות לגל השביתות: מחאת העובדים מול היד הפתוחה של נתניהו

הפרקליטים, המשפטנים, הרופאים ועובדי הנמלים - כולם רוצים העלאה בשכר ■ ראש הממשלה ומשרד האוצר נתנו השבוע 900 מיליון שקל לעובדים ■ מי קיבל מה וכמה - ומה צפוי בהמשך

9תגובות

עובדי משרד החוץ אמורים להיות מרוצים. שר החקלאות, שלום שמחון, אמור היה לעלות אתמול על מטוס לסרי לנקה בדרך להידוק שיתוף הפעולה המסחרי בין המדינות. סרי לנקה רושמת צמיחה שנתית של 6% בשנים האחרונות, והיצואנים האמינו שאפשר להרוויח מכך. אלא שוועד העובדים של משרד החוץ לא איפשר את נסיעתו.

"השבתנו את כל מערך המברקים של משרד החוץ, שעליו מושתתת העבודה הדיפלומטית", מספר אמיר שגיא, חבר בוועד העובדים של משרד החוץ. "דאגנו גם שלא יהיה טיפול באורחים מחו"ל שמגיעים לישראל, וגם ישראלים שנוסעים לחו"ל לא יקבלו שירות. אפילו נציג ישראל באו"ם לא נוכח בישיבות".

אך המכה הגדולה ביותר אולי של השביתה הזאת היתה ההחלטה של ראש ממשלת רוסיה, דמיטרי מדוודב, לבטל את ביקורו ההיסטורי בישראל. "אנחנו יודעים שעבדו על הביקור הזה שלוש שנים, ויש לו משמעות כלכלית רבה לישראל", אומר שגיא. "היו אמורים לחתום על כמה הסכמים לשיתופי פעולה. הנושא קרוב ללבו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, והוא התרגז נורא".

גם נמלי הים היו סגורים השבוע בעקבות שביתת עובדי הנמלים, שהסתיימה שלשום; עד השבוע שעבר שבתו גם פרקליטי המדינה; וזה עוד כלום לעומת מה שאולי צפוי בהמשך: על הפרק עומד איום של עובדי הרשויות המקומיות לשבות, המשפטנים בשירות הציבורי ראו את מהלך הבוררות עם הפרקליטים והחליטו שהם רוצים גם, הרופאים פתחו במשא ומתן מחודש על שכרם - לפי הערכות הם דורשים תוספת של יותר מ-10% - וגם שכר העובדים הסוציאליים טרם נקבע.

מנגד, יש כמה מגזרים שדווקא יכולים לסכם את השבוע האחרון בסיפוק: המורים העל-יסודיים יצאו לרפורמה מבטיחה וזכו בתוספת של 42% בתמורה לתוספת שעות עבודה, בעדכוני שכר נוספים של 8% - ובסך הכל בתוספת נאה של 50%. בתמורה, שבוע העבודה שלהם יגדל מ-24 שעות ל-40 שעות. המורים העל-יסודיים זכו בתוספת ללא איום שביתה קונקרטי - חידוש מרענן בנוף מערכת החינוך הישראלית.

גם מקבלי שכר המינימום קיבלו השבוע בשורה טובה; אחרי מאבק קשה בין עמיר פרץ ליו"ר ההסתדרות עופר עיני, כינס עיני מסיבת עיתונאים השבוע עם יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, שבה הכריז על הסכמה להעלאת שכר המינימום מ-3,850 שקל ל-4,300 שקל בחודש בשתי פעימות.

אז מה גרם לגל תביעות השכר הנוכחי - האם זה צירוף מקרים? האם הישגיה של קבוצת עובדים אחת עשו לאחרת תיאבון? האם זהו הישג של עיני או אולי בכלל כישלון שלו? ואולי יש לתלות את האשמה בחולשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שממהר להתערב במשברים כאלה?

1. ההחרגה

הישג לעיני - מעידה ללוין

"שביתות אינן הדרך שלי לפתור בעיות. זה אמצעי אחרון שגם עליו אני מעדיף לוותר. אני גאה שישראל ירדה מראש טבלת המדינות במערב שבהן כמות השביתות הגדולה ביותר" - משפטים אלה, בשינויים קלים, נוהג עיני להשמיע מאז נכנס לראשות ההסתדרות לפני חמש שנים. הם נועדו לבטא את תפישתו שלפיה עידן השביתות התכופות במשק חלף וככל שהדבר תלוי בו - גם לא יחזור.

אלא שהשבועות והימים האחרונים לא תאמו בדיוק את האמירות האלה. בצירוף זמנים מעניין, קבוצות עובדים רבות ושונות הכריזו במקביל על שביתה בפעם הראשונה זה כמה עשורים, וקבוצות אחרות מנפנפות בנשק הזה.

אחת הסיבות לסערה הפוקדת את יחסי העבודה במשק היא החלטת עיני והממונה על השכר באוצר, אילן לוין, להחריג מהסכם השכר שנחתם בנובמבר במגזר הציבורי שלוש קבוצות: את עורכי הדין בפרקליטות, את עובדי משרד החוץ ואת העובדים הסוציאליים. זו הפעם הראשונה שקבוצות עובדים במגזר הציבורי מוצאות מתחולת ההסכם הכללי ובכך מקבלות גושפנקא כמעט רשמית לפתוח במאבק נגדי. זה היה הישג לעיני - ומעידה של לוין.

עובדי פרקליטות המדינה ועובדי משרד החוץ אכן גיבשו דרישות שכר גבוהות, ומשלא נענו - פתחו בשביתה. הקבוצה השלישית שהוחרגה, העובדים הסוציאליים, עדיין מנהלת מו"מ על הסכם שכר ייחודי, תוך שמירה על שקט עצבני. אך אם לא ייענו דרישותיה - אף היא תרגיש חופשית להשתמש בנשק השביתה.

2.הפרקליטים

"זאת לא אשמתנו"

על דבר אחד אין ויכוח: גל סכסוכי השכר האחרונים החל עם שביתת פרקליטי המדינה שנמשכה 42 יום, לאחר שנדחתה דרישתם לתוספת שכר זהה לזו שקיבלו הרופאים ב-2009 במסגרת פסק בוררות - 24.5%.

הפרקליטים, כאמור, הוחרגו מהסכם השכר הכולל ופירשו זאת כהיתר לדרוש תוספת דומה לזו שניתנה לרופאים. האוצר אמנם הכין את עצמו לשלם להם תוספת שכר גבוהה מזו שהובטחה לכלל המגזר הציבורי, אך בוודאי לא בסדר גודל שניתן לרופאים. שביתת הפרקליטים גרמה לשחרורם ממעצר של חשודים בשלל עבירות פליליות וכלכליות.

"האוצר האשים אותנו שפתחנו את הסכר, אך זו היתה טקטיקה שנועדה להשחיר את פנינו", אומר מזכיר ועד הפרקליטים, עו"ד גדי שילה. "נכון שעובדי הנמלים פתחו בשביתה אחרינו, אבל הם התכוונו לשבות בלי קשר".

שילה מודה שהפרקליטים לא השיגו באמצעות השביתה את דרישתם לתוספת שכר שווה לזו שקיבלו הרופאים, אלא הסתפקו ב-8% ועוד תוספת של 4% עבור הוצאות רכב. "אני מקווה שהבורר שמונה לסכסוך יבין את הצורך להבטיח לנו תגמול נוסף. אין לשכוח שהשוק הפרטי תמיד קורץ לפרקליטי המדינה, ושם משלמים פי שלושה וארבעה".

3. ראש הממשלה

"נתניהו לחיץ"

במשרד האוצר מאוד לא אהבו את ההתערבותו של נתניהו בשביתת הפרקליטים - שהביאה לסיום הסכסוך. גם ביום ראשון התערב ראש הממשלה באיומי מרכז השלטון המקומי להשבית את המשק, בניגוד לרצונו של האוצר. בשבוע האחרון חולקו 900 מיליון שקל בדמות הסכמי שכר חדשים.

עד כה בכירי האוצר לא השמיעו בפומבי מלה נגד נתניהו, אבל בחדרי חדרים נשמעה ביקורת. "לממשלה ולאוצר יש סדרי עדיפויות. הפרקליטים לא נמצאים בראש סדר העדיפויות הזה. הם קיבלו 4% מעבר לקו האדום שלנו, והם יקבלו עוד בבוררות", אמרו בכירים באוצר. "ככה מנהלים משק רותח? האם מעתה נתניהו מתכוון להתערב בכל סכסוך עבודה במשק, או שהוא מתכוון להתערב רק בסכסוכים של מגזרים מועדפים?"

הממונה על השכר באוצר לא אהב את הפשרה שהושגה עם הפרקליטים, וסירב לחתום עליה. במקום זאת, הממשלה הסמיכה את היועץ המשפטי של משרד המשפטים לחתום. מדובר באירוע חריג: לוין, מטובי העובדים במגזר הציבורי, נמצא בחזית מאבקי הממשלה עם הסקטורים החזקים במשק, ולסירובו לחתום יש משמעות רבה.

גם בעימות עם הרשויות המקומיות נוצר מתח בין האוצר לראש הממשלה. שטייניץ התרחק מהתקשורת לאחר סיום הסכסוך עמן, שלא כדרכו. ואולם בכירים במשרדו לא מבינים מדוע אצה הדרך לנתניהו לסיים את הסכסוך בשלטון המקומי. לדבריהם, בסכסוכים צריך לעתים לתת לשני הצדדים למצות את ההליך - ולכל סכסוך יש השלכות גם על הסכסוכים שבצנרת.

"ראש הממשלה לחיץ וקל לסחיטה", אומרים בכירים באוצר. "עוד לא יבשה הדיו על ההסכם עם הפרקליטים, וכבר המשפטנים בשירות הציבורי הכריזו על סכסוך. האם גם כאן יתערב ראש הממשלה? בכל סכסוך נתניהו יתערב וייתן למאיימים בשביתה את מה שהם רוצים? תפקיד ראש הממשלה הוא לשמור על קופת המדינה לא פחות מהאוצר".

גם בקרב קבוצות עובדים הפנימו כי הכתובת צריכה להיות ראש הממשלה. "אנחנו בונים על כך שנתניהו יתערב לאחר שיבין שהמצב בלתי אפשרי", אומר יורם שגב, נציג המשפטנים בשירות הציבורי בהסתדרות. "האוצר לא מוכן לבוא לקראתנו ולא מבין את הבעיה".

4. שר האוצר

צפוי עימות חזיתי

לסכסוכי השכר הנוכחיים עשויה להיות גם השפעה פוליטית משמעותית: נתניהו קיבל החלטה לא להתעמת עם שטייניץ בפומבי, לאחר שהחליט בניגוד לעמדת שטייניץ לא לחייב מע"מ על פירות וירקות. מאז הוא נועץ בו לפני הכרעות בנושאים כלכליים מרכזיים. ייתכן ששביתת הפרקליטים ופרשת השלטון המקומי מסמנות מפנה - אולי העימות חוזר.

תקציב הביטחון יהיה המבחן הגדול של יחסי נתניהו-שטייניץ. בקרוב יידרש נתניהו לקבוע אם המדינה נענית לדרישות משרד הביטחון לתוספת של כ-5 מיליארד שקל השנה. שטייניץ אמר בעבר ל-TheMarker: "הם לא יקבלו שקל", אבל במשרד הביטחון דווקא אופטימיים. נתניהו הבטיח להזרים להם בקיץ 1.4 מיליארד שקל למסכות אב"כ ו-1.4 מיליארד שקל לרשות חירום לאומית, להגנת העורף ולכיפת ברזל.

5. יו"ר ההסתדרות

"עיני איבד שליטה על הוועדים הגדולים"

קשה להתייחס לגל השביתות בלי לציין את השפעתו של עיני, הידוע בחוסר חיבתו לשביתות. אלא שהמפה הפוליטית השתנתה, ומחויבותו לשמור על שקט תעשייתי כמעט בכל מחיר כבר אינה עשויה מברזל.

הקריאות הגוברות בתוך מפלגת העבודה לפרוש מהממשלה משפיעות על היחסים בין עיני לנתניהו. עיני היה מהראשונים לדרוש לפרוש מהממשלה, והוא כבר רואה באופק את סיום כהונתו של נתניהו. גם יחסיו עם יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, הנאחז עדיין במקומו בקואליציה, נקלעו לקשיים. הכינוי "אהבל", שעיני הדביק לברק בהקשר להעסקת עובדת מהפיליפינים בביתו, הוא רק אחד הביטויים לכך.

אך באוצר טוענים כי עיני פשוט איבד שליטה על הוועדים, ואלה פועלים גם כשההסתדרות לא ששה אלי קרב. באוצר אמרו השבוע כי לפחות במקרה של הפרקליטים, ובטח במקרה של ועדי הנמלים, עיני היה הנגרר.

במשרד אומרים על עובדי הנמלים שהם בין מקבלי השכר הגבוה במשק: "האנשים הללו חושבים שדמם כחול". אבל בנמלים לא נשארים חייבים: "באוצר פירשו אותנו לא נכון", קובע מאיר תורג'מן, האיש החזק בקרב עובדי נמל חיפה.

לדבריו, הסכם השכר האחרון שנחתם בנמלי הים כבר אינו תקף מאז פברואר 2010: "באוצר ראו שאנו יושבים בשקט אף שפג תוקפו של הסכם השכר, אז בטח חשבו שנמשיך להיות ילדים טובים ולא נשבות. אולי פירשו את האיפוק שגילינו כחולשה. לא רצינו לשבות, ממש לא. גם האשדודים לא רצו, אבל הביאו אותנו לפינה".

כאמור, שלשום הושג הסכם עם עובדי הנמלים בהתערבותו של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.

6. האופטימיות

כולם רוצים להשתתף בחגיגה

השבועות הקרובים עשויים להיות לוהטים מבחינת סכסוכי שכר. ההסתדרות הקציבה לרשויות המקומיות כשבועיים וחצי כדי שישלמו לעובדיהן את התוספת המתחייבת מהסכם השכר למגזר הציבורי. עד כה הצהירו הרשויות כי הן לא מסוגלות לשלם את התוספת בגלל גרעונותיהן. ואולם בשבוע שעבר, לאחר איומו של מרכז השלטון המקומי להשבית את הרשויות המקומיות, סיכם האוצר שהרשויות יקבלו מענקים בסך 800 מיליון שקל.

"אנו ממתינים לראות אם העיריות והמועצות המקומיות יעמדו במחויבותן לכבד את הסכם השכר, ולא - נורה לעובדים לצאת לשביתה והאשפה לא תיאסף מהרחובות", מזהירים בהסתדרות.

ואם לא די ברשויות המקומיות, גם המצב באיגוד הכבאות לא שקט. לאחר השריפה בכרמל גברו הקולות לערוך רפורמה מקיפה באיגוד, כדי שיוכל למנוע בעתיד אסונות כפי שהיה בצפון. אבל הכבאים מתנגדים נחרצות לרפורמה כזו. כאמור גם הרופאים, הדורשים תוספת שכר ל-2009-2012, מאיימים לשבות אם לא יקבלו את התוספת שדרשו.

ואולי בבסיס כל סכסוכי השכר האלה עומדת דווקא האופטימיות שמשדר האוצר לגבי מצבה הכלכלי של ישראל. צמיחה של 4.5% ב-2010 וירידה מתמדת בשיעור האבטלה הן קרקע נוחה לדרישות שכר. ראשי הוועדים שומעים את הדיווחים הטובים ובמקביל את החרדים צוהלים: "קיבלנו מנתניהו יותר מכפי שציפינו". אולי אין סיבה לצפות שהם לא ירצו להצטרף לחגיגה.

מרוויחי שכר מינימום יקבלו:

450 ש' בחודש

יקבלו העלאה לשכרם החודשי בשתי פעימות, כך ששכר המינימום יהיה 4,300 שקלים, לעומת 3,850 שקל כיום

-

פרקליטי המדינה יקבלו:

8% תוספת

לאחר ששבתו במשך 42 ימים, יקבלו תוספת שכר של 8% ועוד 4% עבור הוצאות

-

המורים העל-יסודיים יקבלו:

50% תוספת

יקבלו תמורת הסכמתם להגדיל את שבוע העבודה ל-40 שעות, לעומת 24 שעות שבועיות

-

עובדי משרד החוץ דורשים:

42% תוספת

דורשים תוספת שכר בשל שחיקת שכרם ב-17 השנים האחרונות

-

עובדי הנמלים יקבלו:

6% תוספת

יקבלו תוספת של 6% בשנתיים. עובדים שתקבלו אחרי 2005 יקבלו עוד 5%, ובסה"כ 11%

-

עובדי הרשויות המקומיות דורשים:

6.25% תוספת

דורשים את תנאי הסכם השכר במגזר הציבורי: 6.25% ב-3 שנים וחצי, ומענק של 2,000 שקל

-

המשפטנים בשירות הציבורי דורשים:

8% תוספת

המשפטנים דורשים לקבל מה שהובטח לעמיתיהם, פרקליטי המדינה

-

הרופאים דורשים:

10% תוספת

הרופאים אינם מגלים מהי התוספת שהם דורשים, אך לפי הערכות מדובר ביותר מ-10%

-

העובדים הסוציאליים דורשים:

10% תוספת

נמצאים בעיצומו של מו"מ על הסכם שכר

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#