אין פיצוי על קרקעות הצבא - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין פיצוי על קרקעות הצבא

מלים בקבלנות

תגובות

>> באחרונה סתם בית המשפט העליון את הגולל על הזכות לקבלת פיצויים בגין הוצאת צווי סגירה לשטחים על פי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945. העליון דחה עתירה לקיום דיון נוסף שהגישו מאות בעלי זכויות במקרקעין במערב ראשון לציון, שנסגרו על פי תקנה ישנה זו ב-1973 לשם שימוש בהם כשטח אימונים של צה"ל (דנ"א 5151/10).

בהחלטה קצרה וממצה, מפי המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט אליעזר ריבלין, נקבע כי אין צורך בקיום דיון נוסף על פסק הדין שנתנו במאי 2010 שופטי הרוב בערעור שהתנהל בעניין בעליון. בפסק הדין נקבע כי תקנה 125 שוללת את זכות הנפגע לתשלום פיצוי בגין הזכות בקרקע שנגזלה ממנו (ע"א 2281/06).

בכך, חוסם בית המשפט העליון לחלוטין את הזכות המשפטית של בעלי הזכויות בקרקעות, שנפגעו כתוצאה מהפעלת צווי סגירת שטחים מכוח תקנה 125, לקבלת פיצוי - למרות העיקרון הכללי שנקבע לא אחת בפסקי דין שלפיו אין פוגעים בזכות הקניין אלא אם בצדה של פגיעה זו נולדת תביעה לפיצוי.

שטחי האימונים שסגורים מתוקף תקנה 125, בעיקר לטובת שטחי אימונים של צה"ל ושל מערכת הביטחון, מהווים כשליש מהמרחב הקרקעי של ישראל. כך שמדובר בסוגיה מהותית, שדווקא היתה ראויה להתערבות בית המשפט ולקביעת הלכה חדשה.

משנחסמה מבעלי הקרקע הפרטית כל אפשרות לנקוט הליך משפטי כדי לזכות לפיצוי כספי, מגיע כעת עניין זה לפתחו של בית המחוקקים. בפני המחוקק נוצרה כעת הזדמנות פז ראויה לא רק להסדיר את סוגיית הפיצוי המתעוררת מסגירת השטחים - כי אם להסדיר בדבר חקיקה ראשי את כל סגירת השטחים לפי תקנה 125.

הוצאת צווי הסגירה מעוררת סוגיות חוקתיות מהמעלה הראשונה שעלולות לפגוע בזכויות הבסיסיות של כל אחד מאיתנו. הזכות המובהקת שנפגעת היא זכות הקניין של כל אחד מבעלי הזכויות בשטחים שנסגרו, כשיחד עמה נפגעות זכויות נוספות, כמו זכות השימוש בשטחים, הן לצורכי פרנסה (שטחי מרעה) הן לצורכי הנאה ופנאי (טיולי שטח).

עם זכות הקניין נפגעות זכויות כבדות משקל נוספות, כמו הזכות לחופש התנועה, ולכן ראוי היה כי הפגיעות בזכויות אלה ייעשו בהסתמך על חקיקה מודרנית - ולא בהסתמך על חקיקה ארכאית שמותירה גם את ידי ביהמ"ש העליון כבולות, בראותו כיצד זכויות אלה נרמסות לנגד עיניו.

תקנה 125, כמו שאר תקנות ההגנה, הותקנה בתקופת המנדט, בימי מלחמת העולם השנייה. הגיעה העת שסוגיה עקרונית זו תוסדר בחקיקה ישראלית עדכנית ומפורטת. כל שנותר כעת הוא להמתין ולראות מי מבין חברי הכנסת ירים את הכפפה הכבדה שנזרקה מכיוון בית המשפט העליון ויקדם חקיקה שתסדיר את סוגיית השטחים הסגורים ואת הזכות לפיצוי כתוצאה מסגירתם.

-

ד"ר אורן הוא גיאוגרף ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים; כתב עם רפי רגב את הספר "ארץ בחאקי". עו"ד מורצקי מתמחה בדיני מקרקעין במשרד וקסלר ברגמן ושות', עורכי דין

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#