דו"ח: כל משפחה חמישית בישראל נאלצת לפנות לסיוע ממשרד הרווחה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח: כל משפחה חמישית בישראל נאלצת לפנות לסיוע ממשרד הרווחה

דו"ח של משרד הרווחה: 20% ממשקי הבית בישראל קיבלו סיוע ב-2009 * שיעור הישראלים שהוריהם עלו ממדינות אפריקה וזקוקים לסיוע יותר מכפול מזה של יוצאי אירופה * 61% מעולי אתיופיה נתמכים על ידי המשרד * מחבר הדו"ח: "יש עניין לאומי שהמספרים האלה לא יגדלו"

תגובות

>> בתקופה שבה תושבי המדינה מתוודעים לגל התייקרות התעריפים במחירי הדיור, הדלק, המצרכים והתחבורה, מפרסם משרד הרווחה והשירותים החברתיים דו"ח מיוחד המגלה כי חל זינוק של כ-45% במספר משקי הבית המקבלים טיפול על ידי מחלקות המשרד בעשור האחרון. לפי הדו"ח, כל משפחה חמישית בישראל נאצלת לפנות לסיוע ממשרד הרווחה, או שאחד מבני המשפחה או יותר נמצא בטיפול משרד הרווחה. הדו"ח מתייחס לשנים 1998-2009.

לפי הדו"ח, משקי הבית הנזקקים ביותר הם בקרב ישראלים שהוריהם עלו ממדינות אפריקה - פי שניים לעומת יוצאי עדות אירופה; בקרב העניים - יותר מפי שניים לעומת המעמד הכלכלי הגבוה; בקרב עולי אתיופיה - פי ארבעה וחצי לעומת עולי ברית המועצות; בקרב האוכלוסייה בפריפריה - פי 1.5 יותר מאשר בתל אביב ובמרכז; בקרב הערבים פי שניים יותר מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית; וכמו כן, מספר משקי הבית הנזקקים גבוה יותר בקרב קשישים ומשפחות מרובות ילדים. זוהי הפעם הראשונה שמשרד הרווחה מפרסם דו"ח המתאר את האוכלוסייה המקבלת סיוע מהמשרד - בין אם פנו אליו ביוזמתם, או הופנו לטיפול על ידי גורמים אחרים כמו המשטרה או בתי המשפט. הדו"ח נערך על ידי אגף המחקר תכנון וההכשרה במשרד, ומשלב נתונים של מיפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תקציב משרד הרווחה ל-2011 הוא 5.8 מיליארד שקל.

"חייבים להבטיח הגנה תעסוקתית"

ב-2009 טיפל המשרד ב-433.5 אלף משקי בית - עלייה חדה לעומת 1998, אז טופלו על ידי המשרד 298 אלף משקי בית. אחת הסיבות לעלייה היא הגידול באוכלוסייה בעשור האחרון, שהביא עמו גם עלייה בשיעור הנזקקים.

ב-1998 קיבלו 17.8% ממשקי הבית באוכלוסייה סיוע, לעומת 20.2% ב-2009 (כל משפחה חמישית או אחד מבניה). באותה שנה היו רשומים במחלקות לשירותים החברתיים 1.2 מיליון איש (בודדים או חלק ממשק בית), המייצגים כ-17% מכלל האוכלוסייה במדינה - לעומת 200 אלף מטופלים שקיבלו סיוע מהמשרד ב-1998.

לדברי האחראי על המחקר, מנהל האגף למחקר, תכנון והכשרה במשרד הרווחה יקותיאל צבע, "אנחנו חייבים להבטיח שכר ראוי והגנה בתעסוקה כדי למנוע מאנשים להגיע למצב שבו הם נזקקים לקבלת השירותים האלה. המערך של שירותי הרווחה הוא הרשת החברתית האחרונה, ומי שמגיע אליה כבר מתקשה לצאת לבד מהמצב שאליו נקלע וזקוק לסיוע. לכן, יש עניין לאומי בכך שהמספרים של מקבלי השירותים לא יגדלו".

מרבית הפונים לשירותי הרווחה בישראל עושים זאת לאחר שהגיעו למצוקה כלכלית ובכמה מהמקרים כבר פנו לגורמים אחרים כמו ביטוח לאומי. כמו כן, במרבית המקרים, מערך שירותי הרווחה פועל לאחר שפונים אליו. בין השירותים העיקריים שמספק המשרד נכללים סיוע עלי ידי עובד סוציאלי, עזרה והדרכה בקבלת זכויות, הגנה על אנשים שחייהם נמצאים בסכנה בשל בעיות בריאותיות, או סכנה באובן מקום מגוריהם ושיקום וסיוע למובטלים עד לחזרה לעבודה.

יותר מחצי מיליון תיקים

לכל משפחה או אדם בודד הנמצא בטיפול של המשרד נפתח תיק טיפול, שבו מרוכזים נתונים על הסיבות אשר הביאו לתחילת הטיפול, על סוג הטיפול שניתן להם ונתונים רלוונטיים אחרים. לפי הדו"ח, ב-2009 טיפל המשרד ביותר מחצי מיליון תיקים - עלייה של כ-45% לעומת 1998 שבה טיפל המשרד ב-344.8 אלף תיקים. מדובר בשיעור של 6.6% תיקים ל-1,000 איש בישראל לעומת 5.7% ב-1998. ב-2006 היה מספר התיקים הגבוה ביותר והגיע לכ-6.8% ל-1,000 איש באוכלוסייה.

מרבית הפונים לשירותי הרווחה פונים מכמה סיבות, כאשר העיקריות הן עוני, הכנסה נמוכה או אבטלה (34.5%), זקנה (33%), תפקוד לקוי של הורים (35%) וסיבות רפואיות (32%).

52% מהקשישים פנו למשרד הרווחה

54% ממקבלי הסיוע במחלקות הרווחה הם נשים, לעומת 46% גברים. מבחינת גיל, הקבוצה הדומיננטית ביותר שזקוקה לשירותי הרווחה הם דווקא בגילאי העבודה, בני 18-64 המהווים 47% מהרשומים; אחריהם ילדים ונוער בני 0-17, המהווים שליש מהרשומים; ומבוגרים בני 65 ויותר המהווים 20%.

עם זאת, במשרד הרווחה מדגישים כי 23.7% מבני 12-17 באוכלוסייה מקבלים טיפול ממשרד הרווחה וכי 52% מבני 75 ויותר מקבלים לשירות ממשרד הרווחה.

מרבית הרשומים לשירותי הרווחה (73%) הם יהודים, לעומת 27% שאינם יהודים. עם זאת, ביחס לשיעורם באוכלוסייה, יותר ערבים נזקקים לשירותי רווחה: 25.4% מהערבים בישראל רשומים במשרד הרווחה לעומת 15.8% מהאוכלוסיה היהודית.

דו"ח משרד הרווחה מפלח את מקבלי הסיוע לפי מדינת המוצא שלהם, ומפריד בין אזרחים שעלו בשנות ה-90 לילידי הארץ. מהנתונים עולה תמונת מצב מדאיגה בקשר להשתלבותם של עולי אתיופיה בישראל ב-2009: 61.4% מכלל יוצאי אתיופיה רשומים במחלקות הרווחה של המשרד, לעומת 13.5% בלבד מעולי ברית המועצות משנות ה-90. 20.9% מהאוכלוסייה שעלתה ממדינות אסיה לישראל זוכים לטיפול של המשרד, לעומת כ-13% בלבד מעולי אירופה וארה"ב.

הפערים בחברה בולטים גם בהסתכלות על הפונים למשרד הרווחה בקרב ילידי הארץ בלבד. ב-2009 היוו ילידי ישראל ממוצא אירופאי או אמריקאי הרשומים במשרד הרווחה רק כ-11% משיעורם באוכלוסייה, ורק 13.1% מאלה שנולדו בישראל להורים צברים רשומים בו. עם זאת, 17.1% מתושבים שנולדו למשפחות יוצאי מדינות אסיה רשומים במשרד, וכך גם 21.8% שנולדו למשפחות יוצאי מדינות אפריקה. במשרד מסבירים כי שיעור ילדי ישראל שאבותיהם נולדו באפריקה גבוה פי שניים מזה של ילדי ישראל שאבותיהם עלו מאירופה ואמריקה, אך קיימת השפעה על הנתונים מצד ילדי העולים האתיופים ב-20 השנים האחרונות.

בתל אביב נזקקים פחות

מצוקה היא גם עניין של גיאוגרפיה: בתל אביב והמרכז נמצא השיעור הנמוך ביותר של רשומים למשרד הרווחה (14.7%), לעומת הפריפריה - בבאר שבע והדרום (20.7%) ובחיפה והצפון (20.6%). בירושלים, 17.2% מהאוכלוסייה פונה לשירותי הרווחה.

ככל שמשק הבית גדול יותר כך הוא נזקק יותר לתמיכה מהמדינה. כ-34% ממשקי הבית בישראל שבהם שש נפשות מקבלים סיוע ממשרד הרווחה, ו-25.4% מכלל משקי הבית שבהם שבע נפשות פונים גם כן למשרד הרווחה. 18.6% מהמשקים שבהם שלוש נפשות מקבלים סיוע ו-16.3% שבהם ארבע נפשות. 21.5% מהמשקים שמקבלים סיוע ממשרד הרווחה הם בודדים.

תקציב משרד הרווחה ב-2009 היה 3.9 מיליארד שקל. לפי הנתונים, 41% מהתקציב הוקצה לטיפול בבעלי מוגבלויות, 23% לילדים ונוער בסיכון, 11% לכוח האדם המטפל בפונים למשרד ברשויות המקומיות, 9% לשיקום עבריינים ומכורים, 8% לפיקוח על עבודת המשרד ולמטה המשרד, 5% לסיוע לקשישים ו-3% למשפחות.

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, אמר לאחר פרסום הדו"ח כי "הדו"ח מבטא את מדיניות המשרד ליצירת שקיפות מרבית, תוך התמקדות במצבן וצורכיהן של אוכלוסיות היעד ופיתוח תוכניות המספקות מענה הולם עבורן. חשיבות הדו"ח היא גם בסיוע בגיבוש תובנות ולקחים להמשך הפעילות בעתיד".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#