233 מיליארד שקל מחכים לחלוקה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

233 מיליארד שקל מחכים לחלוקה

גם לאחר התיקון של המלצות ששינסקי היזמים מרוויחים

65תגובות

>> "התנהלות של מדינות עולם שלישי", אמרה אתמול ח"כ רונית תירוש, כאשר התייצבה לצד חברות חיפושי הגז בדרישה כי תגלית הגז במאגר תמר תוחרג ממסקנות ועדת ששינסקי. היא לא היחידה שחושבת כך. רבים במגזר העסקי סבורים כי אל למדינה הדוגלת בכלכלה חופשית לחרוג מעיקרון היסוד של כלכלה זו - העיקרון כי יזם הלוקח סיכון זכאי ליהנות מהתמורה על הצלחתו, גדולה ככל שתהיה, ולמדינה אין כל זכות לפגוע בהצלחה שלו בדיעבד.

לא ניתן לחשוד ב-TheMarker כי אינו דוגל בעקרונות הכלכלה החופשית, אבל עקרונות אינם אידאות חופשיות. עקרונות, בוודאי עקרונות כלכליים, מעוגנים בעולם המספרים - וכדאי ללמוד את המספרים לפני שמתקבעים בעמדה כי מדינת ישראל עושקת את יזמיה. תגלית הגז תמר, שהיא כבר תגלית ודאית, מוערכת בשווי כלכלי של 133 מיליארד שקל. את הערכת השווי הזאת עשתה ועדת ששינסקי - וייאמר מיד, מדובר בהערכת שווי שמרנית במיוחד. ההערכה המקובלת של עיתונאים ואנליסיטים היתה שתגלית הגז בתמר שווה כ-50 מיליארד דולר, שהם כ-180 מיליארד שקל. ועדת ששינסקי, מסיבות של זהירות יתרה, בחרה במספרים נמוכים בכשליש מהמקובל.

במבנה המיסוי הנוכחי (המדינה מקבלת תמלוגים של כ-11% בלבד) השותפים בתגלית תמר היו נשארים עם רווח ביד, לאחר הוצאות ולאחר תמלוגים למדינה, בהיקף של 83 מיליארד שקל.

שווי הגז בלווייתן, שהשבוע הוכרזה כתגלית רשמית, הוערך על ידי האנליסטים והעיתונאים בסכום של 90-100 מיליארד דולר, שהם 324-360 מיליארד שקל. ועדת ששינסקי, שוב מסיבות של זהירות יתר, מעריכה את שווי התגלית בלווייתן ב-240 מיליארד שקל בלבד. בשיטת המיסוי הנוכחית, השותפים בלווייתן היו נשארים עם רווח נקי של 150 מיליארד שקל.

233 מיליארד שקל - זהו היקף הרווח המשותף לתגליות תמר ולווייתן. שימו לב, זהו הרווח לאחר ניכוי הוצאות ההפקה העצומות (בתמר לבדה הוצאות ההפקה הראשוניות מוערכות ב-3 מיליארד דולר), ולאחר תמלוגים מינימליים למדינה בסכום של כ-40 מיליארד שקל.

233 מיליארד שקל - זהו הגמול שאמורים המשקיעים בתמר ובלווייתן לחזור אתו הביתה. חברת נובל האמריקאית, וכן החברות הישראליות דלק, רציו וישראמקו אמורות לקבל את הנתח הגדול מהסכום הזה. כנראה, קרוב לשני שלישים ממנו.

הרווח הזה, יש לדייק, אמור להתפרש על פני הרבה מאוד שנים - 20 שנים ויותר. במונחים מהוונים להיום, מדובר ברווח של כ-80 מיליארד שקל.

233 מיליארד שקל במונחים שוטפים, או 80 מיליארד שקל במונחים מהוונים, הם סכום עצום. גם ליזם המצפה לתשואה עבור הסיכון - מדובר בתשואה שהיא מעל ומעבר לכל סיכון שנלקח. הפיצוי על הסיכון הושג מזמן. כרגע אנחנו חיים בעולם שבו כמה יזמים יהפכו למולטי-מיליארדרים בזכות משאבי גז, שבאופן חוקי ומוסרי שייכים לכל אזרחי ישראל.

ועדת ששינסקי מציעה חלוקה סבירה יותר של העוגה. לפי ההצעה של הוועדה, היזמים יישארו עם רווח של 46 מיליארד שקל בתמר (במקום 83 במצב הנוכחי), ושל 79 מיליארד שקל בלווייתן (במקום 150 במצב הנוכחי). בסך הכל, הם עדיין יילכו הביתה עם רווח של 125 מיליארד שקל (במקום 233 כיום). 125 מיליארד שקל, שהם כ-42 מיליארד שקל בערכים נוכחיים. וזאת, תחת הנחות הרווח הזהירות מאוד של ועדת ששינסקי.

 המדינה, במקביל, תגדיל את הנתח שלה בתגליות הגז מכ-40 מיליארד שקל כיום לכ-150 מיליארד שקל בעקבות המלצות ששינסקי. 150 מיליארד שקל שהם כ-50 מיליארד שקל בערכים נוכחיים.

גם לאחר התיקון של ששינסקי, כל אחד מהיזמים יוצא עם רווח שהוא מעל ומעבר לכל דמיון; רווח שהוא מעל ומעבר לפיצוי הנדרש עבור הסיכון בחיפושי גז בים - במיוחד, שמאגר לווייתן נקדח עתה, כאשר ברור כבר לכל כי הסיכון בקידוחי הגז ירד באופן דרמטי. גם מי שדוגל באדיקות בעקרונות הכלכלה החופשית אינו יכול לטעון כי נעשה כאן עוול ליזמים.

נהפוך הוא - נעשתה כאן חלוקה סבירה וצודקת של הרווחים הצפויים מתגליות הגז. היזמים מקבלים פיצוי עצום, פיצוי שהוא גדול מספיק כדי להמשיך ולעודד חיפושי גז ונפט בישראל, וגם הציבור יוצא נשכר - כפי שראוי שייצא.

אחרי הכל, מדינות דוגלות בכלכלה חופשית משום שהן מניחות שזוהי השיטה הכלכלית הטובה ביותר להגדלת הרווחה של כלל אזרחי המדינה. מהסיבה הזאת בדיוק מדינות מנהלות מערכות מס, שבמסגרתן הן גובות מס מהאזרחים העשירים ומעבירות את התקבולים לאזרחים העניים. הכלכלה החופשית מתנהלת מתוך ראייה כוללת של צדק חברתי - כזו שמחייבת שמירה על מידתיות גם בחלוקה הוגנת של נכסי המדינה בין כל האזרחים, וגם במתן פיצוי הולם ליזמים עבור כישרונם ותעוזתם. המידתיות הזאת נשמרה היטב בהמלצות ועדת ששינסקי, ולכן חובה על המדינה לאמצן ובהקדם.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#